אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 19285-11-16 יהודה נ' מזרחי

ת"ק 19285-11-16 יהודה נ' מזרחי

תאריך פרסום : 28/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
19285-11-16
25/07/2017
בפני השופטת:
מי-טל אל-עד קרביס

- נגד -
התובעת:
רחל יהודה
נתבע:
שמואל ארז מזרחי
פסק דין

תביעה כספית בסכום של 33,500 ₪, שלצידה עתירה לצו "לא תעשה".

התובעת והנתבע הם דיירים ׁ(לדבריהם, מוגנים) הגרים בשכנות בבתים שברחוב אבן גבירול 132 בתל אביב. בסמוך, בבית מס' 130, נמצאת משתלה.

לטענת התובעת בכתב תביעתה, לביתה ולמשתלה קיים שביל גישה משותף המוביל לשטח עפר שבין הבתים המשמש כחנייה לדיירים המתגוררים במקום. התובעת טוענת כי הנתבע, המפעיל את המשתלה, חסם את שביל הגישה באמצעות מחסום ושרשרת באופן המונע ממנה להיכנס לאותה רחבת עפר המשמשת חניה - דבר שאילץ אותה במהלך השנים למצוא פתרונות חניה אחרים, בתשלום. וכך, היא צירפה קבלות החל משנת 2009 מחניונים באזור, בסכום מצטבר של 31,037 ₪ (כולל ריבית והצמדה ליום הגשת התביעה), סכום שאותו היא תובעת מהנתבע.

בכתב ההגנה הנתבע מכחיש כי הוא בעל המשתלה, מכחיש כי חסם שביל כלשהוא או מעבר, ומכאן שגם לא מנע מהתובעת לעבור במעבר כלשהו לחניה. ככל שיש לתובעת טענות כלשהן, עליה להפנותן למר דוד תג'ר, שהשטחים המוזכרים בכתב התביעה נמצאים בחזקתו וברשותו הבלעדיים.

בעקבות הגשת כתב ההגנה התובעת הגישה בקשה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את מר דוד תג'ר כנתבע נוסף. אולם, על אף החלטת בית המשפט מתאריך 30.6.17 התובעת לא הגישה טיוטת כתב תביעה מתוקן, ובמועד הדיון לפניי ביקשה להמשיך בתביעה בנוסח הקיים.

מעדותה של התובעת ומעדותן של העדות מטעמה (אחיותיה, בתה וחברה של המשפחה) עולה תמונה של סכסוך רב-שנים, כ - 20 שנים לפחות, על שטח החניה. מעדותה של אחות התובעת, גב' יצחקי, מתברר כי מזה 20 שנים "לא נותנים להיכנס" (עמ' 3 שו' 25). אחות נוספת, גב' מק, העידה שלאורך השנים היתה השתלטות על המקום (עמ' 3 שו' 30). בתה של התובעת וחברה של המשפחה העידו שתיהן כי לא התאפשרה להן חניה ברחבת העפר, והן היו חונות בחניון בתשלום. אם כך הם פני הדברים, לא ברור מדוע רק עתה הגישה התובעת את תביעתה, ייתכן כי ברקע הליך של פינוי-בינוי (ראו נ/2).

מכל מקום, על פי עדותה של התובעת עצמה אין לה זכויות בשטח העפר המשמש חניה (עמ' 1 שו' 14), ובעלי הקרקע הם האחים חג'ג' (עמ' 2 שו' 2). לטענתה, מדובר בשטח הפקר שכל דיכפין יכול להחנות בו ועל כן אין לחסום אותו. אין לתובעת על מה שתסמוך את תביעתה, היא אינה יכולה לטעון כי מונעים ממנה זכות שימוש בשטח שממילא אינו בבעלותה, אינו בחזקתה, אין לה כל זכויות בו, ואלו נתונות דווקא לאחר – האחים חג'ג'. כמו כן, על פניו הגורם הרלוונטי אינו הנתבע (לפחות לא לבדו) אלא גם מר דוד תג'ר. הלה העיד לפניי (מטעם הנתבע) כי הוא בעל המשתלה מזה 20 שנים והוא שמנע מהתובעת לעבור בשטח לאחר שנהג לאפשר לה לחנות במקום, אולם נהיגתה הפרועה בשטח המשתלה וסיכון באיה גרמו לו למנוע ממנה את הכניסה באמצעות מחסום. מר תג'ר אף הגיש מכתב לפיו בינו (ובין אחיו) לבין חברת יורוקום נדל"ן, בעליה של חלקה 15 וחלק מחלקה 16, נכרת הסכם פשרה לפיו השניים רשאים להחזיק במשתלה הממוקמת בחלקות אלו. לטענתו, לרבות באותו שטח עפר. למען הסר ספק, בית משפט זה אינו קובע זכויות בחלקות השונות, ודי בכך שהתובעת לא הצביעה על זכות שלה שנפגעה כדי לדחות את תביעתה.

יתרה מכך; גם אם היתה לתובעת זכות כלשהיא שנפגעה, לא קמה לה הזכות לקבל סעד. היא אמנם הגישה קבלות בגין חניה בחניונים שונים בסכום מצטבר של כ – 30,000 ₪, אך לא שכנעה, במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, במאזן ההסתברויות, כי הקבלות הללו הן בגין החניית רכבה שלה בחניונים השונים. כך, על חלקן לא מצוין למי הן ניתנו (ומדובר בקבלות בגין חניה חודשית), על חלקן לא מופיע מספר רכב, ועל חלקן מופיעים לסירוגין לפחות שני מספרי רכב שונים. ומעבר לכל אלו, לא הוכח קשר סיבתי בין חסימת שטח העפר המשמש חניה לבין הצורך לרכוש במועדים המצוינים בקבלות שירותי חניה בתשלום. אעיר כי לדברי התובעת עצמה, שטח העפר יכול להכיל 10 מקומות חניה. מכאן מתבקשת המסקנה כי גם לו היתה רחבת העפר פתוחה לציבור הרחב, כטענת התובעת, אזי מקומות החניה – מצרך יקר באזור מרכז תל אביב – הם ספורים והיו מתמלאים חיש-מהר. התסריט לפיו היא היתה צריכה ממילא למצוא מקום חניה לרכבה, ולשלם על כך, ולא רק מידי פעם אלא על בסיס יומיומי קבוע, אינו בלתי סביר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ