פלונית נ' עיריית נהריה

1)התובעת, ילידת 22/1/1951, נחבלה ביום 4/1/15 בקרסול רגלה הימנית ונזקקה לטיפול רפואי (להלן: "הפגיעה")

לטענתה, כעולה מכתב התביעה, הפגיעה נגרמה כתוצאה מכך שביום 4.1.15, עת ירדה במדרגות בדרכה לצאת מבניין עירית נהריה , בסיום ביקורה במשרדי העיריה, נתקלה בשטיח שהיה מונח בסמוך לקצה גרם המדרגות ונפלה.

לכן הגישה התובעת את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעת לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהפגיעה.

2)הנתבעת הכחישה, בכתב ההגנה, את גירסת התובעת באשר לאופן אירוע הפגיעה וטענה, לחילופין, כי גם "... אם אירע האירוע הנטען והמוכחש קיים אשם תורם של מאה אחוז של התובעת...".

הנתבעת גם הכחישה את הנזק הנטען על ידי התובעת.

3)לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויותיהם של התובעת ושל נציג הנתבעת, מר שקד יצחק (להלן: "מר שקד"), אני מחליט לקבל את גירסת התובעת באשר לאופן בו אירעה הפגיעה. בהקשר זה אציין כי מר שקד, שלא היה עד לתאונה, לא הטיל ספק בגירסת התובעת (אמר "אני לא חושב שהתובעת משקרת..." – עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 31). אם לא די בכך, העובדה שהנתבעת לא טרחה לזמן לעדות את המאבטח ואת המרכזנית, שלגירסת התובעת היו עדים לאירוע, אומרת דרשני.

בנסיבות המקרה אני קובע כי הנתבעת נושאת באחריות לנפילת התובעת ולפגיעה שנגרמה כתוצאה מכך. עוד אני קובע כי לא הוכחה קיומה של רשלנות תורמת. לכן על הנתבעת לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפגיעה.

4)התובעת העריכה את הנזק שנגרם לה כתוצאה מהפגיעה בסכום של 25,000 ₪. סכום זה כולל 3 פירטי נזק:

א)כאב וסבל - לאור מהות הפגיעה, כעולה מעדות התובעת ומהתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה, גילה של התובעת בעת האירוע (64), הטיפולים הרפואיים שקיבלה והעדר נכות, אני מעריך את הפיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 4,000 ₪.

ב)עזרת צד ג' - גם אם נזקקה התובעת לעזרת צד ג' כל שהיא, לא הובאה כל ראיה לכך שהתובעת שילמה עבור עזרה זו. אמנם בעדותה בפניי טענה התובעת כי נעזרה בשתי שכנות, שלכל אחת מהן שילמה 1,000 ₪, אלם אין אני מאמין לה בעניין זה. די עם אציין, בהקשר זה, כי בכתב התביעה כלל לא טענה התובעת כי שילמה לשכנות שעעזרו לה "במטלות הבית הרבות".