אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 16461-06-14 שוקרון נ' יאורי ואח'

ת"ק 16461-06-14 שוקרון נ' יאורי ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
16461-06-14
19/01/2015
בפני הרשם הבכיר:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
יעקב שוקרון
הנתבעים:
1. שחר שמעון יאורי
2. עינת בן נחמי-יאורי

פסק-דין

Picture 1

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 5,172 ₪, אותם עותר התובע לפסוק לו, בשל נזקים שנגרמו לרכבו מסוג קיה ריאו מ.ר. 44-665-79 (להלן: "רכב התובע") בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 3.10.12 בין רכב התובע לרכב הנתבע מסוג פורד מ.ר. 96-263-65 (להלן: "רכב הנתבעים") ברחוב הנביאים בירושלים.

 

2. אליבא דתובע, כעולה מכתב התביעה, ביום 3.10.12 בסמוך לשעה 12:30, נסע התובע ברכבו ברחוב הנביאים בירושלים, כאשר לפתע רכב הנתבעים נהוג על ידי הנתבעת 2 סטה מנתיבו לנתיב נסיעת רכב התובע פגע בו והסב לו נזקים. הנתבעת 2 לא מסרה את פרטיה ומשכך נאלץ התובע להשיג את פרטיה באמצעות פנייה למשטרת ישראל. לטענת התובע, האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 2 זאת בעטייה של נהיגה בחוסר זהירות.

 

3. אליבא דנתבעים, כעולה מכתב הגנתם, התובע הוא-הוא אשר סטה מנתיבו ופגע ברכב הנתבעים. לטענתם, התובע נסע לפני רכב הנתבעים ברחוב הנביאים, במהירות איטית. רכבו החל בפנייה ימינה לרחוב אג"ן אך חזר למסלול הנסיעה ברחוב הנביאים לאחר שנוכח לגלות, ככל הנראה, כי טעה בפנייה. באותה עת רכב הנתבעים שנסע אחריו והבחין בפנייתו ימינה, המשיך בנסיעה ברחוב הנביאים אך חזרתו של רכב התובע לנתיב הנסיעה גרמה לקרות התאונה. נוכח היותו של רחוב הנביאים רחוב צר שלא ניתן לעצור בו מבחינה תעבורתית המשיכה הנתבעת 2 בנסיעתה על מנת למצוא מקום עצירה. רכב התובע דלק בעקבותיה וכשהרכבים עצרו לצורך החלפת פרטים, החל התובע לתקוף את הנתבעת בידיו תוך כדי דחיפתה והטחת קללות כלפיה. בצר לה וכאמצעי הגנה, נכנסה הנתבעת לרכבה וסגרה אחריה דלת הרכב, אך התובע המשיך להלום ברכב. הנתבעת יצרה קשר עם בעלה וכן הוזמנה משטרה למקום. השוטר קיבל את פרטי הנתבעת וזה האחרון העביר הפרטים לידי התובע. מייד בסמוך לאחר התאונה, הגישה הנתבעת תלונה במשטרת ישראל. בהמשך, הבחינה הנתבעת בשפשוף קל בפגוש קדמי-ימני של רכבה שלא הצריך תיקון פחחות ולא תיקון צבע. לפיכך, תמוהה טענת התובע לפיה נפגע רכבו במגן אחורי, כנף אחורית-שמאלית, כנף קדמית שמאלית, מגן קדמי ומראות צד. התובע הגיש תלונה במשטרה רק ביום 21.10.12, כאשר התאונה התרחשה ביום 2.10, וזאת לאחר שנודע לו כי הנתבעת הגישה תלונה במשטרה. חוות דעת השמאי ובדיקתו נערכו בחלוף למעלה משנה מיום האירוע ומשכך לא ניתן להוכיח כי הנזקים הנטענים נגרמו בשל האירוע נשוא התביעה.

 

4.בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.1.15 במעמד הצדדים שבו הצדדים על גירסתם וטענותיהם.

 

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם והתרשמתי מעדויותיהם ולאחר שבחנתי ושקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.

 

ראשית ועיקר, מעדיף אני את גירסת הנתבעת על פני גירסת התובע בהיותה קוהורנטית המשתלבת עם מקום קרות התאונה. עסקינן ברחוב דו-סטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, כאשר אופן קרות התאונה היה בהיות שני כלי הרכב המעורבים נוסעים לאותו כיוון כללי ממערב למזרח וכאשר לא נטען על ידי התובע כי רכב הנתבעים ניסה לעקוף אותו אלא לדבריו, ככל הנראה רכב הנתבעים ניסה להשתלב בנתיב נסיעתו כשנכנס לרחוב הנביאים מרחוב צדדי המצוי בצד שמאל של הדרך. התובע לא ידע לציין את מיקום התאונה המדוייק ואף לא את שם הרחוב הצדדי ממנו נטען כי רכב הנתבעים הגיע, זאת, אף לאחר שהוצגה לו מפה של איזור התאונה.

 

שנית, מקבל אני את טענת הנתבעת 2 באשר לשיהוי הניכר שבין קרות האירוע לבין בדיקת השמאי את רכב התובע. עסקינן, איפוא, בשיהוי רב של למעלה משנה בין מועד קרות האירוע נשוא התביעה ובין הבדיקה וצילום הנזקים הנטענים. בעניין זה מתקבלת טענת הנתבעת 2, לפיה, לא ניתן להוכיח קשר סיבתי ראוי בין הנזקים הנטענים ע"י התובע לבין האירוע עצמו.

 

שלישית, לא זו בלבד, אלא שהתובע העיד כי היו עימו ברכב נוסעים נוספים שהיו עדים לקרות התאונה. תמוה בעיני מדוע לא טרח התובע להביאם לעדות, שכן עדותם חיונית הייתה להוכחת טענותיו. הלכה פסוקה היא ומושרשת היטב היא כי הימנעות מהבאת ראיות, פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת התובע.

 

6.נוכח האמור, הנני סבור כי התובע לא  הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח גרסתו לפיה, רכב הנתבעים סטה לנתיב נסיעת והסב לו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי. התביעה נדחית בזאת. התובע יישא בהוצאות משפט בסך 550 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ