אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 16420-04-16 שבו נ' ליסקאר רם בע"מ ואח'

ת"ק 16420-04-16 שבו נ' ליסקאר רם בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 24/10/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
16420-04-16
19/10/2016
בפני השופט:
זיו אריאלי

- נגד -
תובע:
ארז שבו
נתבעים:
1. ליסקאר רם בע"מ
2. ידין כהן
3. שי אבוקרט

פסק דין

  

בפני תביעה כספית על סך 33,500 ₪.

 

כתבי הטענות וטענות הצדדים:

 

כעולה מכתב התביעה, התובע רכש ביום 17.12.2015 מאת הנתבעת 1 רכב מסוג יונדאי (להלן: הרכב). לטענתו, הוצג לו מצג לפיו מדובר בעסקת מכר (בעוד שבפועל מדובר בעסקת חכירה), וכן הוצגו לו תנאי עסקה לפיהם ישלם תשלום של 12,000 ₪, ובנוסף תשלום חודשי בסך 403 ₪. התובע טען כי חתם על ההסכם במהירות ובלחץ, מבלי שהיתה לו אפשרות סבירה לקרוא את הסכם המכר ולהבין את תנאי העסקה. הנתבע 2 (איש המכירות אצל הנתבעת 1) הפעיל עליו מניפולציות תוך שהוא מסתיר ממנו פרטים חיוניים. התובע חתם על החוזה, שילם את התשלום הראשון בסך 12,000 ₪, ובדיעבד גילה כי בניגוד למובטח לו – ההחזר החודשי עומד על 627 ₪. בנוסף גילה כי לאחר הרכישה הותקן ברכב, ללא ידיעתו וללא הסכמתו, שירות איתוראן (תוך שנגבה ממנו בגין כך סכום נוסף של 2,120 ₪). עוד טוען התובע כי הנתבע 2 ציין בפניו מפורשות כי אין תוספות תשלום ודמי היוון, ואילו בפועל התגלה לו בדיעבד שהנתבעת 1 גובה עמלת היוון גבוהה, כי הוא חוייב בעמלה של "הקמת עסקה", וכי על התשלום התווספה תוספת של מע"מ (בניגוד למובטח לו).לטענתו, הנתבעים 1-2 אף הסתירו ממנו כי הרכב עבר תאונה קודמת, ולא מסרו לו במעמד ביצוע העסקה העתק של החוזה. על פי הטענה, משגילה התובע כי הולך שולל, פנה לנתבע 2, אך זה אמר בתגובה כי על התובע לשלם את כל שהתחייב על פי החוזה, אחרת הרכב יוחזר לידי הנתבעת 1, ואף לא יקבל בחזרה את התשלום הראשון ששילם. הנתבע פנה לנתבעת 1 מכתב בו ביקש לבטל את העסקה, ביטל את הוראת הקבע לתשלום יתר התשלומים על פי העסקה, ודרש לקבל בחזרה את הסך של 12,000 ₪. עוד טוען התובע כי ביום 24.2.2016 יצא לחו"ל והשאיר ברכב מספר פריטים יקרי ערך (בוזוקי, מכשיר טאבלט וכן קלסר ובו מידע חיוני). הרכב הוכנס לחניה פרטית של חבר המשפחה (משפחת איטח). אלא שביום 25.2.16 התקשר הנתבע 3 לגב' איטח, התחזה לשוטר וביקש לבדוק את הרכב. בהמשך, פרץ למקום בו חנה הרכב, ונטל את הרכב על תכולתו.

התובע עותר לפצותו, ובמסגרת תביעתו מבקש כי בית המשפט יורה על השבת הבוזוקי שנגנב ממנו, לטענתו. בנוסף עותר להשיב לו את הסך של 12,000 ₪ ששילם כתשלום ראשוני בגין רכישת הרכב, הוצאות נסיעה והתייעצות עם עו"ד, פיצויים עונשיים בסך 50,000 ₪ וכן פיצויים ללא הוכחת נזק לפי חוק הגנת הצרכן בסך 10,000 ₪. לצורך האגרה העמיד את תביעתו על סך 33,500 ₪.

 

הנתבעים 1-2 הכחישו מכל וכל את טענות התובע, הן ביחס לחבות והן ביחס לנזק. נטען, כי החתמת התובע על חוזה החכירה בוצעה בשקיפות מלאה ולאחר שניתנו לו תשובות לכל שאלותיו, ללא כל כפיה. בהתאם להוראות ההסכם, דמי החכירה החודשיים הם בסך 536 ₪, ומעולם לא הובטח לתובע כי התשלום יהיה שונה. אשר לטענות בדבר גובה הריבית – התובע חתם על נספח להסכם, המפרט את גובה הריבית. בנוסף, התובע ידע כי הרכב עבר תאונה קודמת, וזאת כעולה מדו"ח מכון הבדיקה של הרכב, עליו חתום התובע. לעניין עמלת ההקמה ותוספת המע"מ – הרי שהדברים מפורטים בחוזה אשר עליו חתום התובע, והדברים אף הוסברו לו בעל פה. לטענת הנתבעים, התובע עשה דין לעצמו וביטל את הוראת הקבע באופן חד צדדי. משכך, לא נותרה לנתבעת 1 ברירה אלא לפעול על פי הוראות ההסכם ולהחזיר את הרכב לחזקתה, בשל הפרה יסודית של ההסכם מצדו של התובע. זאת ועוד, ב"כ התובע פנה בכתב לנתבעת 1 והבהיר לה כי התובע מעכב תחת ידיו את הרכב עד שיקבל את כל הסכומים ששילם, בתוספת פיצוי. לעניין הציוד ברכב טענו הנתבעים 1-2, כי הרכב נתפס ללא כל ציוד. עוד נטען כי העובדה שהתובע טרח ויצלם את החפצים ברכב, מחשידה, ודומה כי יש בכך כדי ללמד שהתובע הכין את הקרקע לתביעתו השקרית נגד הנתבעים.

 

הנתבע 3 הכחיש אף הוא את טענותיו של התובע. לטענת הנתבע 3, הוא מתלווה למר שלבי וואהל, שהינו "בעל תפקיד" לצורך תפיסת כלי רכב עבור הנתבעת 1. ביום 25.2.16 התלווה למר וואהל לביצוע תפיסת הרכב. הנתבע 3 הגיע לביתו של התובע אך לא מצא שם את הרכב. הוא התקשר אל התובע, ולמיטב זכרונו הזדהה כנציג של הנתבעת 1. אביו של התובע ענה לטלפון, ציין כי התובע בחו"ל וכי הרכב נמצא בחניה אצל חבר. אותו חבר מסר לנתבע 3 את הכתובת בה חנה הרכב, והדריך אותו כיצד להגיע אל הרכב. לאחר שהרכב אותר, מר וואהל תפס חזקה ברכב מתוקף תפקידו. בעת תפיסת הרכב – הוא היה ריק מכל חפץ ומכל מסמך. הנתבע 3 הכחיש כי התחזה לשוטר, הדגיש כי אינו צד למחלוקת בין התובע לבין הנתבעת 1, וטען כי שמו שורבב לתביעה בטעות.

 

במהלך הדיון בפני חזר התובע על האמור בכתב התביעה. לטענתו הטעו אותו במהלך עסקת החכירה. סוכמו איתו בעל פה דברים אשר לא הופיעו בהסכם בכתב. את ההסכם בינו לבין הנתבעת 1 הוא לא קיבל במעמד החתימה על החוזה, אלא רק כחודש לאחר מכן נשלח אליו החוזה בדואר. לטענתו, השאיר במכוון דברי ערך בתוך הרכב, כיוון שלפי עצה משפטית שקיבל – אם ברכב מצויים דברים יקרי ערך, אזי לא ניתן לקחת את הרכב ללא צו בימ"ש. התובע אישר כי שוחח עם נציגת הנתבעת 1 מספר פעמים, וכי במהלך שיחות אלו התבקש להחזיר את הרכב.

 

מטעם התובע העיד מר איטח. הלה העיד כי התובע התקשר אליו בטרם נסיעתו לחו"ל, וביקש להחנות את רכבו בחניה בביתו של העד. ביום 25.2.16 התקשרו אליו הורי התובע, ציינו כי שוטר נמצא בביתם וכי המשטרה טוענת שהרכב היה מעורב בתאונת פגע וברח. הנתבע 3 שוחח איתו, אמר לו כי מדובר בעניין דחוף וכי הוא מעוניין לבדוק את הרכב. מר איטח הכווין אותם לרכב (אם כי לא נכח במקום שכן יצא ללימודים). בחלוף פרק זמן מסוים התקשר אליו הנתבע 3 וציין כי לא מדובר ברכב שעבר את התאונה. כשחזר מר איטח לביתו גילה כי הרכב כבר לא נמצא שם.

 

מטעם התובע העידו גם שני הוריו. אביו של התובע העיד כי נכח יחד עם בנו במהלך החתימה על עסקת הליסינג. לטענתו, הנתבע 2 קנה את לבו של התובע והבטיח לו הטבה בדמות נופש בסופ"ש. הנתבע 2 הבטיח לתובע כי יקבל איתורן, וישלם החזר חודשי של 403 ₪. הלה אישר כי ראה את המסמכים עליהם חתם התובע, אך הכל נעשה במהירות ובשעות חשיכה, והוא לא הספיק לקרוא. לטענתו, הנתבע 2 לא סיפר להם כי הרכב עבר תאונה אחורית, אלא רק ציין כי החליפו דלת שמאל קדמית. לטענתו של העד, הנתבע 2 הבטיח מפורשות לתובע כי לא יצטרך לשלם עמלת היוון (בסך 900 ₪).

 

אשר למועד בו נלקח הרכב, ציין העד כי הנתבע 3 הגיע אליהם עם אדם נוסף, ושניהם לבשו מדים של שוטרים, ברכב לבן ועם אקדחים. הם טענו כי הגיעו ממשטרת קיסריה, וכי באו לצלם את הרכב שכן קיים חשד כי היה מעורב בתאונת פגע וברח. אביו של התובע ביקש לסייע לשוטרים. הלה אישר כי בנו החביא את הרכב בחניון תת קרקעי על מנת שהנתבעת 1 לא תאתר אותו, וכי ברכב השאיר התובע בוזוקי. הנתבע 3 הלחיץ את הוריו של התובע, אך בחלוף כמה זמן הודיע לאביו של התובע כי הרכב של התובע אינו הרכב שהיה מעורב בתאונה (העד הגיש תדפיסים של הודעת הוואטסאפ שקיבל מאת הנתבע 3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ