אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 16287-04-14 צ'רנישב נ' משהראוי

ת"ק 16287-04-14 צ'רנישב נ' משהראוי

תאריך פרסום : 01/03/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
16287-04-14
15/02/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובע:
רומן צ'רנישב
הנתבע::
סעיד בינאן
פסק דין
 

 

לפניי תביעה על סך של 20,000 ש"ח שעילתה מעשה מרמה שביצע הנתבע, לפי הנטען, כלפי התובע.

 

  1. התובע היה הבעלים של מכונית מסוג מרצדס A190 שנת ייצור 2001 (להלן"הרכב"). החל ממרץ 2013 שהה הרכב במוסך "אוטו טק" בכפר סבא (להלן"המוסך") בהמתנה לחלק חילוף שהיה דרוש לתיקונו. בסוף נובמבר נשלח הרכב, בהסכמת התובע, לחברת א. א. מערכות בע"מ בפתח תקווה לצורך בדיקה ממוחשבת. בדצמבר הודיעו אנשי המוסך לתובע כי לא הצליחו לאתר את החלק הדורש מפירוק של רכב אחר; כי אם ברצונו לתקן את הרכב עליו להזמין חלק מקורי חדש; וכי אם כך ייעשההתיקון יהיה יקר ולא כדאי. בסמוך לאחר מכן פנה התובע, בעקבות המלצה שקיבל מבת דודתו, אל הנתבע, אשר הציג את עצמו כמי שרוכש כלי רכב לפירוק ומוכר חלקי חילוף. האחרון טען כי יוכל להשיג את החלק החסר ולתקן את הרכב; והציע לגרור אותו למוסך שלו ללא עלות וללא התחייבות מצד התובע, לצורך בדיקת מצבו ואיתור החלק. כעבור מספר ימים התקשר הנתבע לתובע ומסר כי בדיקה שערך העלתה שחסרים ברכב שורה ארוכה של חלקים ולמעשה נותר ממנו רק שלד. על כן הציע לתובע כי ירכוש ממנו את הרכב לצורך פירוק בעד 1,000 ש"ח. התובע ביקש מהנתבע לשלוח לו רשימה של החלקים החסרים, וזה עשה כן (נספח ז' לכתב התביעה). לאחר קבלת הרשימה, פנה התובע לא. א. מערכות כדי לברר אם היו חסרים חלקים ברכב כשהנתבע גרר אותו. התובע נענה כי היה חסר אותו חלק שהיה טעון החלפה מלכתחילה, אך לא ידוע להם על כך שהיו חסרים חלקים נוספים. לאחר מכן קיבל התובע את הצעת הנתבע, מכר לו את הרכב בעד 1,000 ש"ח, והחליט לתבוע את המוסך על כך שלא שמר על הרכב. לטענת התובע, סוכם כי הנתבע יעביר לו את הכסף בהעברה בנקאית, וכן יעביר לו מסמכים שהיו ברכב שנדרשו לו לצורך ניהול התביעה נגד המוסך (נספח ט' לכתב התביעה). לטענת התובע, חרף דרישותיו, לא העביר לו הנתבע את המסמכים ואת הכסף ובכך הפר את ההסכם. לימים גילה התובע כי הרכב לא הושבת אלא תוקן ונמכר לצד שלישי. אשר על כן הגיש את כתב התביעה דנן שבו עתר לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 20,000 ש"חשווי הרכב במצב שהועבר למוסך של האחרון.

     

  2. הנתבע גורס כי כשקיבל את הרכב לראשונה היו חסרים בו חלקים רבים. הוא העביר לתובע רשימה שלהם, לרבות תצלומים; בירור שערך עם א. א. מערכות העלה כי הרכב לא המתין בתוך המוסך כל אותם 8 חודשים, אלא חנה מחוצה לו, וכפי הנראה פורקו ונגנבו ממנו חלקים רבים. הנתבע טוען כי היה באפשרות התובע לבדוק את הרכב לפני שהועבר אליו, ואין לקבל בדיעבד את טענתו כי קיבל הרכב במצב אחר. הנתבע טוען כי לא התחייב שהרכב יפורק; כי הוא לא זוכר אם פירק או תיקן אותו ומה היה עליו; כי ניסה להעביר לתובע את הכסף והמסמכים אך לא הצליח ליצור עמו קשר; וכי הוא מוכן לשלם לתובע את הסך של 1,000 ש"ח שהתחייב לשלם לו.

     

  3. בדיון מיום 7.12.2014 חזרו הצדדים על עיקר גרסאותיהם. התובע העיד כי גילה שהרכב נוסע על הכביש, ומכלול הנתונים מצביע על כך שהנתבע הונה אותו. לשיטתו, הנתבע קיבל את הרכב במצב טוב, כפי שהושאר במוסך (כשרק חלק אחד חסר בו), והנתבע הוא זה שפירק ממנו את החלקים שטען כי הם חסרים, או לחלופיןכלל לא פירק אותו אלא תיקן את החלק היחיד שהיה תקול ומכר את הרכב לצד שלישי. הנתבע מצדו העיד באותה ישיבה כי לא מכר את הרכב, אלא פירק את המנוע והעביר בעלות רק בו (העברת בעלות במנוע כמוה כהעברת בעלות ברכב). התובע הדגיש כי בנספח ז' – ההצעה שהציע לו הנתבע (מיום 29.12.2013) – התחייב האחרון כי הרכב יימכר לצרכי פירוק או ברזל בלבד, והתחייבות זו הופרה. לעומת זאת הפנה הנתבע להסכם מיום 31.12.2013 (נספח ט' לכתב התביעה) – הנושא את חתימת התובע ומאוחר להצעהשבו לא צוינה מגבלה זו. בתום הדיון ניתן צו למשטרת ישראל המורה לה למסור לתובע מידע בשאלה אם הרכב הושבת.

     

  4. לקראת דיון ההמשך (שהתקיים ביום 10.2.2015), הגיש התובע אישור מהמשטרה כי הרכב לא הושבת אלא הבעלות בו הועברה לצד שלישי. על רקע זה טען התובע כי לא ייתכן שרכב שחסרים בו כל כך הרבה חלקים ולמעשה אינו אלא שלד בלבד (ועל כן נמכר במחיר של 1,000 ש"ח) יתוקן ויעלה על הכביש זמן קצר לאחר מכן. בתגובה טען הנתבע שיכול להיות שקנה רכב זהה בסמוך לאותה עת, פירק את חלקיו, הרכיב אותם על רכבו של התובע ותיקן אותו באמצעותם. כשנשאל מדוע לא צירף כל מסמך התומך בגרסה זו, נעתרתי לבקשתו לנסות להוכיחה כעת, אך ציינתי כי לא אדחה את הדיון לשם כך. הנתבע יצא את האולם וחזר זמן מה לאחר מכן עם העתק של חוזה (שנשלח אליו בפקסימיליה) מיום 8.1.2014 לרכישת רכב מרצדס A Class בעד 500 ש"ח (נ/1). התובע הדגיש שבדיון הקודם העיד הנתבע כי לא מכר את הרכב, וכעת שינה את גרסתו. הנתבע השיב כי הוא קונה ומוכר עשרות כלי רכב מדי שבוע, ואין ביכולתו לזכור מה בדיוק ארע לרכבו של התובע.

     

  5. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות, באתי לכלל מסקנה שאין בידי לקבל את התביעה, בכפוף לאמור להלן. מחד גיסא, אין לכחד כי מכלול הנסיבות שהתבררו לפניי אכן מעורר שאלות. בישיבת יום 7.12.2014 העיד הנתבע: "לא מכרתי [את הרכב] לצד ג', אין מה לתקן באוטו, רק פירקתי אותו. הרכב היה במצב של טוטאל לוס. הרכב לא הורד מהכביש אלא עבר פירוק"; ואילו לאחר שהוגש אישור ממשטרת ישראל שלפיו הרכב לא הושבת ועבר בעלות שינה הנתבע את גרסתו והעיד: "יכול להיות [שהרכב] בסוף תוקן והמשיך לנסוע ויכול להיות שאחרי שהחלפתי הכל אז העברתיו לפירוק. לא זוכר". כמו כן, אומנם בהסכם שנחתם (מיום 31.12.2013) לא צוין כי הרכב מיועד לפירוק או לברזל, אולם בהצעה שנשלחה לתובע יומיים קודם לכן צוין כי הרכב יימכר "פירוק חלקים ו/או ברזל בלבד". לכך יש להוסיף כי בהסכם לרכישת רכב דומה (מיום 8.1.2014) נכתב כי גם הוא מיועד לפירוק ולברזל. בהינתן מצבו של הרכב כשהנתבע רכש אותו, לפי גרסת הנתבע, שאלה היא אם סביר שניתן היה לתקנו מחלפים שפורקו מרכב אחר שנקנה במחיר של 500 ש"ח בלבד. לבסוף, אין חולק שהנתבע הפר את ההסכםהן בכך שלא שלח לתובע את המסמכים שהתחייב לשלוח לו, הן בכך שלא שילם את התמורה החוזית עד עצם היום הזה. יצוין כי בהסכם הנושא את חתימת התובע (מיום 31.12.2013) צוינו פרטי חשבונו לשם ביצוע העברה בנקאית, כך שלא הייתה כל מניעה להעביר את הכסף. מעבר לעובדה שבסופו של דבר הרכב תוקן, בניגוד למידע שנמסר לתובע מלכתחילה, הנתבע גם לא ראה לשלם ולו שקל אחד בגינו. פשיטא, הנתבע הפר את ההסכם ברגל גסה.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ