אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 15165-04-14 פרייב נ' באבי

ת"ק 15165-04-14 פרייב נ' באבי

תאריך פרסום : 25/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
15165-04-14
20/01/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובע::
דניאל פרייב
הנתבע::
מאיר באבי
פסק דין
 

 

לפניי תביעה לתשלום סך של 6,700 ש"ח שעילתה התחייבות לתשלום דמי תיווך.

 

  1. הנתבע פנה אל התובע, מתווך נכסים במקצועו, בבקשה שיאתר עבורו דירה לשכירות. כתנאי לכך שהנתבע יראה לתובע נכס מסוים, חתם הנתבע על התחייבות לתשלום דמי תיווך בגובה דמי שכירות חודשיים ומע"מ המתייחסת לדירת גג ברחוב משה דיין 4, אור יהודה (להלן בהתאמה – "ההתחייבות" ו"הדירה"). אין חולק כי הנתבע הכיר את הדירה וביקר בה בעבר, אך לא ידע מיהם בעליה. לאחר שנחתמה ההתחייבות, מסר התובע לנתבע כי בעל הדירה הוא אותו אדם שמשכיר לנתבע ולאשתו את הדירה הנוכחית שהם שוכרים (ברחוב העצמאות 33, אור יהודה). משהביע התובע עניין בדירה, פנה הנתבע לבעליה וניסה לשכנע אותו להשכירה לנתבע ולאשתו, אך באותה עת הניסיון לא עלה יפה. כשלושה חודשים לאחר מכן יצר בעל הדירה קשר ישיר עם הנתבע ואשתו, ולאחר משא ומתן נחתם ביניהם הסכם שכירות ביחס לדירה. משגילה התובע כי נחתם הסכם כאמור, פנה לנתבע בדרישה לתשלום דמי תיווך בסך של 5,000 ש"ח. הנתבע סרב, ומכאן קצרה הדרך להגשת התביעה דנן.

     

  2. הנתבע ואשתו טוענים, בעיקרו של דבר, כי הסכם השכירות לא נכרת בתיווכו של התובע, אלא כשלושה חודשים לאחר שהראה לנתבע את הדירה, בעקבות קשר ישיר שנוצר בין בעליה לבין הנתבע. הנתבע גורס כי התובע אינו זכאי לתשלום דמי תיווך משום שלא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בעסקה; משום שהסכם התיווך המתייחס לדירה אינו נושא תאריך; ומשום שהכיר את בעל הדירה מאז ומעולם. הנתבע טוען כי התובע כלל לא ידע שהסכם השכירות שנחתם נוקב בסכום של 5,500 ש"ח לחודש באופן שמעיד על כך שלא שימש גורם מקשר בין הצדדים ועל כן אינו זכאי לתשלום.

     

  3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, באתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. סעיף 14(א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 קובע כי מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה: (1) הוא היה בעל רישיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך; (2) קיימת הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין כאמור בסעיף 9 לחוק זה; (3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. אין חולק כי בענייננו מתקיימים שני התנאים הראשונים. סלע המחלוקת נעוץ אפוא בשאלה אם התובע היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בין הנתבע ואשתו לבין בעל הדירה. אני סבור כי תנאי זה מתקיים בענייננו אף הוא. הנתבע הודה בהגינותו כי אם התובע לא היה אומר לו מי הבעלים של הדירה ברחוב משה דיין, הוא לא היה יודע מי הוא. פשיטא, שבעל הדירה ידע שהנתבע ואשתו מעוניינים בדירה כתוצאה מקשר שיצר התובע בין שני הצדדים. בסמוך לאחר יצירת הקשר לא נכרת הסכם בין הצדדים מטעמים שאין צורך לפרטם, אולם כשלושה חודשים לאחר מכן פנה בעל הדירה לנתבע ולאשתו – בעקבות התעניינותם בעבר – והציע להם לשכור אותה. הפעם נכרת הסכם מחייב בין הצדדים. על רקע עובדות אלו, שאינן שנויות במחלוקת, ניתן לקבוע במאזן ההסתברויות כי אלמלא יצר התובע את הקשר בין הנתבע לבין בעל הדירה, העסקה לא הייתה יוצאת לפועל. בכך מתמלאת הדרישה לקשר סיבתי עובדתי בין יצירת הקשר לבין כריתת ההסכם.

     

  4. אכן, בסופו של דבר היה זה בעל הדירה שפנה אל הנתבע ישירות והציע לו לשכור את הדירה. ברם פנייה זו נעשתה לאחר שהנתבע השקיע משאבים בעבר בניסיון לשכנע את בעל הדירה להשכיר אותה לנתבע ולאשתו. משחתם הנתבע על הזמנת שירותי תיווך מהתובע ביחס לדירה זו; ומשחודש הקשר בין בעל הדירה לבין הנתבע והחל מתנהל משא ומתן – היה על הנתבע לפנות לתובע ולאפשר לו להשלים את פעולת התיווך, ככל שהיה בכך צורך. העובדה שהנתבע לא עשה כן וכפועל יוצא התובע לא היה מעורב במשא ומתן שהוביל בסופו של דבר להתקשרות אין בה כדי לשלול ממנו את זכאותו לתשלום דמי תיווך (השוו: ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פ"ד נו(1) 842, 849-848 (2001)). בסיכומו של עניין, עסקינן ב"מצב הפשוט" שבו היה זה התובע-המתווך שקישר בין הנתבע לבין בעל הדירה, וקשר זה התגבש לכדי הסכם מחייב (ע"א 2144/91 מוסקוביץ נ' עיזבון ביר, פ"ד מח(3) 116, 123 (1994)). במצב דברים זה אני סבור כי התובע עמד בנטל להוכיח שהיה הגורם היעיל שהביא להתקשרות, ומשכך התקיימו כל התנאים המזכים אותו בתשלום דמי תיווך.

     

  5. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה. התובע זכאי לתשלום בסך של 5,900 ש"ח (דמי שכירות לחודש אחד כפי שנתבעו ומע"מ בגינם). לסכום זה ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (8.4.2014) ועד ליום פסק הדין. כמו כן יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך של 500 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

     

    ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ