אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 14803-06-14 בוגלר נ' אוחנה ואח'

ת"ק 14803-06-14 בוגלר נ' אוחנה ואח'

תאריך פרסום : 25/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
14803-06-14
18/10/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובעת:
יעל בוגלר
הנתבעים:
1. יצחק אוחנה
2. איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

לפניי תביעה על סך של 9,500 ש"ח שעילתה נזק שנגרם לרכבה של התובעת מתאונת דרכים.

 

1.בכתב התביעה נטען כי ביום 6.8.2013, בשעה 1:00 בלילה לערך, נהג מר אייל ברדוגו ברכבה של התובעת ברחוב בלוך בתל אביב לכיוון רחוב ארלוזורוב. לאחר שעצר להוריד נוסע, הוא החל בנסיעה איטית לכיוון העירייה. או אז הגיע ממול הנתבע 1 (להלן – "הנתבע"), כשהוא רכוב על קטנוע, וכאשר היה במרחק כ-40 מטרים מרכב התובעת, לפתע החליק על הכביש ונגרר עליו עד שסטה לתוך הנתיב הנגדי, התנגש ברכב התובעת וגרם לו נזק. מר ברדוגו מסר הודעה למשטרה למחרת התאונה, והדגיש שלא סטה מנתיב הנסיעה שלו לנתיב הנגדי. לכתב התביעה צורפו שרטוט של מקום האירוע ומיקום כלי הרכב סמוך לאחר התאונה, תצלום בזמן אמת של סימני ההחלקה של הקטנוע על הכביש והודעות שנמסרו למשטרה.

 

2.הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי בעת שנסע הנתבע בקטנוע ברחוב בלוך בתל אביב, ממזרח למערב, לפתע וללא כל התראה מוקדמת הרכב שנסע בנתיב הנגדי, שהיה נהוג על ידי מר ברדוגו, החל בביצוע פנייה שמאלה או פניית פרסה. הנתבע מיד בלם את הקטנוע אך לצערו התאונה הייתה בלתי נמנעת וכלי הרכב התנגשו. הנתבעים הכחישו שהנתבע איבד שליטה ושהחליק לאורך כ-40 מטרים; וטענו שרכבה של התובעת נמצא בסטייה שמאלה תוך כוונה לבצע פנייה ולא נסיעה ישר.

 

3.התובעת ומר ברדוגו מתגוררים בקליפורניה שבארצות הברית. הם ייפו את כוחו של אבי התובעת, מר אבישי בוגלר, לייצג אותם בדיון. בתחילת הדיון עתרו הנתבעים לדחות את התביעה על הסף מהטעם שהתובעת אינה נוכחת בדיון. דחיתי את הבקשה. הטעמתי שאף שככלל נדרש בעל דין להתייצב לדיון אישית, אין מדובר בכלל בל יעבור. כשמדובר בתביעה קטנה על סכום כאמור, דרישה להתייצבות פיזית בדיון היא בלתי מידתית ביחס לשווי המחלוקת. מה גם שבנסיבות דנן היא מיותרת, משום שלתובעת אין ידיעה אישית על אודות האירוע מושא התביעה משלא נכחה בו ואין בידה כדי לתרום לדיון. התובעת ייפתה את כוחה של אביה לייצגה, ובית המשפט רשאי להתיר לו לעשות כן בתור מי שעומד בתנאים המנויים בסעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: הוא אינו מייצג בתמורה, הוא אינו עושה זאת דרך קבע והייצוג אינו חלק ממהלך עסקיו הרגיל.

 

4.הדיון התנהל אפוא בהיעדרה של התובעת ושל מי שנהג ברכב. תחילה העיד הנתבע. הלה גרס כי נסע בנתיב הימני. מר ברדוגו יצא מחניה, בנתיב הנגדי, והחל לבצע פניית פרסה. הנתבע בלם באחת. מר ברדוגו ביקש את סליחתו ונטל אחריות. כשבית המשפט שאל את הנתבע איך הוא מסביר שהרכב של התובעת נמצא כולו בנתיב הנגדי (השמאלי), ועל כן איך ייתכן שהייתה פגיעה אם התובע נסע בנתיב הימני, הנתבע השיב כי הסימנים שהאופנוע הטביע על הכביש הם מימין לקו. "יכול להיות שהחלקתי שמאלה אבל הוא נכנס לנתיב. הוא גם יצא וביקש סליחה".

 

5.לאחר מכן טען אביה של הנתבעת. הוא הסביר כי מכלול הנתונים האובייקטיביים מצביעים על כך שגרסתו של מר ברדוגו – כפי שנמסרה במשטרה – היא נכונה. עיון בתצלומים שצולמו בזמן אמת מעלה כי רכב התובעת כולו נמצא בנתיב שלו (הנתיב נגדי לכיוון הנסיעה של התובע). סימני ההחלקה של האופנוע נמצאים משמאל לקו ההפרדה המקווקו; הפגיעה ברכב היא פגיעה חזיתית; גלגלי הרכב פונים לעבר הנתיב באופן שמעיד שלא בוצעה פניית פרסה. על כן עתר אביו של התובע לקבל את התביעה.

 

6.בשלב זה התנהל דיון שלא לפרוטוקול שבמהלכו הבעתי דעתי שאף שהנתונים בשטח תומכים בגרסת התובעת, אני מתקשה לקבל את התביעה לנוכח הכחשתו הנחרצת של הנתבע בדבר גרסתו של מר ברדוגו, לנוכח עדותו שלפיה מר ברדוגו נטל אחריות, ובייחוד מהטעם שמר ברדוגו לא העיד לפניי ולא ניתנה לנתבעים הזדמנות לחקור אותו. על כן הצעתי שהתביעה תידחה ללא צו להוצאות, ואף קיבלתי את הסכמת הצדדים לכך, תוך שאביה של התובעת מביע את מורת רוחו ואכזבתו.

 

7.לא חשתי נוח עם התוצאה. או אז הוריתי למר בוגלר, מיוזמתי, לנסות להעלות את מר ברדוגו לשיחת Skype בטלפון הסלולרי, ולעשות כן באולם באופן שלא יאפשר לו להכינו לשיחה. הואיל ובית משפט לתביעות קטנות רשאי לסטות מסדרי הדין ומדיני הראיות (סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976), לא ראיתי מניעה לעשות כן. גביית עדות בהיוועדות חזותית (video conference) במתכונת זולה ופשוטה – הלוא היא שיחת הווידאו (סלולרית או אינטרנטית) – עשויה להיות פתרון יעיל למקרים שבהם הגעה לישראל של עד או של בעל דין המתגורר דרך קבע בחו"ל במיוחד לצורך דיון בתביעה כרוכה בהוצאות שאינן מידתיות ביחס לשווי המחלוקת. אם לא תימצא אפשרות זולה להעיד עדים ובעלי דין שמקום מושבם מחוץ לישראל ושאינם מתעתדים להגיע אליה ממילא, קיימות תביעות שלא יהיה כדאי לבררן גם אם הן מוצדקות. העלות של טיסה לישראל עלולה לגרום לתובע לזנוח את תביעתו אם עליו להגיע במיוחד; ועלולה לגרום לנתבע להסכים לשלם בגין תביעה לא מוצדקת רק כדי להימנע מלהגיע (כשההמצאה של כתב התביעה וההזמנה לדין לידיו בוצעו לפני שעבר להתגורר בחו"ל). תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו ומאפייניו של בית המשפט לתביעות קטנות – להנגיש את מערכת המשפט לצרכן ול"אזרח הקטן" באמצעות הליך זול, מהיר ופשוט (רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 191-189 (1994); רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב, פסקה ח(1) (20.3.2005)). כדי להימנע מתוצאה זו מאפשרים כללי הפרוצדורה האזרחית באנגליה וויילס לבעלי הדין המתדיינים במסלול תביעות קטנות (Small Claims Track) להודיע לבית המשפט מראש שלא יתייצבו לדיון. במצב כזה, קובעים הכללים, יתחשב בית המשפט בטענות ובראיות שהוגשו לו בכתב והועברו לצד שכנגד מבעוד מועד. אי-התייצבות לדיון – בין משום שמתדיין מתקשה להתייצב אליו, בין משום שההתייצבות אינה כדאית לנוכח גובה המחלוקת – אינה חורצת כשלעצמה את גורל ההליך לשבט (ראו Civil Procedure Rules, 1998, Rule 27.9; 1 Civil Procedure 873-74, 881 (The White Book Service, Lord Justice Jackson ed.-in-chief, 2014); Patricia Pearl & Christopher Dodd, Small Claims Procedure in the County Court: A practical Guide to Mediation and Litigation 162-63, 196 (6th ed. 2014)).

 

8.אמנם דרך המלך הייתה ועודנה מסירת עדות של בעל דין או של עד באולם המשפטים, באופן שמאפשר לבית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי וישיר מהדברים, ומונע קשיים נוספים שמקימה גביית עדות של אדם שנמצא מחוץ לסמכות השיפוט הטריטוריאלית של מערכת המשפט הישראלית. עם זאת המגמה ההולכת וגוברת, בארץ ובעולם, היא להגמיש את התנאים למתן היתר לגבות עדות בהיוועדות חזותית ככל שאמצעי הטכנולוגיה מתפתחים ומאפשרים לעשות זאת באופן פשוט, יעיל וזול, וכשמכלול השיקולים הרלוונטיים מטים את כפות המאזניים להיעתר לכך (רע"א 3810/06‏ י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין, פ''ד סב(3) 175 (2007)). כשמדובר בתביעה קטנה, המחוקק הקנה לבית המשפט סמכות מפורשת לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין כדי להוזיל את עלויות ההתדיינות. על רקע תכלית זו אין מניעה להגמיש את התנאים שנקבעו בפסיקה לגביית עדות בדרך של היוועדות חזותית בבית משפט זה. המקרה דנן הוא דוגמה טובה לכך.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ