ת"ק 13680-11-14 בר-נס נ' ברנס

1.בפני תביעה כספית לסכום של 3,245 ₪ בגין עבודה שהתובע ביצע עבור הנתבע בכך שתיקן רכב לפי בקשת הנתבע במוסך מרדכי בתחילת יולי 2014.

2.לפי דברי התובע:

"הנתבע דפק את האוטו של צד ג'. הוא אמר לי לתקן מהר מהר כי הוא צריך לנסוע לחדרה. הוא אמר תתחיל לעבוד כבר" (עמ' 2 לפרוט' שורות 3-5).

כתוצאה מכך התובע החל לעבוד מבלי שהוסכם על מחיר התיקון. כאשר התובע הגיש לנתבע חשבון על 2,750 ₪ בתוספת למע"מ, הנתבע הסכים לשלם רק 1,000 ₪. אך גם סכום זה לא שולם. מכאן התביעה.

3.בכתב ההגנה הנתבע לא התכחש לכך שהזמין שירות התיקון מהתובע אלא טען שבעלי הדין, בהסכמה הדדית, פנו לדין תורה. הם פנו לרב יגאל קריספל וביום 19.11.14 כבוד הרב הוציא החלטה לפיה ניהל דין ודברים עם בעלי הדין, והציע פשרה לפיו הנתבע ישלם 1,000 ₪ לתובע, והצדדים הסכימו לכך. לכן הנתבע טוען שאין סמכות לבית המשפט להוציא מלניו כל פסק דין בנדון.

4.הנתבע הסביר לבית המשפט שאכן פגע ברכב של צד ג' והביא את הרכב לתובע לתיקון. וזאת על מנת לחסוך את הכסף הכרוך בהפעלת פוליסה הביטוח שלו.

הנתבע לא מאשר את דברי התובע כאילו אמר לו להתחיל לעבוד. נהפוך הוא, הנתבע טען שנתן הודעה לפועל של התובע שלא יתחיל לעבוד עד שהנתבע יגיע ויחתום על הזמנת עבודה. לכן העבודה בוצעה ללא תיאום בין בעלי הדין.

הנתבע הוסיף: "לו הייתי יודע שהתיקון יעלה 2,500 ₪ הייתי מפעיל את הביטוח" (עמ' 2 שורות 26, 27).

באשר לפניה לכבוד הרב הנתבע טען שהתובע יזם את הפניה.

לא זו אף זו, לאחר מתן פסק הרב הנתבע הגיע לביתו של התובע ושלם לאשתו 1,000 ₪ במזומן. לא ברור מעדותו של הנתבע מדוע לא קבל אישור על התשלום.

5.התובע שלח מכתב דרישה מעורך דין ביום 29.7.14 שמציין שהנתבע מוכן לשלם רק 1,000 ₪ על חשבון החוב.

הנתבע השיב במכתב (נ/1) שבו בין היתר חוזר על נכונותו לכבד את פסיקת הרכב, לפיו "אעביר את שלוש המחאות שביחד מהווה עלות של 1,000 ₪".