ת"ק 13299-09-15 בן דוד נ' לביא - פסקדין

1.בפניי תביעת פיצויים בגין הפרת הסכם למתן שירותי פיקוח.

2.התובע והנתבע התקשרו בהסכם שלפיו הנתבע ישמש קבלן משנה של התובע, ויעניק לו שירותי פיקוח גינון, במכרזים שהתובע זכה בהם למתן שירותי גינון לרשויות מקומיות. במסגרת זאת, הוסכם כי הנתבע יעניק לתובע שירותי פיקוח עבור התקשרות של התובע עם עיריית מודיעין-מכבים-רעות (להלן: "העיריה").

3.התובע שילם לנתבע את שכרו בגין השירותים שניתנו לעיריה. ברם, העיריה מצידה העלתה טענות ביחס לכך שהנתבע לא ביצע את עבודתו כנדרש, וסירבה לשלם לתובע בגין עבודת הנתבע. על רקע זה הוגשה התביעה דנא, ובגדרה דורש הנתבע מהתובע להשיב לו את התמורה שהעביר אליו.

4.התובע טען בכתב התביעה, כי העילה להשבת כספי התמורה הינה סעיף בנספח להסכם ההתקשרות בין הצדדים, שלפיו קיזוז שיבוצע על ידי מזמין השירות (העיריה) בגין היעדרות המפקח, יוטל במלואו על מקבל העבודה (הנתבע) (להלן: "סעיף הקיזוז"). מאחר שעירייה קיזזה מהתמורה ששילמה לתובע, את הסכום שהיתה אמורה לשלם עבור הפיקוח מצד הנתבע, הרי שחל הסעיף האמור, והנתבע אמור לשאת בעלות הקיזוז.

5.הנתבע טען מנגד, כי התובע לא זכאי להשבה כלשהי. ראשית, הנספח שעליו מבקש להסתמך התובע, שמצוי בו סעיף הקיזוז, הוא מאוחר למועד ביצוע העבודה ולכן אינו חל על המקרה דנא. שנית, סעיף הקיזוז האמור חל רק בנסיבות שבהן הנתבע נעדר מהעבודה, ואילו במקרה דנא הנתבע לא נעדר מעבודתו כלל. שלישית, מהתכתובות בזמן אמת שצורפו לתביעה עולה, כי התובע עצמו טען בפני העירייה שהנתבע ביצע את עבודתו כראוי וכי הקיזוז שהעירייה מבצעת אינו במקומו. רק לאחר שהתובע הבין שהעיריה עומדת בסירובה לשלם לו, הוא בחר לתבוע את הנתבע, וזאת מאחר שלא רצה לקלקל את מערכת היחסים עם העיריה, שהיא הגורם האמיתי שאמור היה להיתבע על ידי התובע.

4.בדיון בפניי העידו התובע והנתבע.

5.על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות