אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אילייב נ' אטיאס ואח'

אילייב נ' אטיאס ואח'

תאריך פרסום : 30/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
13196-04-16
06/08/2016
בפני השופט:
זיו אריאלי

- נגד -
תובעים:
ולרי אילייב
נתבעים:
1. קרין אטיאס
2. שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

 

זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 5.3.2015. לטענת התובע, נסע בתאריך הנ"ל ברחוב העוצמה בטירת הכרמל. במהלך הנסיעה, כשנכנס התובע לצומת, רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 שנסע בנתיב הנגדי – ביצע באופן פתאומי פניה שמאלה, חצה את נתיב הנסיעה של התובע ופגע ברכבו. סוכנת הביטוח של התובע פנתה אל הנתבעות בדרישה לפיצוי נזקיו, בסך 40,829 ₪. הנתבעת 2, המבטחת את הנתבעת 1, הכירה בנזקו של התובע, אך ייחסה לו אשם תורם בשיעור של 30%, אשר בגינה הפחיתה את סכום הפיצוי ששולם בסך של 12,227 ₪ (סכום זה נתבע על ידי התובע).

 

הנתבעות טענו, כי אין מחלוקת שמירב האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת 1, אולם על התובע היה להבחין ברכבה של הנתבעת 1 ולמנוע את התאונה. תחת זאת, לטענת הנתבעות, המשיך התובע בנסיעה "תוך הסתמכות מלאה על זכות הקדימה המוקנית לו", ולא נמנע מכניסה לצומת. משלא עשה כן, הרי שיש לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור 30%.

 

הנתבעות הפנו לפסק הדין בע"א 553/73 אליהו נ' חנחן (פ"ד כט (2) 341, בו נקבע כי על נהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, אף אם נתונה לו זכות קדימה – להיכנס לצומת תוך התאמת מהירות הנסיעה ובירור כי הדרך חופשית. עוד הגישה הנתבעת 2 תביעה שכנגד נגד התובע, בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבה של הנתבעת 1, בסך 5,301 ₪.

 

בפתח הדיון שהתקיים ביום 1.8.16 הודיעה נציגת הנתבעת 2 כי היא מבקשת לבטל את התביעה שכנגד. בנוסף, נשמעו עדויותיהם של התובע ושל הנתבעת 1.

 

למעשה, אף הנתבעות כאמור אינן חולקות על כך שהאחריות לתאונה מוטלת בעיקר על כתפי הנתבעת 1. אף הנזק אינו שנוי במחלוקת. השאלה היחידה הנתונה להכרעה היא מידת הרשלנות התורמת שיש לייחס, אם בכלל, לתובע.

 

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מעדיף את גרסתו של התובע. הלה העיד כי נסע בנתיב הנסיעה שלו, וכי מדובר בנתיב נסיעה ישר. קיים שדה ראיה פתוח ממרחק של מספר מאות מטרים. במהלך נסיעתו, התפרצה הנתבעת 1 לצומת. בשל המרחק והמהירות – לא היה באפשרותו לבלום או לעשות דבר כדי למנוע את ההתנגשות עם רכבה של הנתבעת 1. המדובר בנסיעה ובתאונה בשעות הבוקר. מדובר בנתיב תנועה די עמוס בשעות אלו, ולפיכך גם לא ניתן לנסוע במהירות גבוהה.

 

לעומתו, טענה הנתבעת 1 כי לא ראתה כלל את רכבו של התובע מגיע מולה. לטענתה, בטרם הפניה שמאלה היא האטה את מהירות נסיעתה אך לא עצרה (כיוון שלא הבחינה ברכב המגיע מולה). הנתבעת 1 לא זכרה אם אותתה בטרם הפניה, לא זכרה אם לפניה או אחריה נסעו כלי רכב. למעשה, הנתבעת 1 לא יכולה הייתה לשפוך אור על נסיבות אירוע התאונה.

 

אני סבור, כי אין לייחס בנסיבות המקרה רשלנות תורמת לתובע. אכן, בית המשפט עמד על כך כי "נהג, על אף היותו בעל זכות דרך, צריך להיות ער לנעשה בכביש" (ע"א 267/58 לקריץ נ' שפיר, פ"ד יג 1250). אין חולק כי עקרון העל הוא שכל משתמש בדרך חייב לעשות כן בזהירות, וכי יש מקום לחלק אחריות בין נהגים, במקרים בהם צד אחד הפר באופן מובהק את סטנדרט הזהירות, אך גם הצד שכנגד לא נקט מידה סבירה של זהירות למניעת התאונה.

 

ואולם, את עקרון העל יש "לפרוט לפרוטות" – ולהוכיח בראיות. בענייננו, הנתבעות הודו באחריותה של הנתבעת 1 לתאונה, אך בכל הנוגע לטענתן בדבר אחריות המוטלת גם על התובע - לא הוכיחו הנתבעות דבר. במהלך הדיון נשאלה נציגת הנתבעת 2 חזור ושאול מהן הראיות המלמדות על אשם תורם של התובע. אילו ראיות מצויות בידי הנתבעות המלמדות כי התובע יכול היה למנוע את התאונה ולא עשה כן. תשובה משכנעת לשאלות אלו – לא ניתנה. התובע טען כי נסע במהירות סבירה, בשעת בוקר ובאור יום, בנתיב נסיעה ישר ובכביש בו שדה הראיה פתוח למרחק של מאות מטרים. הנתבעת 1 לעומתו – לא זכרה דבר, ולטענתה לא הבחינה כלל ברכב המגיע מולה. הנתבעת 1 לא זכרה את מהירות נסיעתה ולא אם אותתה בטרם הפניה. בנסיבות אלו, לא ברור מה אמור להסב את תשומת לבו של התובע כי בכוונת הנתבעת 1 לפנות לנתיב נסיעתו?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ