אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 12657-04-13 ביטון ואח' נ' קדוש

ת"ק 12657-04-13 ביטון ואח' נ' קדוש

תאריך פרסום : 06/10/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
12657-04-13
01/10/2014
בפני השופטת:
אילונה אריאלי

- נגד -
התובעים:
1. סימי ביטון
2. חנניה ביטון

הנתבע:
שמעון (סימון) קדוש
פסק דין
 

 

זוהי תביעה קטנה במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבע בתשלום סך של 12,238 ₪, בגין חוב דמי חכירה שהצטבר על שם התובעת במנהל מקרקעי ישראל.

טענות התובעים

התובעים טוענים כי בשנת 1978 נחתם הסכם בין מר ביטון יחיא ז"ל, שהינו בעלה המנוח של התובעת ואביו של התובע, לבין הנתבע, ולפיו מכר המנוח לנתבע את זכויות החכירה בנכס הידוע כחלקה 121 בגוש 15278 (להלן: "הנכס"). על פי ההסכם, התחייב הנתבע, בין היתר, לשלם את דמי החכירה למינהל וזאת החל מיום 15.5.1978.

ביום 9.7.2003 ובמסגרת תביעה שהגיש המינהל נגד התובעת, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה התחייב הנתבע (שנתבע שם כצד ג') לשלם לתובעת את חוב דמי החכירה שהצטבר על שמה במינהל וכן לשתף פעולה עם התובעת לשם העברת הזכויות על שמו וחלוקת הנכס לשתי חנויות נפרדות.

הנתבע אכן שילם את חוב דמי החכירה שהצטבר עד לשנת 2003 והמשיך לשלם את דמי החכירה השוטפים, אך זאת עד לשנת 2006 בלבד. מאז, חדל הנתבע לשלם את דמי החכירה וסירב לשתף פעולה בכל הנוגע להעברת הזכויות בנכס על שמו וזאת חרף פניות רבות בעניין.

לטענת התובעים, נכון ליום הגשת התביעה (8.4.13) עומד חוב דמי החכירה על סך של 12,238₪. בשל החוב, הוטלו צווי עיקול על חשבון הבנק של התובעת וכתוצאה מכך נגרמה לה עוגמת נפש, בפרט נוכח היותה חולה ובעלת קשיים וצרכים מיוחדים.

לפיכך מבקשים התובעים לחייב את הנתבע בתשלום החוב שהצטבר במינהל וכן בהוצאות משפט, פיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה.

 

טענות הנתבע 

הנתבע מודה כי על פי ההסכם, דמי החכירה חלים עליו, כקונה, החל ממועד החתימה על ההסכם. הנתבע טוען כי הוא עמד בחיובו זה וכן בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין בשנת 2003 ושילם את חוב דמי החכירה שהצטבר במינהל על שם התובעת, אלא שהתובעת לא מילאה אחר הוראות ההסכם ופסק הדין והיא לא דאגה לרישום העברת הזכויות בנכס על שמו ובנוסף, לא שילמה את דמי ההסכמה למינהל.

עוד טוען הנתבע כי בחודש יוני 2008 חתמו הצדדים על זיכרון דברים להעברת מלוא הזכויות בנכס על שמו תמורת סך של 15,000 ₪. הנתבע מילא אחר הוראות זיכרון הדברים: הוא שילם את דמי החכירה בגין השנים 2004-2007 בסך של 4,474 ₪ והגיש למינהל בקשה להעברת מלוא זכויות השכירות בנכס, אך ביום 1.7.08 הודיע המינהל כי לא ניתן להשלים את הליך העברת הזכויות בלא שיתקבל מכתב ויתור מעיריית טבריה לגבי שטח שגודלו 26 מ"ר שהינו בבעלותה.

לטענת הנתבע, התובעת או מי מטעמה לא טרחו להסדיר את רישום העברת הזכויות על שמו ולפיכך אין להם להלין אלא על עצמם, שכן יתרת החוב למינהל הצטברה על שם התובעת עקב מחדלם כאמור.

בדיון שהתקיים בפני ביום 16.12.13, העידו התובע ובנו של הנתבע ובנסיבות העניין קיבלו הצדדים את המלצתי לפנות לעו"ד בניסיון להביא לפתרון המחלוקות מחוץ לכתלי בית המשפט, אלא שניסיון זה לא צלח.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

הצדדים אינם חולקים על תוקפו של הסכם העברת הזכויות מיום 16.5.1978 (נספח 5 לכתב התביעה). הסכם זה בוצע על ידי הצדדים בפועל, אך טרם הסתיים ברישום הזכויות על שם הנתבע. ההסכם לא בוטל על ידי הצדדים בשל אי הרישום, אלא כאמור - קוים, לרבות מסירת החזקה בנכס לנתבע.

על פי סעיף 10 להסכם, חובת התשלום של כל המיסים החלים על המקרקעין, לרבות דמי החכירה למינהל, חלה החל מיום 15.5.78 על הקונה - הוא הנתבע.

חובת תשלום דמי החכירה חלה על הנתבע גם על פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 9.7.03 (ת.א. 1148/02). על פי הסכמה זו, התחייבה התובעת להגיש במינהל בקשה להעברת הזכויות בנכס על שם הנתבע והנתבע התחייב לשתף פעולה ככל הנדרש לצורך העברת הזכויות על שמו.

בשנת 2008 חתמו התובעת והנתבע על זכרון דברים (נספח ד' לכתב ההגנה). גם במסמך זה הוסכם, ללא סייג ותנאי, כי הנתבע "מתחייב לשלם את דמי החכירה על הקרקע... במלואם".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ