ת"ק 12253-08-14 שמיר נ' אסיס ואח'

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לדלת ימנית קדמית של הרכב בו נהג, שנגרמו לטענתו בשל נהיגה רשלנית של הנתבע 1 שרכב על אופנוע ופגע בו.

לטענת התובע עת פתח קלות את דלת רכבו, הרגיש חבטה בדלת. מנגד טען נהג האופנוע -הנתבע 1, שרכב התובע חנה בחניית אופנועים וכי הנתבע 1 ביקש לעצור גם הוא באותה חנייה לפני רכב התובע, אלא שאז לפתע פתח התובע את דלת רכבו והעיף את האופנוע לצד שמאל על רכב צד ג' (מאזדה).

בפניי העידו התובע והנתבע 1. הנתבע 2 הוא בעלים של האופנוע הציג את תמונות הנזק לאופנוע.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

בהתאם למוקדי הנזק המסקנה המסתברת היא כי התובע הוא שאחראי לקרות התאונה.

על-פי תמונות הנזק שהוצגו בפניי הפגיעה באופנוע היא במרכזו במקום בו מניחים את הרגליים בזמן נסיעה (להלן: המדרך). המסקנה המתבקשת היא שחלקו הקדמי של האופנוע עבר את דלת רכב התובע קודם שנפתחה הדלת ורק אז נפתחה הדלת, שאם לא כן היינו מצפים לפגיעה בחלק הקדמי של האופנוע.

זאת ועוד אופי הנזק ברכב התובע תואם למסקנה זו. הפגיעה בדלת רכב התובע היא בדופן – פגיעה אופקית – שתואמת לפגיעה בחפץ אופקי כמו מדרך האופנוע. יש בכך כדי לדחות טענת התובע שהחלק של האופנוע שפגע ברכבו הוא האגזוז של האופנוע.