קוטינסקי נ' 012 סמייל טלקום בע"מ

לפני תביעה להשבת גביה ביתר, לטענת התובע, אשר גבתה ממנו הנתבעת בקשר לשירותי אינטרנט אותם ביקש להפסיק לקבל ביולי 2015. במועד הגשת התביעה עמד סכום הגביה ביתר על סך 306 ₪, ולסכום זה ביקש התובע לצרף פיצוי והוצאות.

הנתבעת טענה, בהודעה שהוגשה לתיק בית המשפט, כי הציעה לתובע פיצוי בגובה סכום התביעה (306 ₪), וזאת מבלי להודות בטענותיו ומטעמי יעילות וחסכון בהוצאות הדדיות. משנדחתה הצעה זו, עותרת הנתבעת לדחיית התביעה שכן לעמדתה – לא מצוי ברישומיה תיעוד לפניה של התובע ממנה ניתן ללמוד על בקשתו להתנתק משירותיה. הנתבעת טענה עוד כי בפועל, השיבה לתובע את כספו עוד בחודש 6.16 (באמצעות קיזוז בסך 572.18 ₪ מיתרת חובו).

התובע תמך טענותיו בתדפיסים של הודעות דואר אלקטרוני ששלח לנתבעת (ת/1), אליהן צורפו קבצי פרטי פנייתו. מן התדפיסים ניתן ללמוד כי, כטענתו, העביר לנתבעת את מלוא הפרטים הנדרשים על מנת שיבוצע ניתוקו מן השירות כפי שביקש (וזאת, לכל המאוחר, ביום 21.7.16 – מועד הודעת הדואר האלקטרוני המוקדם מבין אלו שהוצגו).

משכך, ועל אף שכטענת נציגת הנתבעת אין תיעוד של פניה זו ברישומי הנתבעת (נ/1), הרי שהיה על הנתבעת לפעול לניתוקו של התובע מן השירות בסמוך לאחר הפנייה (ובוודאי כאשר שב התובע ופנה במועדים נוספים, כעולה מהראיות) ולחדול מחיובו.

שוכנעתי, עם זאת, כי לאחר שהוגשה התביעה פעלה הנתבעת על מנת ליצור קשר עם התובע ואף שוכנעתי כי בפועל השיבה לתובע את סכומי הכסף שחויבו ביתר – וזאת ביחס לתקופה מאוגוסט 2015 ועד ליוני 2016 (ר' חשבונית מיום 19.7.16, נ/1).

אשר על כן, אף שדין התביעה להתקבל הרי שבפועל לא מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע תשלום נוסף מעבר לזה שבוצע, וזאת אף בשים לב לעובדה כי ניתן וראוי היה לסיים את המחלוקת בין הצדדים ברוח הצעת הפשרה של הנתבעת ומבלי להדרש לדיון בבית המשפט – וזאת אף נוכח עקרון הקטנת הנזק, המהווה עקרון כללי בכל דיני החיובים, ואשר מטיל על הניזוק לשאת בנטל לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי להפחית את הנזק שנגרם לו כתוצאה ממעשהו של מי אשר פגע בזכויותיו.

אין צו להוצאות.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז לוד.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.