ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
10683-12-15
25/12/2016
|
בפני השופטת:
מלכה ספינזי-שניאור
|
| - נגד - |
תובעת:
ליאור סולקין
|
נתבעים:
1. ענבל מרציאנו
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק דין |
פרשת התביעה:
1.ביום 8.9.14 עמדה התובעת עם רכבה ברמזור אדום מאחורי רכב אחר, לפתע רכב נהוג בידי הנתבעת 1 פגעה ברכב התובעת (להלן: "הרכב") וכתוצאה מכך רכב התובעת נהדף קדימה אל רכב צד ג' שעמד לפניו ופגע בו (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקי רכוש הן בצדו הקדמי והן בצדו האחורי.
2.ברכב ישב באותה העת מר עומר עשאל (להלן: "עומר").
3.מיד עם קרות האירוע יצאה התובעת מהרכב כדי לאמוד את נזקיה. הנהג של רכב צד ג' ראה שלרכבו לא נגרם כל נזק, ולכן עזב את מקום התאונה מבלי להשאיר פרטים וזאת על אף שהתובעת ביקשה ממנו לעשות כן.
4.התובעת פנתה לנתבעת בבקשה כי תפצה אותה על הנזקים שנגרמו לה. בגין הנזק לחלק האחורי של הרכב פיצתה הנתבעת 2 את התובעת בסך של 5,587 ₪ אך סירבה לפצותה בגין הנזקים לחלקו הקדמי של הרכב בסך של 13,381 ₪.
הנימוק לסירוב הנתבעת היה כי הפגיעה ברכב מאחור אירעה לאחר שהתובעת פגעה ברכב צד ג' שעמד לפניה.
5.לפיכך הוגשה התביעה שבפניי.
פרשת ההגנה:
6.הנתבעות הכחישו כאמור את נסיבות התאונה כפי שפורטו על ידי התובעת.
וכך נרשם בסעיף 6 לכתב ההגנה:
"...עת הבחין הנתבעת 1 כי מתרחשת מלפניה תאונה בין רכב התובע לרכב צד ג' אשר נסע מלפניו, בלמה את רכבה ופגע קלות מאחור ברכב התובע ללא כל הדיפה... יובהר כי רכב הנתבעות הצטרף לתאונה קיימת כאשר התנגש התובע ברכב צד ג' לפניו וזאת עובר הפגיעה בחלקו האחורי של הרכב על ידי רכב הנתבעות".
7.בישיבה שהתקיימה בפניי העידו התובעת, הנתבעת ועומר.
8.לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם ראיתי לקבל את התביעה במלואה.
9.בבואי לשקול את העדויות שבפניי זו מול זו, ועל אף שמדובר בגרסה מול גרסה, משעה שגרסת התובעת כפי שהוצגה על ידה ועל ידי עומר תאמה את האמור בכתב התביעה והייתה ברורה וסדורה, ומשכך ראיתי לקבלה.
10.זאת ועוד, תמיכה וחיזוק לגרסת התובעת באשר לנסיבות התאונה ניתן למצוא גם ב:
א.עדות הנתבעת אשר לא זכרה את פרטי האירוע ולדבריה כלל לא ראתה את רכב התובעת והעידה כי: "באמת החליקה לי הרגל ופגעתי בה מאחור, יצאתי החוצה ונורא נבהלתי. לא ראיתי שהיא נכנסה ברכב שלפניה... אני לא זוכרת שיצא גבר נוסף מרכב אחר ואני לא זוכרת שהלכנו לפרונט והסתכלנו. אני לא ראיתי פגיעה מקדימה. ש. בימה"ש: מאיפה הביטחון שהיא לא נכנסה במי שהיה לפניה? היא הייתה הראשונה בתור ? ת. אני באמת לא יודעת".
ב.עדות הנתבעת בפניי הייתה שונה מגרסתה כעולה מכתב ההגנה. בעוד שבכתב ההגנה מסרה נתבעת גרסה פוזיטיבית לפיה קודם התובעת פגעה ברכב שלפניה ורק אח"כ פגעה הנתבעת ברכב מאחור, בעדותה בפניי כאמור טענה כי לא הבחינה כלל רכב התובעת כשהוא פוגע ברכב שלפניו. לדידי מדובר בסתירה מהותית אשר מטה את הכף להעדפת גרסת התובעת.
11.לאור כל האמור, אני סבורה כי התובעת הרימה את הנטל והוכיחה במאזן ההסתברות כי התאונה אכן ארעה כנטען על ידה בכתב תביעתה, ולפיכך דין התביעה להתקבל.