ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
|
10591-11-16
24/10/2017
|
בפני הרשמת הבכירה:
יונת הברפלד-אברהם
|
- נגד - |
תובעת:
לידיה גונין
|
נתבע:
דני וייסנברג
|
פסק דין |
התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע, ע"ס של 30,000 ₪.
משכתב התביעה לא היה קריא במלואו, התבקשה התובעת להקריאו בדיון. על פי כתב התביעה , טענה התובעת כי הנתבע החליט לשנות מספר סעיפים בהסכם השכירות שנחתם בין הצדדים , כגון המצאת ערבות בנקאית וכי הנתבע ביקש לבטל את ההסכם היות והתובעת ביקשה להתקין נברשת בדירה.
סכום התביעה הנתבע הינו עבור עוגמת נפש ע"ס של 30,000 ₪, עוגמת נפש אותה תארה התובעת בדיון.
1. לאחר ששמעתי את הצדדים שהופיעו בדיון לפני, עיינתי בכתבי הטענות ובהסכם השכירות (נ/1), מצאתי כי דין התביעה להידחות.
2. משמיעת עדותה של התובעת התרשמתי כי למעשה, מה שהפריע לתובעת וגרם לה לבטל את ההסכם עם הנתבע, היא העובדה כי הנתבע סרב בכל תוקף לאפשר לה להתקין נברשת בתקרה הבית.
3. יצוין כבר עתה כי עדותה של התובעת לא הייתה עקבית ובכל שאלה שנשאלה ומשפט אותו הוסיפה, ציינה עובדות וטענות חדשות שלא עלו קודם לכן. התובעת טענה בתחילת עדותה כי לאחר שחתמה על ההסכם עם הנתבע, הביאה ערבות בנקאית ע"ס של 15,000 ₪. לא צוין דבר לעניין כך שמדובר בתוספת להסכם, שלא היתה מקובלת על התובעת , למרות האמור בכתב התביעה. להפך, התובעת הדגישה שוב ושוב כי לאחר שהביאה ערבות בנקאית, לא יצא ההסכם לפועל בגלל הנברשת (עמוד 1 שורות,11-12,23, לדוגמא).
4. בהמשך עדותה, ולאחר עדות הנתבע, הוסיפה התובעת כי הנתבע הוא זה שלא הסכים לתת לה מפתח וצרח עליה במשרדי הארנונה . טענה זו עלתה לראשונה בעדותה (עמוד 2 משורה 16), למרות שבעמוד 1 לפרוטוקול חזרה התובעת שוב ושוב על טענתה כי היא לא רצתה את הדירה בגלל שהנתבע לא רצה שתחליף את הנברשת (שורה 12 וכן שורות21, 22).
5. את התפתחות גרסתה של עדות התובעת והסתירות בעדותה ניתן לראות באופן בולט בהבדלים בין האמור בעמוד 1 שורה 12 :" אני לא רציתי את הבית כי הוא לא רצה שאחליף נברשת" לבין עדותה בעמוד 3 שורה 5 :" אני לא ביטלתי שום הסכם, הוא לא היה מוכן לתת לי מפתח של הבית".
6. התרשמותי היא כי אכן נושא הנברשת הוא אשר הוביל לביטול ההסכם על ידי התובעת ולא על ידי הנתבע. הנתבע העיד כי הנושא עלה מספר פעמים, גם בנוכחות אמה של התובעת ואשת הנתבע. אשת הנתבע אישרה כי אכן הנושא עלה וכי נאמר לתובעת באופן חד משמעי כי חל איסור על התקנת הנברשות, התובעת, מצידה, לא הביאה את אמה למתן עדות, על מנת שתוכל לתמוך בגרסתה של התובעת, כי הנתבע הוא למעשה זה שביטל את ההסכם. לעומת עדותה של התובעת, עדותם של הנתבע ואשתו היתה סדורה, קוהרנטית ואמינה ואני מקבלת את עדותם במלואה.
7. ההסכם בין הצדדים מדבר בעד עצמו ושם נרשם מפורשות כי אין לקדוח חורים בתקרת הבית, אין לתלות חפצים בתקרת הבית (סעיף 9 ), אין לבצע שינוי בדירה (סעיף 14) ועל כל שינוי יש לקבל הסכמה בכתב (סעיף 16). בנוסף לכך, וכעולה מעדות הצדדים, הדבר אף עלה מפורשות בעל פה.