אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 9723-04-10 המועצה הישראלית לצרכנות נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

ת"צ 9723-04-10 המועצה הישראלית לצרכנות נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 13/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
9723-04-10
09/02/2017
בפני השופטת:
אסתר שטמר

- נגד -
המבקשת:
המועצה הישראלית לצרכנות
עו"ד גיל רון
עו"ד אהרון רבינוביץ
עו"ד עופר לוי
עו"ד יעקב אביעד
המשיבות:
1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
4. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

עו"ד דני כביר
עו"ד רוית קורן
פסק דין
 

 

 

  1. בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית שעניינה איתור מבוטחים ומוטבים של פוליסות ביטוח, שהכספים המופקדים בהן לא נדרשו.

     

    לטענת המבקשת ("המועצה הישראלית לצרכנות") המשיבות ("חברות הביטוח") נהנות מכספים שלא נדרשו על ידי בעלי הזכויות. נטען כי המשיבות אינן פועלות לאיתור המבוטחים ולהבאת המידע לידיעתם; כי אינן מנהלות כספים אלה בנפרד; כי הן גובות דמי ניהול שאסור להן לגבות; וכי אינן מעבירות את הכספים לאפוטרופוס במועד המתאים לכך. עקב מחדלים אלה, בעלי הזכויות לא מקבלים את כספם, והמשיבות מתעשרות שלא כדין מהתשואה שמניבים להן הכספים שלא נדרשו.

    המבקשת טענה להפרת הדין הכללי וחוזר ביטוח מס' 2003/10 משנת – 2003, "נוהל איתור מוטבים וטיפול בנכסים ללא דורש בפוליסות ביטוח" ("החוזר הישן" או "חוזר 2003") שקבע את הפעולות שהמשיבות היו נדרשות לבצע לצורך איתור מבוטחים.

     

    הקבוצה שמבוקש לאשר היא "כל בעלי הזכויות בנכסים המצויים בידי המשיבות, באחריותן או בשליטתן, אשר המשיבות לא הביאו לידיעתם את דבר היותם בעלי נכסים שהמשיבות מחזיקות, בהתאם לחובות המוטלות עליהן אשר יתוארו להלן; לעניין זה "נכסים" הם, בין היתר, כספים שהופרשו לפוליסות ביטוח מכל סוג שהוא או בקשר אליהן, ופקדונות וזכויות אחרות שמי מחברי הקבוצה זכאי או היה זכאי לקבלם".

     

    עילות התביעה: הפרת חובה חקוקה; הפרת חוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח – 1978; הפרת חוק להגנת רכוש מופקד, תשכ"ה – 1964; הפרת הוראות המפקח על הביטוח; הפרת חובת הנאמנות המוטלת על המשיבות; הפרת חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979; הפרת הסכם והטעיה לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970; הטעיה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א – 1981; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת תום הלב; ורשלנות.

     

    הסעדים שנתבקשו: צווים המורים למשיבות לבצע פעולות מכח הדין ומכח חוזר 2003.

     

  2. המשיבות טענו כי לא נפל פגם בהתנהלותן וכי לא היה מקום להגיש את בקשת האישור, במיוחד לאור השינויים שחלו במהלך ניהול התובענה בחקיקה הרלוונטית. המשיבות טענו כי פעלו בהתאם להוראות הדין; כי אין להן אינטרס באי איתור המוטבים; וכי אינן מפיקות מכך טובת הנאה.

    נטען כי המשיבות פועלות לאיתור בעלי הזכויות ומשקיעות בכך משאבים רבים; כי הן משקיעות את כספי בעלי הזכויות בהתאם להוראות החוזר וגובות דמי ניהול כפי שהתיר להן המפקח; וכי הן מעבירות דיווחים שנתיים למפקח על הביטוח ולאפוטרופוס הכללי.

    נטען כי כספי המבוטחים יהיו רשומים על שם המבוטחים גם בעתיד, וכי המשיבות אינן מתעשרות מכספים אלה. למשיבות אין אינטרס באי איתור המבוטחים, אלא להיפך: הותרת הכספים בידי המשיבות משיתה עליהן הוצאות.

    כן נטען כי מעמדה של המבקשת וזכותה להגיש תובענה ייצוגית מוטלים בספק, מה גם שהנושאים המועלים בבקשה נתונים לסמכות רשויות אחרות.

     

  3. המבקשת השיבה לתשובת המשיבות וטענה בעיקר כי הן לא בצעו את החובות המוטלות עליהן לאתר מבוטחים מכח הדין הכללי בתקופה שקדמה לכניסה לתוקף של חוזר המפקח; כי גם לאחר כניסת החוזר לתוקף, פעולות האיתור החלקיות של המשיבות לא התייחסו לפוליסות שתקופת הביטוח לפיהן הסתיימה לפני שנת 2003; כי לא נמסרים דיווחים לאפוטרופוס הכללי כדין; כי הקרן המיוחדת שאליה יש להעביר כספים של מבוטחים שלא אותרו, שממנה רשאיות המשיבות לגבות דמי ניהול בשיעור נמוך – הוקמה באיחור רב; וכי גם לאחר שהקרן הוקמה, מועברים אליה הכספים באיחור; כי המשיבות מפרות את החובות המוטלות עליהן על פי חוזר המפקח בנוגע לאיתור מבוטחים מעל גיל 90 בעניין הפקדת כספים בקרן המיוחדת, וכן במקרה של פטירת מבוטח; וכי אינן מנסות לאתר מוטבים באמצעות פניה למרשם האוכלוסין או באמצעות פניה לסוכן הביטוח.

    המבקשת טענה כי הצורך בתביעה הייצוגית מתחזק עוד יותר נוכח ממצאי חקירה שנערכה עבורה בתגובה לטענת המשיבות כי הן ממלאות אחר חוזר 2003.

     

  4. הצדדים ניהלו משא ומתן לפשרה. בדיון שהתקיים ביום 16.1.2012 התברר כי עמדת המשיבות תלויה בין השאר בחוזר חדש שהמפקח על הביטוח מתעתד להוציא ואשר עשוי לשנות את החובות המוטלות על חברות הביטוח בקשר לחשבונות שבמחלוקת. לאור האמור, סברתי כי ראוי לקבל גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שממילא תידרש בשלבים מאוחרים יותר, בין לבחינת הסדר פשרה עתידי ובין אחרת.

     

  5. ביום 23.4.2012 הודיעו המשיבות כי לאור החקיקה החדשה בנושא, אין מקום להשלים את הסדר הפשרה בין הצדדים בנוסח שגובש ביניהם; כי ב"כ הצדדים קיימו פגישות במסגרתן הועלו רעיונות אחרים להסדר פשרה; וכי לאחרונה נדונה פשרה שונה מזו שגובשה. על בסיס האמור הסכימו המשיבות לנהל משא ומתן לסיום ההליך בפשרה.

    בשלב זה עוכבה הדרישה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה עד לאחר הודעת הצדדים בדבר התקדמות הסדר ביניהם.

     

  6. בדיון שהתקיים ביום 21.6.2012 הודיעו ב"כ הצדדים על כשלון הנסיון לפשרה. ב"כ המשיבות הבהיר כי החוזר החדש ייכנס לתוקף ביום 1.1.13, וכי החוזר הישן בטל. לדבריו, הסעדים המבוקשים בבקשת האישור מתנגשים בהסדר החוקי שיחול.

    ב"כ המבקשת טען כי חוזר המפקח על הביטוח אינו מקוים וכי על בית המשפט לאכוף אותו. בשים לב להודעת הצדדים בדבר כשלון הנסיון לפשרה, נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להגיש עמדתו בתובענה זו.

     

  7. ביום 23.9.2012 הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו לעניין תחולת חוזר עדכני מטעם המפקח על הביטוח, ותוקפו של החוזר הקודם משנת 2003, ועמד בה בעיקר על התחיקה הרלוונטית: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), התשע"ב – 2012 ("תקנות האיתור החדשות"); חוזר גופים מוסדיים 2012-9-1 בנושא "נוהל איתור עמיתים ומוטבים" ("חוזר האיתור" או "החוזר החדש"); תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), תשע"ב – 2012.

     

     

    עקרי ההסדרה הם:

    • גופים מוסדיים יחויבו לטייב את המלאי הקיים של נתוני העמיתים או המבוטחים ברשומות הגופים המוסדיים לפי מרשם האוכלוסין לצורך איתור חשבונות, על מנת להקטין את הסיכון שינותק הקשר עמם בעתיד.

    • חשבונות או פוליסות ביטוח שלגביהם יבוצעו פעולות לאיתור עמיתים:

      • עמיתים שהקשר עמם נותק מוגדרים בהסדרה באופן הבא: עמית ששני דוחות תקופתיים שנשלחו אליו חזרו במהלך תקופה של 3 שנים או עמית שהחשבון בקופה הרשום על שמו הוא "חשבון רדום".

      • גופים מוסדיים נדרשים לפנות מדי חצי שנה למרשם האוכלוסין כדי לקבל תאריך פטירה של עמיתים, על מנת לצבוע חשבונות או פוליסות של עמיתים שנפטרו ולהתחיל בפעולות לאיתור המוטבים.

    • פעולות יזומות לאיתור חוסכים ומוטבים:

      • כל גוף מוסדי יידרש לקבוע נוהל לאיתור עמיתים שהקשר עמם נותק, כאשר ההסדרה מגדירה רשימה מינימלית של פעולות שייכללו בנהלי הגופים המוסדיים.

      • ההסדרה מגדירה רשימה סגורה של פעולות שעל הגוף לבצע לאיתור מוטבים של עמיתים שנפטרו אשר כוללת בין היתר פניה למרשם האוכלוסין ולרשם לענייני ירושה.

    • גופים מוסדיים ידרשו לשלוח דיווחים עיתיים לאפוטרופוס הכללי על עמיתים שהקשר עמם נותק ועל עמיתים שנפטרו שנותרו כספים או זכויות בחשבונותיהם, ושהגוף המוסדי לא הצליח ליצור קשר עם העמיתים או המבוטחים בהם.

       

  8. עוד כ-8 חדשים נדרשו לצדדים לבחון הליכים לתיקון בקשת האישור, להסכים לגישור, ולבסוף להסכים על גישור לפני המגשר עו"ד ד"ר ישראל לשם. ועוד פרק זמן ארוך נדרש לעצם הגישור.

     

  9. ביום 25.2.2016, לאחר הגישור המוצלח, הציעו הצדדים הסדר פשרה, שאלו עיקריו:

    • הקבוצה הוגדרה "כל בעלי הזכויות בנכסים המצויים בידי המשיבות, באחריותן או בשליטתן, אשר המשיבות לא הביאו לידיעתם את דבר היותם בעלי נכסים שהמשיבות מחזיקות, בהתאם לחובות המוטלות עליהן. לצורך הגדרה זו, "נכסים", הם בין היתר, כספים שהופרשו לפוליסות ביטוח מכל סוג שהוא או בקשר אליהן, ופקדונות וזכויות אחרות שמי מחברי הקבוצה זכאי או היה זכאי לקבלן".

    • כל משיבה תקים רשימה שתכלול את חברי הקבוצה הרלוונטיים לפי ההגדרות וההוראות שנקבעו בחוזר הישן, או בהתאם לתקנות האיתור החדשות והחוזר החדש.

    • הרשימות יכללו חברי קבוצה שמחזיקים בסכומים מגובה מסוים ויינקטו פעולות איתור המפורטות בהסכם: ברשימה שתיערך לפי החוזר הישן ייכלל מי שזכאי לסכום של מעל 3,000 ₪ וברשימה שתיערך לפי התקנות והחוזר החדש ייכלל רק מי שזכאי לסכום של מעל 6,000 ₪.

    • על מנת לוודא שהרשימה תכלול את כל המבוטחים הרלוונטיים, נקבע מנגנון פיקוח על ידי מבקר פנים או קצין ציות של כל אחת מהמשיבות. המבקר יגיש לבית המשפט דו"ח שבו יפרט את תהליך עבודתו, הפעולות שנקט בהן ותוצאות בדיקתו. המבקר יאשר כי נחה דעתו שהרשימה הוכנה בצורה סבירה.

    • כל משיבה תמנה מאתר חיצוני לצורך איתור המבוטחים הכלולים ברשימה, והודעה בדבר זכאותם לכספים. הטבה זו לא מופיעה בחוזר הישן או החדש. שכרו של המאתר יותנה בהצלחה. כל משיבה תפעל ליידוע המבוטח שאותר בהתאם למידע החדש שנתקבל על זכויותיו הכספיות אצלה.

    • המבקר של כל משיבה יבדוק כי עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסדר. המבקר יפרט בדו"ח את הפעולות שבצע על מנת לוודא את קיום ההתחייבויות על פי ההסדר ואת ממצאי הבדיקה, ויגיש את הדו"ח לבית המשפט.

    • כל משיבה תעדכן את ב"כ המבקשת בדבר השלמת הרשימה, אישור סופי של המבקר לרשימה, מינוי מאתר, המנגנון שנקבע לתגמולו וסיום עבודתו.

       

  10. הצדדים המליצו לשלם גמול למבקשת בסכום 200,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ.

    הצדדים ציינו כי לא ניתן להעריך את שוויה הכספי של ההטבה משום שלא מדובר בהשבת כספים אלא במתן הודעה על כספים למי שלא היה ידוע לו על כך. על כן נקבע סכום שאינו תלוי בהטבה כספית לקבוצה.

     

  11. הצדדים סברו שאין למנות בודק לאור החקיקה החדשה והליך הגישור בו נקטו.

     

  12. המבקשת סבורה שההתקדמות המשמעותית בטיפול במבוטחים לא מאותרים נבעה מהגשת בקשת האישור ומהעלאת הנושא לתודעה הציבורית. כתוצאה מכך הוצא החוזר החדש ונערכה ביקורת של המפקח על הביטוח על חברות הביטוח (עליה יפורט להלן). המשיבות חלקו על כך.

     

  13. בדיון שהתקיים ביום 17.3.2016 ציין ב"כ המבקשת כי בקשת האישור נועדה לממש זכויות מבוטחים מכח אסדרה שלא נאכפה, והסדר הפשרה מבקש להבטיח כי האסדרה תיושם.

    ב"כ המבקשת הבהיר כי שכרו של המאתר החיצוני מותנה באיתור בפועל; וכי סכומי המינימום (3,000 ₪ ; 6,000 ₪) נקבעו משום שהחוזר החדש הנהיג פעולות איתור רחבות יותר, ולכן חברות הביטוח דרשו שסכום המינימום יהיה גבוה יותר.

    באשר לגמול ולשכר הטרחה נטען כי לאחר הגשת בקשת האישור מצא המפקח על הביטוח ליקויים אצל המשיבות והוחזרו כספים רבים לחברי הקבוצה; כי פעולות המפקח על הביטוח בוצעו בעקבות בקשת האישור; כי מדובר ב – 4 חברות ביטוח וברור כי אם התיקים היו מנוהלים נגד כל אחת מהחברות בנפרד, שכר הטרחה המבוקש (250,000 ₪) - היה סביר.

    לשאלתי אם במהלך הגישור עלו הערכות באשר לשווי ההסדר, השיב ב"כ המבקשת כי "הסכומים "הלא מאותרים" הם מאד גבוהים ויכול להיות שחלק מהם הגיעו לחברי הקבוצה".

    ב"כ המשיבות הביע ספק אם איתור הכספים (במסגרת הביקורת שבוצעה) קשור לבקשת האישור. מכל מקום הבהיר כי מדובר בכספים ששייכים לקבוצה, ולא בכספים שנגבו ויוחזרו לחברי הקבוצה. לשאלת בית המשפט אם יש מידע לגבי מאותרים שביקשו למשוך את הכסף, השיב כי רבים מהמבוטחים מעדיפים כי הכסף ינוהל על ידי חברת הביטוח.

     

  14. לאחר עיון בבקשה ושמיעת ב"כ הצדדים בתשובותיהם לשאלות שהועלו, לא ראיתי טעם לדחות את הבקשה לאישור הסדר הפשרה על הסף.

     

  15. ביום 21.3.16 הגיש ב"כ המבקשת העתק הודעת המפקח על הביטוח מיום 9.4.13 שכותרתה "ביקורת של משרד האוצר איתרה והשיבה למבוטחים 350 מיליון ₪". ב"כ המבקשת סבר כי נוכח ההודעה, הסכום המבוקש כגמול ושכר טרחה מוצדק. לעומתו המשיבות חלקו על הרלוונטיות של ההודעה לצורך קביעת הגמול ושכר הטרחה.

     

  16. הפשרה המוצעת פורסמה ולא נתקבלו התנגדויות מצד חברי הקבוצה. עו"ד דוד גוטמן, נציג היועץ המשפטי לממשלה, הודיע כי אינו מתנגד להסדר, אולם העיר מספר הערות. העיקרית בהן, כי חרף העובדה שבעת הגשתה היתה התובענה רלוונטית, הרי שבעקבות שינוי החקיקה, התובענה התייתרה, וההליך המתאים לסיומה הוא בהסדר הסתלקות. במסגרת הסדר הפשרה נדרשות המשיבות לבצע פעולות שהן ממילא מחויבות בהן במסגרת הוראות הדין הקיימות. כן טען:

    • ההסדר אינו מעניק יתרון או הטבה משמעותיים לחברי הקבוצה, מצד אחד, ומצד שני קובע גמול ושכר טרחה גבוהים למבקשת ולבאי כוחה.

    • דיווח לבית המשפט אודות ההסדר ומינוי גורם מטעם החברות שיהיה אמון על ביצועו אינם בגדר פיצוי לחברי הקבוצה, ואין בהם כדי לשנות את מצבם. במסגרת הוראות החוזר החדש מוטלות על הגוף המוסדי חובות דומות, על מנת להבטיח יישום יעיל של הוראות הרגולציה: חובת דיווח שנתית, וחובה למנות גורם בחברה שיהיה אחראי לנושא איתור עמיתים ומוטבים וחובת תיעוד של כל הפעולות שנעשו על ידי הגוף המוסדי בעניין.

      נציג היועץ המשפטי הוסיף כי בחודשים האחרונים החל אגף שוק ההון במשרד האוצר בהליך ביקורת במספר גופים מוסדיים באשר לאופן יישום הוראות הדין בעניין איתור עמיתים ומוטבים.

    • הרגולציה החדשה מבטיחה שמבוטחים "מנותקי קשר" מהעבר יאותרו על ידי חברות הביטוח, שכן מדובר בחובות איתור החוזרות על עצמן באופן שוטף.

    • לגופו של ההסדר נטען כי אין בהגדרת הקבוצה המיוצגת קביעת זמן ספציפית שעל בסיסה יאותרו חברי הקבוצה; וכי אין בהסדר הסבר מדוע הוגדרו לחברות הביטוח שתי חלופות לבחירה לקביעת רשימותיהן (סעיף 6 בהסכם). קיים פער בהיקף החברים הנכללים בכל אחת מהחלופות, בשל השוני בסכומים שהוגדרו בכל אחת מהן וכן בשל השוני במועדים שבהתאם אליהם יאותרו "מנותקי הקשר".

      נציג היוה"מ ציין כי יש להוסיף בהסדר כי המאתר יפעל בכפוף להוראות החוק וכל דין (סעיף 6.5); והציע להחריג מהסדר הפשרה חברי קבוצה שיש להם עילת תביעה כלפי המשיבות בגין נזקים שנגרמו להם עקב אי איתור והשבת הכספים. זאת על מנת שלא לחסום את מי שיש בידו להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי עקב אי האיתור.

       

  17. המבקשת השיבה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בעיקר כי בקשת האישור העלתה את נושא הכספים ללא דורש על סדר היום הציבורי. בעקבות הגשת הבקשה קיים הממונה על שוק ההון ביקורת בחברות הביטוח שתוצאתה היתה השבת סכום של 350 מיליון ₪ לציבור המבוטחים. תוצאות הביקורת מלמדות על נחיצות פעולות המבקשת.

    החקיקה החדשה אינה מבטיחה כי המשיבות יחלו לקיים את החובות המוטלות עליהן, ולכן הכרחי פיקוח של בית המשפט.

    הסדר הפשרה מניב תועלת עצומה לחברי הקבוצה: הוא מבטיח תהליך מסודר ומלא של איתור המבוטחים ("יישור קו"). על מנת להבטיח את יעילותו של ההליך נוספו לו מרכיבים שאין להם עיגון בהוראות החוזר החדש: הפעלת מאתר מקצועי ומתן אישור של מבקר פנים או קצין ציות בדבר השלמת פעולות האיתור.

    אם החובות המוטלות על המשיבות היו מקוימות לא היה צורך בתביעה ייצוגית ובהסדר. הסדר הפשרה והתובענה הייצוגית לא נועדו להוסיף חובות שלא קיימות בדין. התביעה הייצוגית לא יוצרת רגולציה חדשה אלא דואגת לאכיפת הרגולציה הקיימת. אכיפת הדין היא מטרה עיקרית של התובענה הייצוגית. ההסדר מבטיח השלמת בדיקה נקודתית להבטחת זכויות מנותקי הקשר. מכל מקום, אף אם נכונה טענת היוה"מ, הכפילות נובעת מכך שהמאסדר לא דאג שיכובדו זכויות המבוטחים, מה שאילץ את המבקשת לנקוט בהליך ייצוגי.

    לאור האמור, אין מקום גם להערת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הגמול ושכר הטרחה. ההסדר ראוי והכרחי לחברי הקבוצה ושכר הטרחה סביר. היועץ המשפטי לא התייחס לכך שבעקבות בקשת האישור, בוצעה פעולת ביקורת שהשיבה למבוטחים סכומי עתק.

    אשר להגדרת הקבוצה: כל מי שמחזיק כספים ואינו מאותר נכלל בקבוצה הרלוונטית. השייכות לקבוצה אינה קשורה לשאלה ממתי הכספים מוחזקים, אלא לקיומם של כספים אלה בהווה.

    באשר לאפשרויות לגיבוש רשימת חברי קבוצה לא מאותרים: כאמור, כל חברה יכולה לבחור באחת משתי אפשרויות לגיבוש הרשימה – לפי החוזר הישן (מספר קטן יותר של מבוטחים) או לפי החוזר החדש (רשימה רחבה יותר). בקשת האישור הוגשה לפי החוזר הישן ולכן נכון היה לאפשר למשיבות במסגרת הסדר הפשרה לפעול לפי חוזר זה. היוה"מ התעלם מכך שחברה שבחרה ברשימה המצומצמת, התחייבה לאיתור חברי קבוצה מסכום של 3,000 ₪, לעומת חברה שבחרה ברשימה הרחבה יותר ומחויבת לפעול לאיתור חברים רק אם הם מחזיקים סכום של 6,000 ₪ ומעלה.

     

  18. בדיון נוסף שהתקיים, בהשתתפות נציג היועץ המשפטי לממשלה, חזרו הצדדים על עמדותיהם. ב"כ המשיבות חלק על הטענות שעניינן אי יישום הדין הקודם והנוכחי והוסיף כי אינו קושר בין פעולות המבקשת לבין הביקורת שבוצעה ואיתור הכספים; וכי בכל מקרה, אין מדובר בכסף שהיה בכיסן של חברות הביטוח והושב לציבור אלא באיתור המוטבים של אותם כספים ויידוע שלהם.

    ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ציין כי ביקורות היו ויהיו וכי אין הדבר מהווה ראיה למחדל של הפיקוח על הביטוח.

    לשאלת בית המשפט בקשר להתניית שכר הטרחה בסכומים שיתגלו בהסדרים, השיב ב"כ המבקשת כי קיים "חשש" שהסכום יהיה גבוה יותר ממה שהוסכם בין הצדדים; וכי הוא מעדיף לדבוק בהסכמות אליהן הגיעו הצדדים. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הוסיף כי אין המדובר בהשבה אלא באיתור מבוטחים; וכי לחברות הביטוח יש דווקא אינטרס כפול בהבאת המידע למבוטחים: אם מדובר בסכום נמוך – זה בבחינת מטרד; ואם מדובר בסכום גבוה – אז המבוטחים נוטים להעביר סכום זה למסלול של כספים מנוהלים ששם דמי הניהול גבוהים יותר.

     

     

     

    אישור ההסדר

  19. לאחר עיון ושמיעת טעוני הצדדים והשגות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה החלטתי לאשר את ההסדר, שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו:

    "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

     

    בהודעה לעיתונות מטעם משרד האוצר מיום 9.4.2013 צוין כך:

    "אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ערך בשנה האחרונה ביקורת ב – 8 חברות ביטוח בנושא טיפול בחשבונות שבעליהם לא אותרו.

    הביקורת הציפה ליקויים בהליכי איתור מבוטחים ומוטבים בחברות. כתוצאה מתוצאות הביקורת ובהתאם להוראות המפקח על הביטוח...נקטו החברות פעולות לאיתור רוב המבוטחים והמוטבים בעלי הזכויות. בפעולות איתור אלו הושבו לבעליהם כ – 350 מיליון ₪". (ההדגשה שלי – א"ש).

     

    עוד צוין במודעה כי בעקבות הביקורת הטיל המפקח על שלוש מחברות הביטוח (כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ והכשרה חברה לביטוח בע"מ) עיצומים כספיים בגובה 525,000 ₪.

    בקשת האישור שלפני הוגשה ביום 11.4.2010, כלומר שהמאסדר התערב לאחר הגשת הבקשה. לוח הזמנים עשוי ללמד על קשר בין בקשת האישור לבין התקנת תקנות האיתור, פרסום החוזר החדש, ופעולות האיתור הנוספות שנעשו. מכאן שהיה מקום להגיש את בקשת האישור מלכתחילה.

     

  20. במהלך הדיונים שונתה החקיקה הרלוונטית.

    כאמור בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת החוזר החדש מוטלות על הגוף המוסדי חובות כגון חובת דיווח שנתית (לדירקטוריון הגוף המוסדי ולממונה על שוק ההון); חובה למנות גורם בחברה שיהיה אחראי לנושא איתור העמיתים והמוטבים; וחובת תיעוד של כל הפעולות שנעשו על ידי הגוף המוסדי.

    צודק נציג היועץ המשפטי לממשלה בטענתו כי ההסדר כולל פעולות שהמשיבות ממילא חייבות בהן מכח הוראות הדין הקיימות. ואולם ההסדר מוסיף להליך האיתור רכיבים דוגמת הפעלת מאתר מקצועי ובחינה של מבקר פנים או קצין ציות בדבר השלמת פעולות האיתור.

    בנוסף, וזה העיקר – בשונה ממקרים אחרים שבהם אין בהסדר אלא כדי לקיים את החקיקה הקיימת, כאן הובאה ראיה לכאורה לכך שהאסדרה לא קוימה בעבר, ומכאן גם חשיבותו של ההסדר, שדואג לאכיפת האסדרה הקיימת.

     

  21. באשר להערת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הגדרת הקבוצה: כפי שהובהר על ידי המבקשת, כל מי שמחזיק כספים אצל המשיבות ואינו מאותר נכלל בקבוצה הרלוונטית.

     

  22. אני מקבלת את הסברו של ב"כ המבקש ביחס לאפשרות שניתנה לחברות הביטוח לגבש את רשימת חברי קבוצה לפי שתי חלופות: בעלי חשבונות שבהם סכום גדול מ-3,000 ₪ ובעלי חשבונות שבהם סכום גדול מ-6,000 ₪: בקשת האישור הוגשה על בסיס החוזר הישן, ולכן היה נכון לאפשר למשיבות לגבש רשימה בהתאם לחוזר זה. מכל מקום, משיבה שבחרה לפעול בהתאם לרשימה המצומצמת, התחייבה לאתר חברי קבוצה מסכום של 3,000 ₪, בעוד שמשיבה שבחרה את הרשימה הרחבה יותר, התחייבה לפעול לאיתור חברים רק אם הם מחזיקים סכום של 6,000 ₪ ומעלה.

     

  23. לא אוכל להסכים להצעת היועץ המשפטי לממשלה להחריג מהסדר הפשרה חברי קבוצה שיש להם עילת תביעה כלפי המשיבות בגין נזקים שנגרמו להם עקב אי איתור הכספים. הטעם העיקרי לכך הוא, שמלכתחילה אין מדובר בכספים נוספים שחברות הביטוח נדרשות לשלם, אלא בכספים "רדומים" פחות או יותר, בחשבונות קיימים. משום כך, הנזק האפשרי הוא רק ביידוע בעל החשבון אודות החשבון השייך לו. בכך אכן מטפלים החקיקה והסדר הפשרה, ולא ראיתי מהו הנזק הנוסף שהיה עלול להיגרם.

     

    אני מקבלת את הערת היועץ המשפטי לממשלה, הברורה מאליה, כי המאתר יחויב בהסדר הפשרה לפעול על פי הוראות החוק וכל דין.

     

    בהתחשב בכך שההסדר שגובש על ידי הצדדים נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית, אני סבורה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר – ויש לאשרו.

     

    מינוי בודק

  24. לא מצאתי למנות בודק להערכת ההסדר. הקשיים המשמעותיים בהוכחת הבקשה הם משפטיים בעיקר, ואופי הפשרה, שגובשה בעזרת המגשר עו"ד ישראל לשם, אינו מחייב חישובים כלשהם.

     

     

    גמול ושכר טרחה

  25. המבקשת עתרה לקבל גמול בסכום של 200,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ.

    היועץ המשפטי לממשלה סבור כי שכר הטרחה גבוה ובלתי מידתי ביחס לתועלת שתצמח לקבוצה מן ההסדר.

    אני סבורה כי יש להפחית את סכומי שכר הטרחה והגמול המבוקשים:

    עיקר פעולת המבקשת וב"כ בעצם הגשת התובענה. אינני מוציאה מכלל אפשרות כי בכך דחפה לאסדרת המצב הקיים, שהובילה לפי הפרסום כבר עתה, לפני הסדר הפשרה, להודעה למוטבים המחזיקים בסכום כולל של 350 מליון ₪. בנוסף, בהסדר קיבלו על עצמן המשיבות פעולות איתור נוספות שאינן מופיעות בחוזר החדש. אך קשר הזמנים הקיים אינו מוכיח קשר סיבתי בלתו אין, ואין לצאת מנקודת הנחה כזו. שינוי החקיקה שינה את המציאות העובדתית, ויש לאזן בין הסיבתיות האפשרית לבין האפשרות הנוספת, כי חלה סמיכות זמנית בלבד, שאינה מזכה את המבקש במאומה.

     

    עיקרו של ההסדר בהבטחת אכיפת החקיקה הקיימת, ובסיוע באיתור מנותקי הקשר, כך שיוכלו לעשות שמוש בכספים שלהם. כמובן שאין בהסדר משום השבת כספים נוספים שאינם הללו שממילא עמדו לזכות המבוטחים בחשבונותיהם. כלומר שאין בהסכם סעד כלכלי נוסף.

     

    בהתחשב בכל האמור, ובפרט בכך שהקשר בין הגשת התביעה לבין שינוי החקיקה לא הוכח, החלטתי לאשר למבקשת ולא כוחה רק מחצית הסכום שבקשו, כלומר שהגמול יעמוד על 100,000 ₪, ושכר הטרחה על 500,000 ₪ בתוספת מע"מ.

     

    לצורך פיקוח על ביצוע ההסדר יפוצל התשלום למבקשת ולבא כוחה כדלקמן: 50% ממנו ישולם תוך 30 יום, ואילו 50% הנותרים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, ישולמו לפי החלטה שתינתן לאחר שתתקבל הודעת הצדדים המלמדת על בצוע ההסדר.

     

  26. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

    קבוצת התובעים הוגדרה בסעיף 11א לעיל ועילות התביעה הן כאמור בסעיף 1 בפסק הדין.

     

  27. המשיבות תפרסמנה הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה כקבוע בסעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות: נוסח ההודעה יועבר לאישורי תוך 10 ימים, ויפורסם בשני עיתונים יומיים רבי תפוצה תוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה. גודל האותיות במודעה לא יפחת מ- 3 מ"מ.

     

  28. המזכירות תואיל לשלוח העתק פסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט (כאמור בסעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות), לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

     

    ניתן היום, י"ג שבט תשע"ז, 09 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    תמונה 2

    אסתר שטמר , שופטת 

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ