ת"צ 64562-06-15 בדראן נ' עיריית כרמיאל

1.בפניי בקשה לאכיפת צווים שיפוטיים שהוגשה על ידי מר מחמוד בדראן (להלן: "המבקש") כנגד עיריית כרמיאל (להלן: "המשיבה"), מכוח סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, וזאת בגין הפרה נטענת של הודעת חדילה שהגישה המשיבה מכוח סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), אשר אושרה על ידי בית המשפט בפסק דין מיום 01/12/15 ולפיה הודיעה המשיבה, כי החל מיום 15/11/15 היא חדלה מגביית דמי כניסה לפארק המשפחה המצוי בשטח שיפוטה, כאשר בפועל התברר לטענת המבקש, כי המשיבה לא פעלה בהתאם להודעת החדילה שהגישה והפסיקה את הגבייה אך באופן חלקי במובן זה שהיא הפסיקה לגבות דמי כניסה לפארק מיחידים והמשיכה לגבות מקבוצות.

2.ביום 30/06/15 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה. במסגרת בקשת האישור טען המבקש, כי המשיבה גובה וגבתה במשך שנים רבות, כספים בחוסר סמכות ושלא כדין מאנשים בעבור אגרת כניסה חד פעמית לפארק המשפחה המצוי בתחום שיפוטה. סכום הגבייה החד פעמי שנטען לגביו, כי המשיבה גבתה מכל אדם שביקש לבקר בפארק היה בסך 25 ₪.

3.ביום 30/11/15 הגישה המשיבה הודעת חדילה, במסגרתה הודיעה, כי החל מיום 15/11/15 חדלה היא מגביית דמי כניסה לפארק המשפחה. הודעת העירייה נתמכה בתצהירו של מנכ"ל העירייה, מר מנחם טפר, ואושרה על ידי ב"כ המבקש.

4.לאחר שנתתי דעתי לבקשת האישור שהוגשה לפי פרט 11 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולהודעת החדילה שהוגשה מכוח סעיף 9(ב) לחוק, אישרתי במסגרת פסק הדין מיום 01/12/15 את הודעת החדילה והוריתי על דחיית בקשת האישור והתובענה האישית של המבקש.

5.ביום 25/05/16 הגיש המבקש את הבקשה לאכיפת צווים שיפוטיים לפי פקודת ביזיון בית משפט. במסגרת בקשתו טען המבקש, כי חרף אישורה של הודעת החדילה שהגישה המשיבה, המשיבה לא הפסיקה את הגבייה ו/או הפסיקה אותה חלקית. נטען, כי לאחר אישור הודעת החדילה פנו לב"כ המבקש מספר תושבים אשר התלוננו, כי ביקרו יחד עם קבוצות בפארק המשפחה ומכל אחד מחברי הקבוצה נגבו 10 ₪. נטען, כי בעקבות פניות אלה ולמרות שאין חובה בדין המחייבת פנייה מוקדמת, פנה ב"כ המבקש למשיבה ולבא כוחה במטרה לקבל הסברים לחוקיות הגבייה ואולם המשיבה בחרה להתעלם מפניותיו.

לטענת ב"כ המבקש גביית דמי כניסה מותרת לרשות המקומית אך ורק מכוח סעיף 249(8) של פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות") כאשר לצורך גביית התשלום שהמשיבה גובה נדרשת המשיבה לקבלת אישור שר הפנים. נטען, כי בפועל המשיבה לא צירפה אישור מאת שר הפנים ולכן כל מה שנגבה החל מיום 15/11/15 נגבה בחוסר סמכות ויש להורות למשיבה להחזירו.

6.ביום 03/08/16 הגישה המשיבה תגובתה לבקשת המבקש. במסגרת תגובתה טענה המשיבה, כי בקשת האישור שהוגשה על ידי המבקש, הודעת החדילה המוסכמת ופסק הדין מיום 01/12/15, אינם דנים כלל ועיקר בסוגיית גביית דמי כניסה מקבוצות ואין לראות בהתנהלות המשיבה משום הפרה של פסק הדין.

לטענת המשיבה, בימי חול שעות הפעילות של פארק המשפחה הן בין השעות 21:00-15:00 ובימי חג וחופשה, שעות הפעילות של הפארק הן בין השעות 21:00-11:00 (להלן: "שעות הפעילות הרגילות של הפארק"). נטען, כי מעת לעת קבוצות מאורגנות מבקשות לבקר בפארק, קודם לשעות הפעילות הרגילות של הפארק, על כן, ולשם פתיחת הפארק לקבוצות שלא בשעות הפעילות, נדרשת המשיבה להקדים את שעת פתיחת הפארק והדבר כרוך בהוצאות נוספות שאינן חלק מההוצאות השוטפות והיומיומיות בעד הפעלת הפארק, כגון: תוספת תשלום לשעות עבודה של עובדי הפארק, רכישה נוספת של חומרי ניקיון וכיוצ"ב תוספות. נטען, כי בנסיבות אלה וכאשר קבוצות מבקשות לבקר בפארק, לא בשעות הפעילות הרגילות של הפארק, המשיבה גובה תשלום סמלי בסך של 10 ₪ למשתתף. נטען, כי המשיבה פעלה כך טרם הגשת בקשת האישור וממשיכה לעשות כן גם כיום.

לטענת המשיבה, גביית דמי כניסה מקבוצות שבאות לבקר בפארק שלא בשעות הפעילות הרגילות של הפארק מהווה גביית מחיר בעד שירות לתועלת הציבור ואינה באה בגדר סעיף 249(8) לפקודת העיריות וממילא גביית תשלום של 10 ₪ למשתתף מהווה תשלום סמלי והגון ביחס לשירות שניתן על ידי המשיבה.