אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 36132-02-12 פרץ נ' קבוצת אלון בע"מ ואח'

ת"צ 36132-02-12 פרץ נ' קבוצת אלון בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 15/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
36132-02-12
09/03/2016
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
המבקש:
שמילוב פרץ
עו"ד גיא אבני
המשיבה:
קבוצת אלון בע"מ
עו"ד תמר גולן ואח'
עו"ד מפרקליטות מחוז דרום
עו"ד ערן גולן ואח'
החלטה

 

 

1.לפנינו בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת.

 

2.הסדר הפשרה שעומד לבחינתנו, עניינו בבקשה לאישור תובענה ידי המבקש בטענה, כי המשיבה הפרה את התחייבויותיה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בתעשייה מיום 18/9/05 בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני (להלן - "ההסכם הקיבוצי"), בכל הנוגע לביצוע תשלומים לרכיב תגמולי מעביד בשיעור של 6% לקרן פנסיה למבקש ולחברי הקבוצה. במסגרת בקשתו לאישור תובענה ייצוגית, עתר המבקש לתשלום פיצוי בגין אי ביצוע תשלומים מלאים בגין רכיב התגמולים, בשיעור של 6%.

 

3.לאחר מספר דיונים גיבשו המבקש והמשיבה הסדר פשרה על פיו המשיבה תשלם לכל אחד מחברי הקבוצה, תשלום בגובה של 60% מהסכום המבטא את ההפרש שבין:

התשלום לכל חבר קבוצה בגין תגמולי מעסיק, בשיעור של 6% מהשכר הקובע עד לתקרה של משרה מלאה (לכל היותר 186 שעות לחודש) (בערכים נומינאליים), לבין התשלומים הפנסיוניים שבוצעו עבור כל חבר קבוצה על ידי המשיבה בגין תגמולי מעסיק, הכל בגין תקופת העבודה של חבר הקבוצה במשיבה מיום 7.5.2006 ועד ליום 8.7.2012.

בהתאם "הפיצוי לעובד" הוגדר: תשלום בגובה של 60% מסכום ההפרש.

על פי הסדר הפשרה, המשיבה תשלם את "הפיצוי לעובד" לחברי הקבוצה, על פי המנגנון שלהלן :

א.לחברי הקבוצה, שבמועד אישור הסכם הפשרה הינם עובדים במשיבה, יבוצע התשלום כתשלום חד פעמי במסגרת תלוש השכר והפיצוי יועבר ישירות לחשבון הבנק שבו מפקידה המשיבה באופן שוטף את שכרם.

ב.לכל יתר חברי הקבוצה - התשלום יבוצע בתשלום חד פעמי ישירות לחשבון הבנק שלהם, אשר הנתבעת נהגה להפקיד אליו את שכרם, עת עבדו אצלה.

ג.ככל שסכום הפיצוי אשר יופקד בחשבונם של חברי קבוצה יוחזר מסיבה כלשהי, המשיבה תשלח לאותם חברי קבוצה הודעה בדבר הפיצוי המגיע להם בדואר רשום ותאפשר להם להגיע בתוך 90 יום ממועד שליחת המכתב למשרדיה לקבלת המחאה (להלן – תקופת ההתייצבות).

ד.בחלוף תקופת ההתייצבות כאמור, לא יהיו זכאים אותם חברי קבוצה, אשר לא התייצבו כאמור במשרדי המשיבה, לקבלת הפיצוי לעובד.

 

בנוסף, על פי הסדר הפשרה התשלומים לכלל חברי הקבוצה, יבוצעו על ידי המשיבה בתשלומים חודשיים, אשר הראשון שבהם יבוצע 30 לאחר סיום עבודת הבודק המוסכם שמונה ע"י בית הדין , ובלבד שסך התשלומים החודשיים הנ"ל יעמוד על סך של 30,000 ₪ בחודש לכל היותר, ותחילה יבוצעו התשלומים לחברי קבוצה, אשר עדיין מועסקים במשיבה.

 

עוד סוכם, כי הפיצוי לעובד לא יישא הפרשי הצמדה וריבית, וככל שבגין תשלום הפיצוי לעובד יחול חיוב במס, על פי דיני המס החלים במועד התשלום, יחול החיוב האמור על חבר הקבוצה.

 

4.ביום 25.11.14 הורינו על פרסום הודעה בעיתונות בדבר הסדר הפשרה ועל שליחת הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה לקבלת עמדתו.

 

5.ביום 14.6.15 הגישה עמותת "קו לעובד" את עמדתה להסדר הפשרה (להלן - "עמדת העמותה"). ביום 8.7.2015 הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו ביחס להסדר הפשרה (להלן: "עמרת היועמ"ש"). במסגרת עמדת היועמ"ש נטען, כי "אין מקום לאשר את הסכם הפשרה המוצע כמות שהוא, מאחר שלא ניתן להתרשם עד כה, כי מדובר בהסכם שהינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" .

 

6.פרט לעמדות היועמ"ש והעמותה לא התקבלו התנגדויות נוספות כלשהן להסדר הפשרה.

 

7.לאחר קבלת עמדת העמותה ועמדת היועמ"ש, קבענו דיון ליום 29.11.15. בדיון זה הסכימו המבקש, המשיבה והעמותה לשפר את הסכם הפשרה בכך שהפיצוי לעובדים הכולל יהיה בסך 65% כאשר 5% שהתווספו להצעה הקודמת יחולקו בין כל הקבוצה על פי קריטריונים שייקבעו בין הצדדים כך שהעובדים שעדיין מועסקים בחברה יקבלו 65% ושאר העובדים יקבלו את התוספת על פי ותק, להלן ההסכם שהודיעו ב"כ הצדדים לפרוטוקול:

"לגבי אותה תוספת של 5% (בין 65% פחות 60%) 50% ישולם בגין העבודה בשנת 2006, 30% בגין העבודה בשנת 2007, 20% בגין העבודה בשנת 2008 ו-10% בגין העבודה בשנת 2009. בכל מקרה הפיצוי הכולל לכל הקבוצה לא יהיה גבוה מ-65%.

כן הסכימו הצדדים שסעיף 11.2 להסכם ישונה כך ששכ"ט ב"כ התובע המייצג יעמוד על 225,000 ₪ במקום 233,600 ₪. כמו כן, התקופה בה יוכלו חברי הקבוצה להודיע על כך שהם מבקשים לצאת מהקבוצה תוארך מ-45 יום לתקופה ארוכה יותר עד 90 יום מיום מתן פסה"ד (יתוקן סעיף 7.1.3)".

באותה הסכמה נקבע שהעמותה תשלח לתיק ולב"כ הצדדים את ההודעה שלטענתה יש לשלוח לעובדים שעדיין מועסקים, בכפוף להסכמת המשיבה והמבקש. הודעה זו תישלח לעובדים על ידי ב"כ הקבוצה לאחר שיקבל את כתובות העובדים מב"כ החברה. עובדים קיימים שירצו לצאת מההסכם יפנו לב"כ התובע המייצג.

הצדדים התנו את ההסכמה בכך שהיועמ"ש יאשר אותה.

 

8.במעמד הדיון ביקש ב"כ היועמ"ש לממשלה למסור עמדתו עד ליום 10.1.16. ב"כ היועמ"ש חזר על עמדתו שאין לאשר את הסכם הפשרה מהסיבה שההסכם לא מבטא פשרה סבירה משעסקינן בזכויות פנסיה של חבר הקבוצה. לטענת ב"כ היועמ"ש אין בהסכם מנגנון לבחינת ביצועו בפועל וכן יש להתנות את שכר טרחת עוה"ד בביצוע ההסכם, לטענת ב"כ היועמ"ש היה מקום לקבל את עמדת ארגון העובדים בטרם אישור הסכם.

 

9.עמותת קו לעובד הודיעה שעמדתה אינה נוחה מהסדר הפשרה שגובש אולם בשים לב למצב הכללי בתחום הסדרי פשרה ובתחום היעדר הפרשות לפנסיה היא מבקשת לאשר את ההסכם. העמותה צירפה לעמדתה נתונים אודות אכיפת הזכות לפנסיה ואכיפתה על ידי המדינה.

 

10.ביום 11.2.16 הצענו לצדדים להודיע עד ליום 16.2.16 האם הם מסכימים לראות בהצעה המשופרת מיום 29.11.15 כהצעה שבית הדין מתבקש לאשרה. הצדדים לא התנגדו, למעט עמותת קו לעובד שביקשה להכניס שינויים בהסכם בנוגע לשכר הטרחה ולמנגנון יציאה מההסדר. העמותה ביקשה שיהיה קשר בין תשלום שכר הטרחה לבין המימוש על ידי חברי הקבוצה הצדדים לא התנגדו לעמדת העמותה בעניין זה. כמו כן העמותה ביקשה לקבוע מנגנון יציאה מההסדר שיאפשר לחבר בקבוצה לצאת מההסדר עד 90 יום טרם שישולמו לו הכספים ולא 90 יום לאחר אישור ההסכם וכן ביקשה שב"כ הקבוצה יבצע שיחות עם חברי הקבוצה שעדיין מועסקים במשיבה ויסביר להם את פירוט ההסבר. המשיבה התנגדה להאריך את מועד האפשרות לצאת מהקבוצה וכן התנגדה לכך שב"כ המבקש יפנה בשיחות טלפוניות לעובדיה.

 

11.ביום 17.2.16 קבענו שהצדדים יגיבו לעמדת קו לעובד והעדר התייחסות ייחשב כהסכמה לכך שהסדר הפשרה שב"כ הצדדים מבקשים לאשר כולל גם את ההערות של עמותת קו לעובד. המבקש לא התנגד ואילו המשיבה טענה שיש לדחות את התנגדות היועמ"ש ואת הערות העמותה. מאחר שהתייחסות העמותה ניתנה לאחר ההסכמה שהעמותה היתה שותפה לה בדיון ביום 29.11.15 וההצעה של העמותה לאפשר לצאת מהקבוצה עד 90 יום לפני מועד תשלום הכספים חורגת באופן משמעותי מההסכמות ומציבה את המשיבה בחוסר ודאות באשר לתשלומים בהן היא תחויב. כמו כן, התנגדה המשיבה לעמדת העמותה לפיה ב"כ המבקש יפנה בשיחות טלפון לכל חברי הקבוצה שעדיין מועסקים במשיבה. לטענתה מדובר בבקשה מוגזמת, בלתי סבירה ובניגוד להסכמות מיום 29.11.15.

 

12.לאחר שבחנו את טענות הצדדים מצאנו כי קיימות שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה וסיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת והסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ולכן יש לאשרו.

 

13.נראה כי סיכויי התובענה להתקבל הם טובים אולם לצד סיכויי התובענה יש לבחון את התועלת שתצמח לקבוצה מהמשך ניהול ההליך. בין היתר לאור מצבה של המשיבה כפי שעלה מהתצהירים שהוגשו לתיק. המשיבה הציגה דו"חות רווח והפסד לשנים 2014 ו-2015 מהם עולה כי למשיבה הפסדים בשנים האחרונות והיא כמעט סגרה את שעריה עקב מצב כלכלי קשה ביותר. נראה שמנגנון פריסת התשלומים והפיצוי בשיעור של 65% מאזן בין הסיכון שהחברה תקרוס ובמקרה כזה יש חשש חברי הקבוצה לא יקבלו מאומה, לבין המצב בו הפיצוי יעמוד על 65%. חלק נכבד מחברי הקבוצה עדיין מועסקים במפעל המשיבה בשדרות והסיכון בקריסת החברה מובן.

 

14.עמדת היועץ המשפטי לפיה גובה הפיצוי אינו ראוי, מאחר שאין מדובר בפיצוי מלא, מתעלמת מהרציונל העומד בבסיס הסכמי פשרה והאופן שבו יש לבחון הסדרי פשרה בתובענה ייצוגית על פי היחס שבין היתרונות והחסרונות בהסדר זה.

 

15.גם תקנות 12 (א)( 4) ו 12- (א)( 7) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעות, כי בבקשה לאישור הסדר פשרה על הצדדים לפרט, מהו הפער בין סכום הפיצוי המוסכם לפיצוי המקסימלי האפשרי ומהם הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התביעה.

"(4)הפער בין סכום הפיצוי או הסעד המוצע בהסדר לבין סכום הפיצוי או הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לזכות בו אילו בית המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(7)הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה אל מול היתרונות והחסרונות שבהסדר;"

 

16.בפסיקה נקבע, כי יש לאשר הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, אף על פי שאלו העניקו פיצוי חלקי ביותר אשר נפל משמעותית מהפיצוי המקסימאלי אשר נתבע. כך קבעה השופט רות רונן בת"א 2386/06 דנה גבע ואח' נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז ואח' (פסק הדין מיום 27.1.2010), כי במסגרת הסכם פשרה כל אחד מהצדדים "קונה סיכון" שעמדתו לא תתקבל. בבחינת הפשרה המוצעת יש להביא, אפוא, בחשבון גם את האפשרות, שטענות המשיבה תתקבלנה או שהמשיבה תחדול להתקיים בשל מצבה הכלכלי. מפסיקת בתי המשפט ניתן להיווכח, כי בתי משפט דחו התנגדויות להסדר פשרה אשר הוגשו מהטעם שההסדר אינו מעניק פיצוי מלא לחברי הקבוצה וקבעו כי התנגדות מסוג זה מתעלמת מכך שמדובר בהסדר פשרה ולא בפסק דין סופי. כך קבעה השופטת ענת ברון עוד שכיהנה בבית המשפט המחוזי בת"א 1429/06 יהושע ברוט ואח' נ' מנורה (ניתן ביום 4.7.10) בסעיף 13 לפסק דינה:

 

"העמדה העקרונית העולה מהתנגדותו של היועמ"ש לאישורו של ההסדר המוצע, היא שהסדר פשרה שאינו מבטיח לקבוצת התובעים המיוצגים פיצוי מלא בגין הנזק הנטען בבקשת אישור התובענה כייצוגית שבמסגרתה הוא הושג, אינו הסדר ראוי מבחינה ציבורית. אלא שגישה זו מעניקה את הבכורה לעניינם הפרטני של חברי קבוצת תובעים מיוצגים ספציפית – בעודה מתעלמת כליל מאינטרסים ציבוריים נוספים, כדוגמת מיצוי יעיל והוגן של תביעות, בעיקר ייצוגיות. ודוק: במציאות שבה אנו עדים לגל עצום של תביעות ייצוגיות השוטף את בתי המשפט, חלקן ראויות וביניהן גם לא מעט תביעות סרק, נראה כי ישנה תועלת ציבורית ממשית במיצוי הדין וסיום ההתדיינות דווקא בדרך של פשרה – והכוונה היא לאותם מקרים שבהם מדובר בהסדר ראוי שעולה בקנה אחד עם מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות. ואולם הסדר פשרה יכול לשמש ככלי יעיל להשגת מטרות החוק רק בתנאי שבית המשפט מאפשר לצדדים "לקנות" באמצעותו את הסיכון הכרוך עבור כל אחד מהם בהמשך ניהול ההליך. מטבע הדברים ברור כי אין למי מהצדדים כל תועלת בהסדר פשרה שבמסגרתו הוא מקבל עליו באופן חד צדדי את מלוא הסיכון שבניהול ההליך – ועל כן גישתו של היועמ"ש כי ככלל על הנתבע בתביעה הייצוגית לעשות כן, בפועל מרוקנת את מנגנון הפשרה מתוכן. לא בכדי גם אין לגישה זו אחיזה כלשהי בלשונו של חוק תובענות ייצוגיות – שכן בכל הנוגע לאישורו של הסדר פשרה בתובענה ייצוגיות, קנה המידה שנקבע בסעיף 19 לחוק הוא שבהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר.

 

סבירותו של הסדר פשרה נמדדת בראש ובראשונה על פי היחס שבין היתרונות והחסרונות הגלומים בו לבין הסיכויים והסיכונים שבהמשך ניהול ההליך. בענייננו, חסרונו של ההסדר המתוקן הוא כאמור בעובדה שבמקרים פרטניים כאלה ואחרים, ההטבה המוצעת לחברי הקבוצה עלולה שלא לפצותם בגין שיעורו המלא והמדויק של הנזק שנגרם להם."

 

באשר להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה יפים דבריה של השופטת ענת ברון כפי שקבעה בת"א 2446/06 רוטשילד ואח' נגד פרטנר ואח' (ניתן ביום 14.4.2011):

"מעמדתו של היועמ"ש עולה כי כעניין שבעקרון, כל הסדר פשרה שאינו מציע לחברי הקבוצה פיצוי מלא בגין נזקיהם הנטענים הוא אינו הסדר ראוי - מחמת שאין בו משום הרתעה מספקת של מעוולים פוטנציאליים בראש ובראשונה ייאמר, כי עמדה זו חסרת כל אחיזה בלשון חוק תובענות ייצוגיות - כאשר אמת המידה שנקבעה בסעיף 19 (א) לחוק בנוגע לאישור הסדר פשרה היא שמדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה מעבר לכך, מעצם טיבו וטבעו של מנגנון הפשרה אין לצפות שכל צד ייצא ממנו כאשר מלוא תאוותו בידו; ובעניין אחר כבר עמדתי על כך שגישתו של היועמ"ש בנדון מרוקנת מתוכן את המנגנון של הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות"

 

גם בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 238/07 שמואלביץ נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ (ניתן ביום 19.4.09), אישר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית בגין אי ביצוע תשלומים פנסיוניים לעובדי חברת אבטחה בהתאם לצו ההרחבה בענף השמירה, כאשר סכום פיצוי עמד על רבע מסכום בפיצוי המלא, באותו מקרה החברה הקצתה 250,000 ₪ לפיצוי העובדים כשאר על פי הערכותיה סכום החשיפה שלה עמד על למעלה ממיליון ₪. השופטת (כתוארו אז) ורדה וירט ליבנה קבעה בסעיף 11 לפסק הדין:

 

"יפה עשו הצדדים, אשר הגיעו להסכם פשרה בתיק זה. לאור המדיניות המשפטית

בסוגיות כגון דא, עיון בהסדר הפשרה מלמד כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר ובמסגרתו יובטחו במידה מספקת זכויותיהם של כל חברי הקבוצה לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה על ידי החברה בתקופה הרלוונטית.

הליך בדיקת הזכאות לפיצוי, הסכום שהוקצב לכך, ומנגנון תשלום הפיצוי לעובדים הזכאים מאפשר לחברי הקבוצה כי יקבלו את הפיצוי המגיע להם, ובמקביל נוצר איזון ראוי עם האינטרסים של החברה ומנטרל את הסיכון הגלום מבחינתה בהתמודדות עם תובענה ייצוגית או לחילופין בתובענות פרטניות אשר צפויות להיות מוגשות על ידי חברי הקבוצה, אם התובענה לא היתה מאושרת כייצוגית.

כן יודגש, כי אישור הסכם הפשרה מייתר את הצורך בהגשת תובענה פרטנית על ידי כל עובד ועובד למימוש זכויותיו, אשר בירורה עלול להימשך זמן רב ולגזול משאבים רבים מהצדדים ומבית הדין כאחד. כמו כן ראוי להזכיר, כי על פי הצהרת החברה, התביעה הביאה לשינוי מדיניותה והיא החלה להפריש כמתחייב לעובדי השמירה והאבטחה סכומים לקרן הפנסיה."

 

17.הנימוק המרכזי בהתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה לאישור ההסכם היה שהפשרה אינה סבירה מהסיבה שמדובר בהפרשות פנסיוניות והפשרה אינה שומרת על ערך ההפרשות שהיו אמורות להיות מופרשות לטובת חברי הקבוצה. אנו מקבלים את טענת העמותה כי אילו משרדי הממשלה היו עושים יותר לשם אכיפת הזכות לפנסיה ומקפידים על אכיפת זכות זו, יתכן ולא היינו מגיעים למספר רב של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בסוגיה זו. הכוונת ההתנהגות מצד הממשלה בהקשר זה, לכאורה, רחוקה מלהיות מיטיבה.

כך, למשל, בהתאם לפרק אכיפת חוקי עבודה בתחום האכיפה המינהלית והפלילית – סיכום שנת 2014 בדו"ח חוק חופש המידע של משרד הכלכלה לשנת 2014 שפורסם ביוני 2015, ב-779 מקרים מתוך 781 בהם מעסיקים לא הפרישו כספים לפנסיה עבור עובדיהם, אגף האכיפה הסתפק בהתראה בלבד, ובשני מקרים נתן הודעה על כוונת חיוב. הסכום הכולל של העיצומים הכספיים שהוטלו היה 214,440 ₪. העובדה שמוגשות תביעות ייצוגיות בנושא זה מצביעות על כך שהאכיפה, לכאורה, לא היתה יעילה וכן שלא גרמה לתשלום ההפרשות במקרים רבים. כמו כן לא מצאנו שהממונה על יחסי עבודה, שאליו יש לשלוח כל בקשה לאישור תובענה ייצוגית בדיני עבודה, התייצב בהליך שעניינו היעדר הפרשות לפנסיה, על אף שרבים כאלו נוהלו, לא כל שכן שהוא גם לא יזם כאלו בעצמו.

מן הראוי היה שהגורמים המוסמכים במשרדי הממשלה יחליטו כי לאכיפת הזכות לפנסיה יש משמעות לאומית ויפעלו במגוון הדרכים העומדות לרשותה, המשפטיות, האזרחיות, והפליליות, והמנהליות לגבי כלל המעסיקים, ובכך תיצור הכוונת התנהגות מתאימה. לאור הנתונים שהוצגו, לפיהם אגף האכיפה מסתפק בהטלת התראות בלבד, והסכום הכולל של העיצומים הכספיים שהוטלו ואינו יוזם הליכים משמעותיים לאכיפה, למרות הכלים הרבים שהחוק מקנה למשרד הכלכלה לפעול ברגע של אמת נגד מעסיקים שאינם מקפידים על הפרשות כדין, התערבותו היא רק בשלב מאוחר לאחר שכבר הוגשו תביעות לבית הדין או כאשר מצבו הכלכלי של המעסיק מתדרדר. על רקע זה התנגדות היועץ המשפטי לממשלה להסכם הפשרה נראית תמוהה. כפי שציינו בסעיף 8 לעיל, ב"כ היועמ"ש טען שיש לקבל את עמדת ארגון העובדים, אך במשיבה אין ארגון עובדים, לכן אין מקום לדון בסיבה זו להתנגדותו. כאמור, העובדה שהוגשו לא מעט בקשות לתובענות ייצוגיות בענף הפנסיה, יכולה ללמד, לכאורה, על אכיפה לקויה בנושא.

 

18.פרופ' אלון קלמנט כותב במאמרו "הפער בין שווי נחזה לשווי הממומש של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית" משפט ועסקים כ' (תשע"ו), (עתיד להתפרסם השנה)כי במצב בו חברי הקבוצה נדרשים לפנות בדרישה לקבלת הפיצוי, הסיכוי לפער בין שווי הנחזה בהסדר הפשרה לשווי המימוש הינו גדול יותר והוא מסביר את הסיבה שקיימים מחסומים רבים שעלולים למנוע מחבר קבוצה לממש את זכותו ולכן החשש מקיומם של מחסומים וקשיים משמעותיים במימוש הוא חשש אמיתי ומעשי ולא תיאורטי בלבד. לדעתנו הפערים יהיו משמעותיים יותר בסכסוך נשוא דיון זה כאשר מדובר באוכלוסייה קשת יום ובסכומים נמוכים.

בהסדר המוצע הסכום יבוצע כתשלום חד פעמי במסגרת תלוש השכר בנוגע לעובדי המשיבה או ישירות לבנק באשר ליתר חברי הקבוצה, ההסדר הוא הוגן ובהתחשב במסקנותיו של פרופ' קלמנט כפי שבאה לידי ביטוי במאמרו, ההסדר נראה לנו מטיב עם חברי הקבוצה.

 

19.באשר לגמול ושכר הטרחה – קבענו ביום 8.7.14 ששכר הטרחה יעמוד על 233,000 ₪. העמדנו את שכר הטרחה על 8% מהממוצע בין 1.24 מיליון לבין 4.6 מיליון. בהתאם לפערים שהצדדים העריכו את גודל הקבוצה. הצדדים הסכימו להפחית את שכר הטרחה לסך של 225,000 ₪ וכאמור לעיל, בעמדת העמותה מיום 17.2.16 העמותה ביקשה לקבוע שיהיה קשר ישיר בין תשלום שכר הטרחה לבין מימוש על ידי חברי הקבוצה. המבקש והמשיבה לא התנגדו לעמדת העמותה כאמור בהחלטתנו מיום 17.2.16 בה קבענו שהעדר התייחסות ייחשב כהסכמה לכך שהסדר הפשרה שהצדדים מבקשים לאשר כולל גם את הערות העמותה.

לאור זאת, אנו קובעים ש- משכר הטרחה ישולם מיד לאחר האישור בשני תשלומים שווים של 75,000 ₪ כל אחד, התשלום הראשון בתוך 45 יום מיום פרסום המודעה בעיתון כאמור בסעיף 23, והתשלום השני בתוך 45 יום לאחר מכן.

ה- הנוסף בסך של 75,000 ₪ ישולם רק אם התשלום לחברי הקבוצה יהיה מעל 1,240,000 ₪. ככל שהתשלום לחברי הקבוצה יהיה נמוך מסך של 1,240,000 ₪ הסך של 75,000 ₪ יועבר לכל חברי הקבוצה בחלקים שווים, במקרה כזה הזכאות לחברי הקבוצה תגדל מ-65% לצורך כך יודיע הבודק עד ליום 30.6.16 מה מלוא הסכום (נומינאלי) לו זכאים חברי הקבוצה, או שיודיע שעדיין לא ניתן לדעת מה מלוא הסכום ובמקרה כזה נאריך את המועד להודעתו, אם הסכום יהיה נמוך מ1,240,000 הסך של 75,000 יתווסף לגמול לחברי הקבוצה ואם הסך הכולל יהיה גבוה מ1,240,000 הסך של 75,000 יועבר לידי ב"כ התובע כשכ"ט.

 

20.באשר למנגנון היציאה מהקבוצה אנו מקבלים את התנגדות המשיבה. ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בסיוע בית הדין ביום 29.11.15 לפיה האפשרות לצאת מהקבוצה תעמוד לחברי הקבוצה בתוך 90 יום ממועד הפרסום בעיתון. האפשרות שנקבעה ביום 29.11.15 האריכה באופן ניכר את המועד ליציאה מהסכם הפשרה כאשר ההסכמה המקורית היתה כי מועד היציאה מההסכם יהיה בתוך 45 ימים ממועד פרסום המודעות בעיתונים בחודש דצמבר 2014. כלומר, עד חודש פברואר 2015. הסיכום שהוצע ביום 29.11.15 (אליו הסכימה העמותה במעמד הדיון) מאפשר לחברי הקבוצה לצאת מההסכם בתוך 90 יום מיום פרסום המודעה בעיתון כאמור בסעיף 23 לפסק הדין. מה שמאריך את התקופה ביותר משנה מהמועד המקורי. אין להתעלם מתקופת 90 הימים שהם כפולים מהמועד הקבוע בחוק בהקשר לאפשרות לצאת מהקבוצה. קבלת עמדת העמותה תחשוף את המשיבה לאפשרות של הגשת תביעות פרטניות לפרק זמן משמעותי ביותר, מה שעומד בניגוד לרציונל של הסדר הפשרה ואף בניגוד לתכלית של חוק תובענות ייצוגיות.

 

21.אנו מקבלים את התנגדות המשיבה לדרישת העמותה לפיה ב"כ המבקש יפנה בשיחת טלפון לכל אחד מחברי הקבוצה שמועסקים במשיבה, מדובר בדרישה שאינה סבירה, בייחוד לאור ההסכמות שהושגו בדיון ביום 29.11.15 לפיהן הוסכם שיישלחו מכתבים בנושא לכל חברי הקבוצה בנוסח שיהיה מקובל על המשיבה והמבקש, וההודעה תישלח לעובדים ע"י ב"כ המבקש לאחר שיקבל את כתובות העובדים מב"כ המשיבה. הסדר זה הוא בהחלט סביר, בייחוד לאור השיפור אליו הגיעו הצדדים בדיון ביום 29.22.15 כאשר התוספת של ה-5% (בין 60% ל-65%) תינתן בעדיפות מבחינת מועד התשלום לעובדים שעדיין מועסקים בחברה.

 

22.סופו של דבר, אנו מאשרים את ההסדר המתוקן ונותנים לו תוקף של פסק דין. למען הסר ספק בכל מקרה של סתירה בין התיאור שהובא לעיל לבין נוסח הסדר הפשרה, יגבר נוסח הסדר הפשרה אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת. כאמור, השינויים לעומת ההסכם שאישרנו ביום 25.11.14 הינם בנוגע לגובה הפיצוי שיעמוד על 65% ולא 60% וכפי שנקבע במנגנון בדיון ביום 29.11.15, כן יש שינוי בנוגע לגובה שכר הטרחה שהופחת בהסכמת הצדדים ל-225,000 ₪, זאת בתנאי שסכום הפיצוי יעמוד על סכום של מעל1,240,000 ₪ אם הסכום הכולל שישולם לחברי הקבוצה יפחת מסכום זה שכר הטרחה יעמוד על 150,000 ₪ בלבד, והסך של 75,000 ₪ יחולק לחברי הקבוצה באופן שווה, כך שהפיצוי הכולל יהיה גבוה מ65%.

הסדר זה מהווה מעשה בית דין בנושא תשלום ביטוח פנסיוני לעובדי המשיבה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בתעשייה מיום 18.9.05. הגמול למבקש יעמוד על סך של 20,000 ₪, כאמור בסעיף 11.1.1 להסכם הפשרה המקורי, גמול זה מהווה סילוק וסיום גם לתביעתו האישית של המבקש נגד המשיבה.

 

23.על הצדדים לפרסם מודעה כקבוע בסעיף 25(א)(4) לחוק התובענות הייצוגיות בתוך 14 ימים מהיום בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון בשפה הרוסית, המשיבה תישא בהוצאות הפרסום, המשיבה תמציא נוסח שיובא לאישורי בתוך 7 ימים מהיום.

 

24.המשיבה תמסור הודעה לבית הדין בדבר תחילת ביצוע הסדר הפשרה עד ליום 1.7.16. וכן תמסור הודעה לתיק בית הדין בכל אחד ביולי בכל שנה עד למתן הודעה על השלמת התשלומים. המשיבה תעביר עותק מפסק הדין לבודק שמונה על ידינו רו"ח זיו האפט.

 

25.המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות וכן תעביר עותק ליועץ המשפטי לממשלה.

 

 

ניתן היום, כ"ט אדר א' תשע"ו, 09 מרץ 2016, בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

Picture 1

תמונה 2 

 

תמונה 3

 

Picture 1

נציג ציבור עובדים

מר יוסף רחמים

 

צבי פרנקל, שופט

 

נציג ציבור מעסיקים

מר מאיר סהר 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ