אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 28427-03-10 אלבוכר נ' שופר סל בעמ ואח'

ת"צ 28427-03-10 אלבוכר נ' שופר סל בעמ ואח'

תאריך פרסום : 29/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
28427-03-10
28/06/2015
בפני השופטת:
צילה צפת

- נגד -
המבקש:
מושון אלבוחר
המשיבה:
שופרסל בע"מ
פסק דין

 

 

 

  1. בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי ס' 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק").

    עניינה של בקשת האישור המתוקנת בטענה בדבר הטעיה בשקילת המוצרים הנמכרים בתפזורת על ידי סניף שופרסל דיל בעיר חולון, בשל שימוש דרך קבע במאזני משקל שאינם מכוילים ובכך גורמת לצרכנים לשלם ביתר עבור המוצר.

    לטענת המבקש, התנהלות המשיבה עולה כדי הפרת פקודת המשקלות והמידות ותקנותיה; הפרת חובת חקוקה שבסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ופגיעה באוטונומיה של הצרכנים; עוולת הרשלנות כאמור בפקודת הנזיקין; עשיית עושר שלא במשפט.

  2. המבקש עתר במסגרת הבקשה המתוקנת לאישור התובענה הייצוגית לקבלת פיצוי כספי עבורו ועבור הקבוצה המיוצגת לפי סעיף 20(א)(3) לחוק ו/או סעד לטובת ציבור הצרכנים או לטובת הקבוצה לפי סעיף 20(ג) לחוק. שיעור הנזק שהוערך על ידי המבקש עומד על סך של 3,405,600 ₪ (17,028 חברי קבוצה כפול 200 ₪ שיעור נזק ממוני ושאינו ממוני).

  3. יוער, כי בקשת האישור המקורית התייחסה לכלל סניפי המשיבה, ושיעור הנזק הוערך על ידי המבקש בסך של 122,601,600 ₪. אולם נוכח הערות בית המשפט ביחס לבקשת האישור (כב' השופטת ברון), הגיש המבקש את בקשת האישור המתוקנת דנא, בגדרה צומצמה הבקשה לסניף אחד והנזק צומצם בהתאמה.

  4. המשיבה (להלן: "שופרסל") הגישה את תגובתה לבקשת האישור תוך הכחשת כל הנטען. בין היתר טענה, כי לא קיימת כל הטעיה בשקילת המוצרים הואיל ומאזני המשקל תקינים ומכוילים, ולפיכך הצרכנים אינם מחוייבים בתשלום עודף.

  5. ביום 21/2/12 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה. במסגרת הדיונים על ההסדר בימים 20/5/12 ו- 13/2/13 ובעקבות הערות בית המשפט (כב' השופט בנימיני), הוגש ביום 1/9/13 הסדר פשרה מתוקן, שאישורו מבוקש כעת.

  6. ההסדר אושר לפרסום בהחלטה מיום 10/2/14 על פי הוראות סעיף 18 לחוק ותקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע- 2010 (להלן: "התקנות").

  7. עיקרי הסדר הפשרה המתוקן, הם כדלקמן:

    • מערכת התראה- על פי האמור בהסדר, כיום, מאזני המשקל מזהים בעיה ובאופן מידי עוברים למצב "error" (שגיאה) ואינם מאפשרים שקילה; לעניין זה קיימים נהלים ברורים ומסודרים. על אף האמור, שאינו מאפשר את התופעה עליה הלין המבקש, הסכימה המשיבה לשתף פעולה עם חברת ריטליקס (אשר מספקת את שירותי התוכנה של הקופות) לפיתוח מערכת התראה אוטומטית בדבר תקלות קופה שמקורן במשקל. מערכת ההתראה שתפותח, תספק פלט עם הודעת שגיאה שיגיע לאחראי על המשקלים בשופרסל. משקל שיימצא לא תקין יוצא משימוש עד לתיקונו. המשיבה תשלב את המערכת בכלל סניפיה תוך 30 ימים ממועד אישור ההסדר על ידי בית המשפט, ותישא בעלויות פיתוחה.

    • פיצוי- המשיבה תיתן לכל הצרכנים בסניף הנחה בגובה של 10% על מחירי הפירות והירקות הטריים לתקופה של 30 ימים, זאת, תוך 60 ימים מהמועד בו תהפוך ההחלטה המאשרת את ההסדר לחלוטה. ההנחה תינתן בקופה, במעמד התשלום, כאשר המחיר המקורי (ממנו תיגזר ההנחה) יהיה המחיר בו נמכר אותו המוצר באותו יום בסניף שופרסל דיל בחולון. בתקופת מתן ההנחה, תפרסם שופרסל על חשבונה את עיקרי ההנחה ומועדיה בשלושה שלטים שיוצבו בסניף. שווי סכום הפיצוי הוערך בכ- 120,000 ₪.

    • גמול ושכ"ט- הצדדים חלוקים בנושא זה, לפיכך נתבקש כי בית המשפט יכריע בסוגיה על פי סיכומים שיוגשו.

       

  8. לא נתקבלו בקשות להחרגה מהקבוצה המייצגת ו/או התנגדויות ביחס להסדר הפשרה. ביום 1/9/14 נתקבלה עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הוא אינו מתנגד להסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים ומותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, יחד עם זאת ביקש להסב את תשומת הלב למספר נושאים.

     

  9. ראשית, עמד ב"כ היועמ"ש על הפער הגדול בין סכום הנזק הנתבע לבין סכום הפיצוי המוענק במסגרת הסדר הפשרה, שלא הוסבר על ידי הצדדים. על כן סבור ב"כ היועמ"ש, כי יש מקום להורות על מינוי בודק אשר יאמת נתונים ביחס להסדר ויבחן את סבירות הפיצוי; היקף הקבוצה הנפגעת; היקף הנזק וכיוצ"ב.

     

  10. שנית, עמד ב"כ היועמ"ש על הקושי בפרסום ההטבה בסניף המשיבה, שכן על אף שההטבה לא תוצג כ"מבצע" אלא כחלק מהסדר פשרה, קיים חשש לפיו המשיבה עשויה לזכות בשל כך בתועלת פרסומית ושיווקית ויתרון למול מתחריה. לפיכך סבור ב"כ היועמ"ש, כי על המשיבה להצהיר על הטבות ומבצעים דומים קודמים בסניפיה וכן להצהיר מה עלות ההטבה עבורה ולא רק לפי מחירה לצרכן- על מנת שבית המשפט יוכל לבחון את הסדר הפשרה.

     

  11. לבסוף העיר ב"כ היועמ"ש, כי יש צורך בפירוט נוסף אודות מערכת ההתראה (מטרתה, שלבי פיתוחה), שלא ברורה נחיצותה, לנוכח הצהרת הצדדים בהסדר הפשרה על כך שקיימת מערכת שאינה מאפשרת שקילה במקרה של שגיאה.

     

  12. בדיון שהתנהל ביום 26/2/15, התייחסו הצדדים להערות היועמ"ש. לגישת המשיבה, הפער שיש לבחון הוא בין 0 ₪ ל-120,000 ₪ היות והיא עומדת איתנה על טענתה, לפיה התופעה עליה הלין המבקש איננה קיימת, ואולם בשל התמשכות ההליכים, סבורה כי יש מקום להגיע להסדר פשרה. עוד נטען, כי לגישתה, אין להורות על מינוי בודק שכן מדובר על סניף אחד בלבד, ושווי הטבה נמוך ( 10% הנחה על ירקות ופירות). כמו כן, טענה המשיבה, כי אין מקום לחשש כי המשיבה תנצל את ההטבה הניתנת כעניין שיווקי לאור נוסח ההודעה בה יצוין במפורש כי ההטבה היא מכוח הסכם פשרה.

     

  13. כן הודיעה המשיבה כי פיתוח מערכת ההתראה הסתיים והיא תותקן בכלל סניפי הרשת. באשר לנחיצות המערכת, טענה המשיבה, כי המערכת פותחה לאור הערות בית המשפט (כב' השופט בנימיני) בשל טענת התובע, באשר לזיוף ה"מתמר" שנמצא במשקל. על כן, לגישתה של המשיבה, המערכת פותרת בעיה זו, ככל שהיא קיימת.

     

  14. המבקש מבחינתנו עמד על חשיבותו של ההסדר, המבטיח לדידו כי הצרכן לא יהיה חשוף להטעיות משקל. עוד נטען, כי מדובר בהסדר ארוך טווח המפצה, לא רק את חברי הקבוצה, כי אם את הקבוצה המורחבת של כלל הסניפים. כן טען המבקש, כי לדידו אין צורך במינוי בודק וכי העניינים שמבקש לבדוק היועמ"ש הם שוליים, שכן ההסדר חורג מן התיק הספציפי. בהקשר זה טען, ב"כ המבקש, כי נועד עם מפתחי המערכת וקיבל הבהרות על פעולתה, הכולל בין היתר, פיקוח של ההנהלה על משקלים, והוצאת משקלים תקולים מכלל שימוש באופן מידי.

     

    אישור הסדר הפשרה

     

  15. לאחר שעיינתי בחומר המונח לפניי, מצאתי כי יש לאשר את הסדר הפשרה. על בית המשפט המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית להשתכנע כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (ס' 19(א) לחוק). בד בבד, הואיל וטרם אושרה התובענה כייצוגית, על בית המשפט להשתכנע כי "קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה" (שם).

  16. סעיף 19(ג) לחוק, מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, לעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן אבחן את הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה.

  17. בקשת האישור המתוקנת עוסקת, כאמור, בטענה לשקילה מטעה וחורגת של מוצרים הנמכרים בתפזורת בסניף שופרסל דיל בעיר חולון, בגינה מחוייבים הצרכנים בתשלום יתר. עילות התביעה עליהן מבוססת בקשת האישור המתוקנת, הן הפרת פקודת המשקלות והמידות ותקנותיה, הטעייה ו/או אי גילוי ו/או מצג שווא לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א 1981 ופגיעה באוטונומיה של הצרכנים; עוולת הרשלנות כאמור בפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט.

  18. חברי הקבוצה הם כל ציבור הצרכנים והקונים אשר נפגעו בעת שרכשו מוצרים ומצרכים הדורשים שקילה בקופות רשת שופרסל דיל- סניף חולון מאז 1.1.08 ועד למועד הגשת התביעה.

  19. השאלה המהותית של עובדה ומשפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה: האם הפרה המשיבה את הוראות הדין הרלוונטיות והטעתה את הצרכנים על ידי כך שגרמה להם להאמין כי הכמות הנשקלת בקופה היא הכמות האמיתית של המוצר אותו רכשו, בעוד שבפועל חוייבו הצרכנים בתשלום יתר בגין טעות במשקל המוצר.

  20. הסעד שנתבקש בבקשת האישור המתוקנת הינו סעד כספי על סך כולל של 3,405,600 ₪ בגין נזקים ממוניים ושאינם ממונים. עיקרי הסדר הפשרה, כפי שפורטו דלעיל, כוללים בחובם פיצוי לחברי הקבוצה בדמות הנחה בגובה של 10% על מחירי הפירות והירקות לתקופה של 30 ימים (בסכום הנאמד כ - 120,000 ₪) וכן פיתוח מערכת התראה על תקלות קופה שמקורן במשקל שתשולב בכלל סניפי הרשת (עלות פיתוח המערכת כ- 45,000 ₪, כפי שהצהירה המשיבה).

  21. האם הסכם הפשרה משקף את הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהולה של התובענה הייצוגית? לפי החומר המונח בפניי, שוכנעתי כי אכן מדובר בתובענה ראויה, העוסקת בנושא צרכני רלוונטי ונועדה לאכוף את הוראות הדין ביחס לשקילת מוצרים ומניעת הטעייתם של הצרכנים. יחד עם זאת, האפשרות להוכיח את הנטען בה איננה פשוטה כלל ועיקר, זאת בהתחשב בראיות שהוצגו וכן נוכח היסודות הנדרשים בהוכחת עילת ההטעיה, ובניהם הוכחת הקשר הסיבתי בין ההטעיה והנזק הנטענים.

  22. לעניין הפער בין הסכום הפיצוי הנתבע בבקשה לבין הפיצוי המוסכם, יאמר, כי נראה שהנזק הוערך על ידי המבקש באופן שרירותי למדי, מה גם שרכיב מרכזי ממנו הוא נזק שאינו ממוני, בגין עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הצרכנים, בהסתמך על הלכת ראבי (שנקבעה בע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' תופיק ואח' פ"ד נז(4) 673 (1999)) הקובעת, כי יינתן פיצוי בגין ראש נזק זה בנסיבות חריגות שאינן בהכרח דומות לעניינו.

  23. מכאן, ההסבר לפער הגדול בין הסעד הנתבע בבקשת האישור המתוקנת, לבין הפיצוי המוסכם בגדרי הסדר הפשרה, עליו עמד היועמ"ש בהערותיו. אולם, בנסיבות המפורטות לעיל, נראה כי הפיצוי סביר, זאת אף בהתחשב בצמצומה של הקבוצה באופן ניכר בבקשת האישור המתוקנת לכדי סניף אחד בלבד של המשיבה.

  24. לאור האמור, לא נמצא כי קיים הכרח במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1), שכן מחד גיסא, ההסדר כולל קריטריונים ברורים ומאידך גיסא אינו כולל חישוב חשבונאי מורכב או מומחיות לשם בחינת אופן יישומו. לפיכך, הואיל ומונח בפני בית המשפט בסיס רלבנטי לבחינת ההסדר והשיקולים לאישור ההסדר הינם משפטיים, לא מצאתי לנכון למנות בודק.

  25. אשר להערותיו הנוספות של היועמ"ש, הרי, שהבהרות הצדדים ביחס אליהן הניחו את דעתי. כך למשל, באשר לפרסום ההנחה בגובה 10%, נראה כי אין מנוס מ"פרסום" ההטבה באמצעות הודעה על מנת שציבור הלקוחות יהיה מודע לה וליהנות ממנה. מה גם, כי העובדה שבנוסח הודעה יהיה מצויין, באופן ברור, כי המדובר בהטבה במסגרת תביעה ייצוגית, מאיינת את החשש מן התועלת השיווקית שבפרסום.

  26. באשר למערכת ההתראה, עולה כי ההסכמה בעניין פיתוחה התגבשה במהלך הדיונים על הסדר הפשרה, וכתגובה לטענה בדבר אופן תפקודו של אותו חלק במשקל הקרוי "מתמר". מכל מקום, נראה כי הסכמה זו נועדה לטפל בכלל הבעיות הקשורות לשקילה, ככל שיהיו קיימות, וסבורני, כי גם אם תהא חפיפה מסוימת או אף כפילות בין המערכות (זו הקיימת לטענה המשיבה, וזו שתיושם במסגרת הסדר הפשרה), הקפדה יתירה לשם מניעת כל אפשרות של טעות או הטעיה, איננה פסולה ואף מבורכת.

  27. הנה כי כן, בהינתן פיתוחה של מערכת התראה והגם ששוויה הכספי של ההטבה המוצעת על פי ההסדר נופל באופן משמעותי מן הסעד הכספי שנתבקש בבקשה, שוכנעתי כי הסדר הפשרה מגלם יחס נכון בין סיכויי בקשת האישור להתקבל לבין הסיכונים הכרוכים בניהול ההליך הייצוגי. משכך, בנסיבות המקרה ובהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, נראה כי עקרונות ההסדר הנם ראויים, הוגנים וסבירים.

    פסיקת גמול למבקש ושכר טרחת עורך דין

  28. כאמור, בעניין זה, לא הגיעו הצדדים להמלצה מוסכמת במסגרת הסדר הפשרה, ולפיכך סיכמו טענותיהם בכתב, והותירו הסוגיה לבחינתו והכרעתו של בית המשפט.

  29. לטענת המבקש, הגמול הראוי לו צריך לעמוד על לא פחות מ-400,000 ₪ ושכר הטרחה הראוי לבא כוחו צריך לעמוד על לא פחות מ-800,000 ₪. בטיעוניו התייחס המבקש, לטרחה שטרחו הוא ובא כוחו ולסיכון שנטלו על עצמם, לרבות השקעה רבה בהגשת בקשת האישור, ביקוריו החוזרים ונשנים של המבקש בסניף המשיבה, תיעוד העוולה, ניסיונותיו להביאה לידיעת ההנהלה, וכן למידת הנושא, בין היתר, באמצעות מומחי שקילה ולימוד טכני של הנושא. כן פורט אופן ניהול ההליך על ידי בא כוח המבקש, לרבות בדיקת הרקע העובדתי, הגשת כתבי בית דין, הופעה בדיוני בית המשפט וכיוצ"ב.

  30. לטענת המבקש, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, באה לידי ביטוי הן בפיצוי הכספי הניתן לחברי הקבוצה והן ביצירת בטחון שנזק דומה לא יישנה לאור פיתוח מערכת ההתראה אשר תותקן בכלל סניפי המשיבה. בעניין זה לגישתו, על בית משפט לשים דעתו לכך שהתועלת לקבוצה איננה רק בעלות שווי ההטבה לקבוצה (שהוערכה בסך של 120,000 ₪ על ידי המשיבה) ועלות התקנת המערכת והפעלתה (שמוערכת על ידי המבקש ב כ- 3,600,000 ₪ לשנה), אלא בעיקר ברווחים שנמנעו מהמשיבה עם התקנת המערכת בכלל הסניפים והם "סכום הזכייה" האמיתי של כלל הצרכנים. היינו יש לתת את הדעת לא רק להפסדי העבר אלא גם על התועלת העתידית של צרכני הרשת.

  31. סכום זה הוערך על ידי המבקש באופן הבא: הנזק שנגרם ל 36 סניפים שופרסל דיל במשך שנתיים- 122,601,600 ₪ (סכום שהוערך במסגרת בקשת האישור הראשונה), ובאומדן לשנה: 61,300,800 ₪. ללקוחות סניף אחד, נגרם נזק של 1,702,800 ₪, וללקוחות של 284 סניפים (כל סניפי הרשת) נגרם נזק של 483,595,200 ₪. המדובר בחסכון של 4,835,952,000 ₪ שהם כחמישה מילארד ₪ לעשר שנים קדימה. לדידי המבקש, שכ"ט והגמול צריכים להיגזר מסכום עתק זה.

  32. לבסוף, ובאשר למידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, נטען כי המדובר בתובענה צרכנית בעלת חשיבות רבה, בייחוד מקום בו חלק ניכר מכלל ציבור הצרכנים הם לקוחותיה של המשיבה וכן מאחר ותובענה זו מהווה כלי הרתעה גם עבור רשתות קמעוניות אחרות.

  33. מנגד, טוענת המשיבה, כי על בית המשפט לקבוע כי הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוחו יעמדו שניהם, לכל היותר על 6,000 ₪. לדידה של המשיבה, הסכומים המבוקשים על ידי המבקש הנם מופרכים וחסרי כל בסיס, לאור העובדה כי שוויים הוא פי 10 משווי ההטבה לציבור (1.2 מיליון ₪ גמול ושכר טרחה מבוקשים, אל מול 120,000 ₪ שווי ההטבה).

  34. באשר לתועלת הציבורית שבתובענה הייצוגית, טוענת המשיבה, כי זו קטנה באופן יחסי להטבות שניתנות במסגרת תובענות ייצוגיות אחרות. בהקשר זה, נטען, כי יש לבחון את התועלת לחברי הקבוצה, לקוחות הסניף בחולון בלבד, ולגזור את הגמול ושכר הטרחה מן ההטבה הניתנת להם: 10% הנחה על פירות וירקות למשך חודש.

  35. לעניין אופן חישוב התועלת על ידי המבקש נטען, כי המדובר בניסיון סרק להגדיל באופן מלאכותי את ההטבה לחברי הקבוצה, שכן חישוב זה מתבסס על בקשת אישור שמעולם לא הוגשה וזו שהוגשה לגבי סניפי סופרסל דיל תוקנה וצומצמה לסניף אחד בלבד. ואף מעבר לאמור, תחשיב המבקש יוצא מנקודת הנחה, כאילו האמור בה הוכח (החישוב חל על כלל סניפי המשיבה).

  36. בהקשר זה עוד צוין, כי במסגרת הסדר הפשרה הוסכם על ההטבה ששוויה 120,000 ₪ ועל פיתוח המערכת שמטרתה להתריע על בעיות במשקל, שעלות פיתוחה 45,000 ₪ ואולם לא נאמר כי הפיתוח נעשה כדי למנוע תקלה, שהמשיבה אינה מכירה או מודה בה. לפיכך, אין מקום להעמסת רווחים שעניינם במניעת "ההתעשרות ההיפותטית העתידית", אלא יש לבחון אך את התועלת שצמחה לקבוצה כפי שהוגדרה.

  37. באשר למידת החשיבות הציבורית בתובענה נטען, כי זו מועטה נוכח היקפה המצומצם. לעניין הטרחה והסיכון שנטלו על עצמם המבקש ובא כוחו נטען כי אין מדובר בטרחה מיוחדת, אלא אף ההיפך, נוכח מחדליו וקלות הדעת בה הוגשו כתבי בית הדין על ידי המבקש.

  38. לבסוף, ציינה המשיבה את העלות העדכנית של ההטבה מבחינתה העומדת על סכום של 83,600 ₪, זאת על פי בדיקה ביחס לרבעון האחרון ומחירון העדכני.

  39. העקרונות המנחים לצורך פסיקת שכר טרחה לב"כ התובע המייצג וגמול לתובע המייצג קבועים בסעיפים 22-23 לחוק. השיקולים בהם בית המשפט צריך להתחשב הם, בין היתר, הטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה; ובפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלו שנפסקו בתובענה.

  40. זאת ועוד, יש לשקול שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק. סוג שיקולים שני נוגע להתנהלותו של בא כוח המייצג. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה (ראו, ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.12) להלן: "הלכת רייכרט").

  41. במקרה דנא, כאשר הסעד הסופי הינו כספי, יש לאמץ את שיטת האחוזים מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה בפסק דין או במסגרת הסדר פשרה (הלכת רייכרט).

  42. ביישום השיקולים השונים על המקרה דנן, סבורני כאמור, כי שכ"ט והגמול המבוקשים על ידי המבקש חורגים באופן ניכר מן הסביר, ואולם גם הסכומים אותם הציעה המשיבה הנם נמוכים למדי.

  43. הגמול למבקש ושכר הטרחה לעורך הדין אמורים להיפסק באחוזים מסכום הפשרה, השאלה מהו האחוז הראוי נגזרת ממכלול השיקולים שפורטו לעיל. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאופן חישוב סכום הפשרה והתועלות הנובעות ממנה, כאשר, לדידי המשיבה, יש לחשבו על פי עלויות הפיצוי המשולמות בפועל- 10% הטבה על פירות וירקות, אשר הועמדו במסגרת ההסדר על סך 120,000 ₪, וכן עלות פיתוח מערכת ההתראה על סך 45,000 ₪ ואילו לדידי המבקש יש להוסיף על סכומים אלו את התועלת העתידית אשר תצמח מן ההסדר, לאור התקנת מערכת ההתראה בכלל סניפי המשיבה, תועלת עתידית אשר הועמדה על ידו בסכום של כ-5 מיליארד שקלים.

  44. ככלל, מקובלת עליי העמדה העקרונית לפיה יש לתת ערך ומשקל מסוים גם להסדרה עתידית קפדנית וכוללת יותר של השקילה, על ידי הטמעת מערכת ההתראה, ואין להסתפק רק בהתייחסות למחיר פיתוחה (45,000 ₪ לפי תצהיר המשיבה). תכליתו של חוק התובענות הייצוגיות איננה מוגבלת אך ורק להגנה על זכויות חברי הקבוצה, אלא כוללת גם את "אכיפת הדין והתרעה מפני הפרתו" (סעיף 1(2) לחוק).

  45. אולם, ברי, כי אין משמעו של דבר כי טענותיה המקוריות של המבקשת בבקשת האישור הראשונה, אשר נגעה לכלל סניפי שופרסל דיל, הוכחו ונתקבלו, מקל וחומר לא ניתן להשליך מכך מסקנות באשר לכלל סניפי הרשת. אדרבא, הבקשה המקורית תוקנה וצומצמה לסניף אחד בלבד של שופרסל דיל. מכאן כי אין לגזור את התועלת העתידית מסכום הנזק האדיר שנתבע בבקשה הראשונה בסך של כ-122 מיליון ₪) ואף מעבר לכך בחישוב הנזק ביחס לכלל סניפי שופרסל.

  46. זאת ועוד, פיתוחה והטמעתה של מערכת ההתראה מתבצע כחלק מהסדר פשרה בגדרו כל אחד מן הצדדים שמר על טענותיו ואין בכך הודיה בדבר ההטעיה הנטענת. המבקש לפיכך לא הוכיח את הנזק בסניף אחד ומקל וחומר לא הוכח הנזק בכל סניפי הרשת. יש על כן לדחות את החישוב הכספי שמציע המבקש, המבוסס כאמור, על בקשת האישור שאיננה רלוונטית וכאילו האמור בה הוכח כעובדה מוגמרת.

  47. מן העבר השני, כאמור, הצעת המשיבה באשר לגמול ושכר הטרחה הנה נמוכה באופן משמעותי מן המקובל ואיננה נותנת את הדעת באופן מספק לתועלת שבבקשת האישור המתוקנת כמו גם למוסכם בהסכם הפשרה, וכן לאופן ניהול התיק והתמשכותו מספר שנים.

  48. לפיכך נמצא כי יש לחייב את המשיבה בגמול למבקש על סך 5,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 35,400 ₪.

    סוף דבר

  49. לאור כל האמור, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

  50. המשיבה תשא בגמול ושכ"ט ב"כ המבקש כמפורט בסע' 48 לעיל.

  51. הריני להורות על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק.

  52. המזכירות תשלח העתק פסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט לצורך רישומם בפנקס התובענות הייצוגיות.

     

     

     

     

     

     

    ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ