ת"פ 58520-03-14 מדינת ישראל נ' ג.ו.

1. נגד הנאשמת הוגש ביום 1.04.14 כתב אישום המייחס לה עבירה של אי מסירת תלושי שכר לעובד.

הנאשמת, ניהלה במועד הרלוונטי לכתב האישום גן ילדים בשם "גן ו'" הואשמה בעבירה לפי סעיף 24(ב) וסעיף 25ב(א)(2) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן-חוק הגנת השכר).

הנאשמת מואשמת כי בין החודשים 1/2010-8/2010 העסיקה את העובדת ה' ק', מבלי שמסרה לה תלושי שכר כנדרש על פי חוק הגנת השכר ובניגוד לדין.

2.בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אומר כבר בפתח הדברים כי החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה במסגרת כתב האישום אשר הוגש נגדה.

3.בדיון מיום 11.11.14 הודתה הנאשמת בניהול גן הילדים ובכך שהעסיקה את העובדת החל מספטמבר 2010 אולם כפרה באישום לפיו העסיקה את העובדת במועד המיוחס בכתב האישום.

4.בהתייחס לכתב האישום העידו מטעם המאשימה העדים הבאים: מר א' ח', מפקח במשרד התמ"ת (להלן- א') והעובדות הגב' ה. ק'(להלן-ה או המתלוננת) ואמה הגב' נ' ק' (להלן- נ') וכן הגב' א.א, אם לילד בגן (להלן-א).

5.במסגרת ההליך הגישה המאשימה באמצעות העדים את המוצגים הבאים: גיליון חקירת עד ה' ק' מיום 22.5.12 (מא/1); גיליון חקירת עד ה' ק' מיום 30.6.12 (מא/2); גיליון חקירת עד ה'ק' מיום 2.7.11 (צ"ל- 2.7.12) (מא/3); גיליון חקירת עד א' א' מיום 30.5.12 (מא/4);גיליון חקירת עד נ' ק' מיום 4.6.12 (מא/5); ה' ק' ריכוז שעות עבודה ינואר-אוגוסט 2010 (מא/6); ה' ק'-בקשה לימים/דמי אבטלה (מא/7); ה' ק'- צילום דפי יומן (מא/8); תלושי שכר לעובדת ה' ק' 10/10-08/11 (מא/9); טפסי הפקדת שקים אלקטרוניים (מא/10); דף חשבון של ה' ק' (מא/11); תמונות מחזור ילדי הגן לשנים 2010 ו-2011(מא/12); תלושי שכר של העובדת נ' ק' (מא/13); מכתב א' א' מיום 29.12.11 (מא/14).

6.מטעם הנאשמת העידו העדים הבאים: הגב' ו' ג', הנאשמת עצמה (להלן- ו'); הגב' ק' ב', אם לילדים בגן (להלן- ק'); הגב' נ' ד', מנגנת בגן (להלן- נ'; במסגרת ההליך הגישה הנאשמת באמצעות העדים מטעמה את המוצגים הבאים: כרטיס עובד של ה' ק' (נא/1); תצהיר ה' ק' (נא/2); לוח שעות עבודה (נא/3); תמונת מחזור ילדי הגן לשנת 2009 (נא/4); תמונות מהגן לשנים 2004 ו-2006 (נא/5); שעות עבודה של העובדת נ' ק' לחודשים 1-7/10(נא/6); דוח שעות העבודה של ה' ק' לחודשים 9-10/10 (נא/7); תמונת מחזור ילדי הגן לשנת (נא/8); דו"ח כניסות ויציאות מהארץ של ו' ג' (נא/9); תלושי שכר של העובדת יעל ג' (נא/10); תלוש שכר של העובדת ו' פ' (נא/11).

טענות הצדדים בסיכומיהם

7.לטענת המאשימה, היא הוכיחה את כל יסודות העבירה נשואת כתב האישום, כאשר עדות העובדת בפני בית הדין הייתה קוהרנטית ותאמה את עדותה בפני חוקר התמ"ת. אף עדויותיהן של אמה של העובדת ושל א.חיזקו את עדותה של העובדת.

8.לטענת הנאשמת, מקום בו מתברר מהראיות כי המסכת העובדתית שונה מזו לה טענה המאשימה בכתב האישום, אזי יש לזכות את הנאשמת, שכן המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתה.

דיון והכרעה

9.כאמור, כתב האישום מייחס לנאשמת עבירה של אי מתן תלושי שכר בניגוד לסעיפים 24(ב) ו-25ב(א)(2) לחוק הגנת השכר. בכדי להרשיע, נדרש כי המאשימה תוכיח מעל לכל ספק סביר כי התקיימו היסודות העובדתיים של ביצוע העבירה שעיקרם קיומם של יחסי עובד-מעסיק בתקופה נשואת כתב האישום ואי מתן תלוש שכר לתקופה האמורה.

מכאן, נעבור לבחון האם עמדה המאשימה במוטל עליה והוכיחה מעל לכל ספק סביר כי התקיימו כלל היסודות העובדתיים המהווים את מרכיבי העבירה. אומר כבר עתה, כי לא שוכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה ולפיכך, הוריתי על זיכוי הנאשמת כאמור לעיל.

10.מעדותו של א' עולה כי הוא זה שערך את החקירות בתיק וכי החקירה נפתחה לאחר ש' הגישה תלונה במשרדי התמ"ת על כך שלא קיבלה תלושי שכר לחודשים ינואר-אוגוסט 2010. במסגרת החקירות שערך, גבה אילן את כל העדויות בתיק, ביניהן של ה', אמה נ' וא'. אילן אישר כי הוא אף נפגש עם הנאשמת ובתחילה ביקש ממנה מסמכים, כאשר בשלב הבא הוא חקר אותה באזהרה במשרדי התמ"ת.

11.ואולם, באשר לשאלת התקיימותם של יחסי עובד- מעסיק, לא שוכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התקיימו יחסי עבודה בין הנאשמת לבין ה. בתקופה הרלוונטית שבמחלוקת ואפרט טעמי לכך להלן.

12.ראשית, בחקירתה בפני א', טענה ה. כי עבדה בגן החל מחודש ינואר 2010. ביחס לשעות עבודתה, העידה כי תחילה מספר השעות ביום היה משתנה, אולם החל מסוף חודש מרץ עבדה ימים מלאים של 9 שעות. עוד הוסיפה כי רישום השעות נעשה בצורה ידנית ונמצא בקלסר בגן וכי היא ערכה רישום מקביל ביומנה, אשר השעות ממנו רוכזו לצורך הגשת התביעה האזרחית לבית הדין. ה' טענה עוד כי אמה נ' עבדה בגן 60 שעות וקיבלה על כך שכר ותלושים, בעוד שהיא לא קיבלה תלושי שכר עבור עבודתה. בחקירה מאוחרת, הוסיפה ה. כי אמה מקבלת הבטחת הכנסה ואי לכך אינה עובדת יותר מ-60 שעות בחודש. ה. אף מסרה לידי אילן צילומים של החודשים הרלוונטיים מיומנה, מהם עולות לכאורה שעות עבודתה בגן, וכן את ריכוז השעות שהכינה לצורך הגשת תביעה אזרחית נגד הנאשמת.

נ' אמה של המתלוננת אישרה בחקירתה כי היא עבדה 60 שעות, וכי כ' החלה לעבוד, שעות עבודתה נרשמו בגן על דף, כאשר בסוף החודש הנאשמת סיכמה את השעות. המאשימה לא הציגה בפנינו רישום זה לתקופה נשואת כתב האישום המתעד את שעות עבודתה של ה', בעוד שהנאשמת הציגה את הרישום שנערך לתקופה שבמחלוקת בגין עבודת נ'.

בעדותה בפני, נ' חזרה על טענתה לפיה היא לא עבדה יותר מ-60 שעות בחודש ולפיכך טענה כי שאר השעות הרשומות בדף הנוכחות החודשי שלה, הינם למעשה שעות עבודתה של ה'. זאת בסתירה מהעדות שמסרה בתמ"ת לפיה שעות עבודתה של ה' נרשמו בנפרד. עוד העידה נ. כי היא מעולם לא עבדה 9 שעות ביום, וכי בתקופה שבמחלוקת הנאשמת הורתה לה לכלול על הדף בה רשומים שמה ושעות עבודתה אף את שעות עבודתה של ה', באופן שהרישום היומי של 9 שעות משקף למעשה 3 שעות עבודה שלה ו-6 של ה' או כל חלוקה אחרת ביניהן. יש לציין, כי באף אחת מעדויותיה בפני התמ"ת ובבית הדין, לא טענה ה. כי רישום השעות שלה נעשה ביחד עם אמה ולא בכדי.