אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 44091-11-15 מדינת ישראל נ' ר' (עציר)

ת"פ 44091-11-15 מדינת ישראל נ' ר' (עציר)

תאריך פרסום : 29/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
44091-11-15
17/05/2016
בפני השופט:
אברהם הימן

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
ת' ר'
גזר דין

 

 

רקע.

 

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון והורשע לפיכך בעבירה של גידול סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן- "פקודת הסמים המסוכנים"), בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים ובעבירה של החזקת כלים להכנת סם לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ואלה העובדות בהן הודה הנאשם: בתאריך 15.11.15, סמוך לשעה 19:20, בחיפוש שבוצע בביתו של הנאשם ברחוב מונטפיורי 2/8 בראשון לציון נמצא הנאשם מחזיק בחדר בביתו מעבדה ליצור סמים מסוכנים מסוג קנבוס (להלן- "המעבדה"). בנסיבות אלו, גידל הנאשם בתוך אוהל מלבני שחור בגובה של כ- 2 מטרים המרופד בחומר לשמירת חימום (להלן- "האוהל") 3 עציצים במשקל של 132.10 גרם נטו וזאת ללא רישיון מאת המנהל (להלן- "השתילים"). את השתילים גידל הנאשם באדניות בתוך האוהל באמצעות כלים שהחזיק במעבדה כמפורט לעיל: מנורת חימום, מערכת אוורור, מד טמפרטורה, משאבת מים וחומרי דישון והשקיה. בנסיבות המתוארות, החזיק הנאשם בחדר נוסף בביתו, הצמוד למטבח:

 

על שידת מחשב- כלי לעישון סמים מסוג "באנג",

בארון, בצנצנת שקופה- סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 23.10 גרם נטו,

בארון, בצנצנת זכוכית- סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 14.10 גרם נטו,

בארון, בקופסת גליל פלסטיק- סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 53.60 גרם נטו,

בארון, על מדף כסף חד פעמי (כך במקור – א.ה) - סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 74.30 גרם נטו,

בארון- משקל אלקטרוני,

על השידה, בקופסת מתכת, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 2.90 גרם נטו.

 

כפי הנטען בכתב האישום, שבעובדותיו הודה הנאשם, במעשיו אלה, גידל הנאשם סם מסוכן ללא היתר מהמנהל, החזיק בסם מסוכן שלא לצריכתו העצמית, שלא כדין וללא היתר מהמנהל, והחזיק כלים לצריכת הסם.

 

על פי הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן ולקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות שירות בשב"ס, וכי הנאשם יוכל לעתור לביטול ההרשעה.

 

בהתאם לכך הוריתי על הפניית הנאשם אל שירות המבחן ואל הממונה על עבודות שירות.

 

ביום 19.4.16 שמעתי טיעוני הצדדים לעונש.

 

תסקיר שירות המבחן.

 

שירות המבחן ערך תסקיר מפורט בעניינו של הנאשם ובסופו המלצה לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהשית עליו עונש בדמות צו מבחן וצו של"צ בהיקף של 180 שעות. מתוך התסקיר עולה כי הנאשם כבן 35, נשוי ואב לילדה בת שנתיים. הנאשם מתגורר בדירה שכורה ועובד כשליח מזה כשלוש שנים. הנאשם בעל 12 שנות לימוד ותעודת בגרות חלקית, ושירת שירות צבאי מלא בצה"ל בתפקיד מוזיקאי בלהקה צבאית. מאז שחרורו מצה"ל ועד היום עובד הנאשם בעבודות מזדמנות. באשר להתייחסות הנאשם לעבירות צוין כי הנאשם מסר שברקע לביצוע העבירות עומד שימושו האינטנסיבי בסמים מזה שנים, וכי הוא חש תסכול על כך שבשל שימושו בסמים לא הצליח להתקדם בעיסוקו בתחום המוזיקה. הנאשם מסר כי על רקע שימושו התדיר בסם מסוג קנבוס ובניסיון להימנע מקשר עם סוחרי שמים לצורך רכישת סמים לשימושו העצמי ביצע את העבירות הנדונות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מביע צער וחרטה על מעשיו ומבין את חומרתם. במהלך הקשר עם שירות המבחן הופנה הנאשם לטיפול ביחידה לנפגעי התמכרות בחודש ינואר 2016 ובמהלך התקופה שיתף פעולה והגיע לפגישות בקביעות ובהתמדה. בדיקות שתן שבוצעו לנאשם נמצאו נקיות משרידי סמים. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם נתרם רבות מהתהליך הטיפולי וכי זה מסייע לו. כמו כן התרשם שירות המבחן, כי הנאשם משקיע מאמצים בניהול אורח חיים תקין במישור האישי, המשפחתי והתעסוקתי וכי הוא מסור למשפחתו. שירות המבחן מעריך כי ברקע לשימושו בסמים עומדות תחושות תסכול וחוויית כישלון מניסיונותיו הרבים של הנאשם להתפתח ולהתקדם בתחום המוזיקה, כאשר ברקע חייו סיטואציה משפחתית מורכבת. שירות המבחן התרשם כי קיימים גורמים המפחיתים סיכון וציין את תפקודו החיובי של הנאשם, הרצף התעסוקתי ויחסיו התקינים עם סובביו. שירות המבחן ציין כי הנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים מושרשים וכי הוא בעל מוטיבציה חיובית לגבי עתידו ועתיד משפחתו. עוד צוין כי הנאשם נקי מסמים מיום מעצרו, וההליך המשפטי לרבות המעצר מהווים עבורו גורם מרתיע ומציב גבול. שירות המבחן מעריך כי במידה והנאשם ימשיך בהליך טיפולי בתחום ההתמכרויות יפחת הסיכון להישנות עבירות מצדו בעתיד. לנוכח האמור, התרשם שירות המבחן כי קיימת חשיבות בהמשך ההליך הטיפולי אשר יסייע לנאשם במימוש הפוטנציאל החיובי לתפקוד תקין בהמשך. באשר לשאלת הרשעתו של הנאשם, ציין שירות המבחן כי הנאשם הציג בפניו מסמך ממעסיקו אשר מציין כי הובהר לנאשם שבאם יורשע ייאלץ מעסיקו להפסיק העסקתו בחברה עקב אופי העבודה המצריך הגעת הנאשם, בין היתר, לחברות ממשלתיות, תעשיות ביטחוניות וכדומה, וכי החברה אינה מעסיקה אדם בעל עבר פלילי. שירות המבחן סבור כי בשל הפגיעה הקונקרטית בעיסוקו של הנאשם במידה והרשעתו תיוותר על כנה, ועל מנת לאפשר לנאשם להמשיך בתחום תעסוקתו ולשקם אורח חייו, ממליץ לבטל הרשעת הנאשם. כמו כן ממליץ שירות המבחן להתחשב בהליך הטיפולי בו נוטל הנאשם חלק פעיל ולמצות ההליך הנוכחי בהעמדתו בצו מבחן ובצו של"צ.

 

טיעוני באת כוח המאשימה.

 

באת כוח המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם את ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 6-24 חודשי מאסר בפועל והפנתה לרע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 21.10.13]. לשיטתה העונש הראוי לנאשם בגדרי מתחם זה הינו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות לצד עונשים נלווים בדמות מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס. בטיעוניה ציינה את כמות הסמים מסוג קנבוס שנתפסו ברשות הנאשם וטענה כי לא מדובר בסמים לצריכה עצמית. כמו כן ציינה כי המדובר במעבדה לייצור סמים שהקים הנאשם באופן מתוכנן ומתוחכם וכי בכך ללמד על חומרה יתירה במידת הפגיעה בערכים המוגנים. באת כוח המאשימה ביקשה שלא לאמץ את המלצות שירות המבחן, לפי שלטענתה חומרת המעשים אינה מצדיקה חריגה משמעותית ממתחם הענישה אף בהתחשב בעונש המקסימלי שנקבע בצד עבירה זו והוא 20 שנות מאסר. באת כוח המאשימה טענה כי אמנם הנאשם החל בהליך שיקומי ואמנם הציג מסמך המעיד על פגיעה ממשית בתעסוקתו אולם אין בביטול הרשעתו בשל אלה לעלות בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בהרתעת הנאשם ובהרתעת הרבים. בטיעוניה הפנתה עוד לע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] בעניין דברי בית המשפט העליון בדבר חומרתן של עבירות הסמים וההכרח בהחמרת הענישה וכן לעפ"ג 12819-11-15 מדינת ישראל נ' בן צבי [פורסם בנבו], שם דובר בנאשם שהורשע בעבירה של גידול סמים מסוכנים אשר עונשו הועמד על 10 חודשי מאסר בפועל, תוך שבית המשפט קבע כי על מתחם העונש ההולם לעבירות של גידול סם צריך לעמוד בתחילתו על מאסר מאחורי סורג ובריח ולא על מאסר שיינשא בעבודות שירות.

 

טיעוני בא כוח הנאשם.

 

בא כוח הנאשם ביקש כי המלצות שירות המבחן כפי שבא לידי ביטוי בתסקיר החיובי יאומצו, וכי הרשעתו של הנאשם תבוטל. בטיעוניו ביקש להדגיש כי הנאשם מצוי בהליך שיקומי קונקרטי, כי מיום מעצרו נמצא נקי מסמים וכי אין להחזירו למקום בו הוא היה נתון. כמו כן טען כי הנאשם לא סחר בסם וכי הסם שגידל יועד לשימושו העצמי בלבד. באשר לפסיקה שהציגה באת כוח המאשימה טען כי זו אינה ממין העניין לפי שעוסקת במקרים חמורים בעוד שבמקרה של הנאשם הנדון מדובר בהחזקה של 3 שתילים קטנים שמשקלם הכולל היה 132 גרם. בא כוח הנאשם הפנה לעפ"ג 28110-10-15 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' דוד [ניתן ביום 17.12.15], שם דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהגישה המדינה על החלטת בית משפט קמא שלא להרשיע נאשם בעבירה של גידול סמים.

 

דיון והכרעה.

 

הנאשם שלפני הורשע על סמך הודאתו, בעבירה של גידול סם מסוכן, בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי ובעבירה של החזקת כלים להכנת סם. בא כוח הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעת הנאשם. שירות המבחן המליץ, כאמור, לבטל הרשעתו של הנאשם בדין לפי שעיין במסמך ממעסיקו הנוכחי של הנאשם המבהיר לנאשם כי החברה בה מועסק אינה מעסיקה אדם בעל עבר פלילי, ועל כן באם יורשע העסקתו תופסק וזאת עקב אופי עבודתו המצריך ממנו להגיע, בין היתר, למקומות בעלי רגישות ביטחונית כגון חברות ממשלתיות ותעשיות ביטחוניות. שירות המבחן ציין כי תעסוקת הנאשם חיונית להליך הטיפול והשיקום בו החל הנאשם.

 

כידוע, הכלל הוא כי מקום בו מוכחת אשמתו של נאשם בעבירה - דינו להרשעה. לכלל זה קיים חריג לפיו במקרים מיוחדים וחריגים ביותר, רשאי בית המשפט להורות על סיום ההליך המשפטי ללא ההרשעה, אם מוצא בית המשפט כי לא מתקיים יחס סביר ומידתי בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה ונסיבות ביצועה. בתוך כך שומה על בית המשפט לבחון האם בנסיבות המקרה שלפניו ניתן להעדיף את השיקולים האישיים התומכים בביטול ההרשעה על פני שיקולים נוגדים המצדדים בהותרת ההרשעה על כנה והכוונה, בין היתר, לצורך בהוקעת מעשי העבירה, בהרתעת היחיד והרבים ובהכרח באכיפה.

 

בהתאם להלכה הפסוקה, וכפי שנקבעה בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], על מנת לבטל הרשעה בעניינו של נאשם יש לבחון הצטברותם של שני שתנאים מרכזיים: ראשית, האם סוג העבירה ונסיבות ביצועה מאפשרים לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. ושנית, האם ההרשעה תפגע פגיעה חמורה וממשית בעתידו של הנאשם או בשיקומו.

 

לאחר שבחנתי התקיימותם של תנאים אלה בעניינו של הנאשם אני סבור כי המקרה שלפני אינו עולה בקנה אחד עם החריג לכלל ההרשעה.

 

ראשית לכל, ובבסיס נוסחת הלכת כתב, מצויה בחינת מהות העבירה. רוצה לומר, ישאל בית המשפט מה מהות המעשה הפלילי בגינו הורשע הנאשם. ובתוך כך, מה המסר החברתי שיעביר בית המשפט לציבור. באשר לסוג העבירות בהן הורשע ולנסיבות ביצוען הרי שהנאשם גידל בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 132.10 גרם נטו והחזיק בכלים המשמשים להכנתו. כמו כן החזיק הנאשם בביתו במקומות שונים ובאופן מוסלק סם מסוכן במשקל כולל של 168 גרם שלא לצריכה עצמית. אמנם מדובר בכמות סם שאינה גדולה במיוחד ובאופן יחסי למקרים אחרים בהם דובר בגידול של מספר קילוגרמים של סם מסוכן, אלא שמדובר במעבדה לגידול סם, שהצריכה השקעה כספית בלתי מבוטלת, ולפיכך אין להקל ראש בחומרת המעשים. התמונה המצטיירת היא כי למעשי הנאשם קדמו תכנון מוקדם והשקעה של זמן ומשאבים. הנאשם הצטייד מראש בזרעי קנבוס, בידע המתאים ובציוד הנדרש ודאג להניח את הסם במקומות מסתור בביתו.

העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות ביותר, שמא אומר כי ככל שמדובר בחומרת עבירה העולה מתוך חומרת העונש הקבוע בצד העבירות הרי שמדובר בעבירות שבין החמורות עלי ספר החוקים. המחוקק קבע לכל עבירה ועבירה שעבר הנאשם עונש של 20 שנות מאסר! ואני שואל האם במחי יד נבטל כוונתו של המחוקק באשר לחומרת המעשים וממילא העבירות אותן עבר הנאשם? ועוד אשאל מה המסר שיועבר על ידי בית המשפט, המהווה לעיתים זרקור לחברה ולציבור, אם יסתיים משפטו של הנאשם באי הרשעתו!?

 

 

 

מתוך תסקיר שירות המבחן עולה כי הרקע לביצוע העבירות הוא התמכרותו של הנאשם לסמים ושימושו בהם על רקע קשיים אישיים עמם מתקשה הוא להתמודד. איני מקבל הסבריו אלה של הנאשם ככאלה המצדיקים את מעשי העבירה או המפחיתים מחומרתם. במעשיו האמורים של הנאשם טמונה חומרה משום הנזק הפוטנציאלי הטמון בהם. איני מקבל טענת הנאשם כי גידול הסם היה אך לשימושו העצמי. טענה זו בעלמא היא. אך גם אם כך, אף שטענתו אינה עולה בקנה אחד עם עובדות כתב האישום בהן הודה, עדיין מדובר במעשים חמורים ביותר, שאין מקום למחול עליהם באי הרשעת הנאשם.

 

תכליתן של העבירות האוסרות על גידול סמים ועל מעשים הנלווים לכך הוא למנוע הפצה של הסם בקרב הציבור על מנת להגן על בריאותו, שלומו, ביטחונו האישי ורכושו. ידוע לכל כי הסמים אינם פוגעים רק באלה המשתמשים בהם אלא גם בבני משפחתם ובציבור בכללותו. לא בכדי שבים ומדגישים בתי המשפט את חובתם בהוקעת נגע הסמים באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על אותם אלה העוסקים בגידול הסמים ובהפצתם.

 

על כן, אני קובע כי סוג העבירה ונסיבות ביצוען במקרה שלפני אינו מאפשר ביטול הרשעתו של הנאשם. אוסיף ואעיר כי לא נעלמה מעיני עמדת שירות המבחן לפיה הרשעת הנאשם תפגע בתעסוקתו לפי שבעטיה תופסק העסקתו בחברה בתפקיד כשליח בו הוא עוסק מזה כשלוש שנים. פגיעה כאמור הינה פגיעה צפויה ואין בה – כשלעצמה - להצדיק ביטול הרשעה בעבירות חמורות על פי פקודת הסמים המסוכנים. ער אני לדברי שירות המבחן אודות השתלבותו החיובית של הנאשם בהליך טיפול ושיקום ולהמלצתו לשמר תעסוקת הנאשם כגורם שיחזק כוחותיו להמשיך בהליך בו החל. אולם אני סבור כי משקלם של שיקולים אינדיבידואליים אלה של הנאשם אינו עולה על משקלם של תכליות הענישה והאינטרס הציבורי במניעת התפשטות נגע הסמים בחברה.

 

כאן המקום לציין תוך הערה העולה מכתבי האישום הרבים יחסית המוגשים בעת האחרונה בעבירות של גידול סם קנאביס. אף שאין לפני מחקר השוואתי אקדמי ותקף, יכול אני בבחינת נסמך על הניסיון המצטבר של העת האחרונה, ביושבי בדין בדיונים המכונים "מוקד פלילי" לקבוע כי קיימת תופעת פשיעה של גידול סמים, בעיקר במה שמכונה "מעבדות" לגידול סם. השאלה היא מה המדיניות המשפטית הנכונה? אם נימצא מקלים בדין, ממילא נעמוד לפני מדרון חלקלק שסופו מי ישורנו. סיום משפטו של נאשם בעבירות כה חמורות, באי הרשעה יהיה בו, לעניות דעתי, פתיחת פתח מסוכן.

 

כאן המקום לצטט מתוך דברים שנאמרו בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו במספר פסקי דין. האחד מביניהם הוא בעניין עפ''ג (מחוזי ת"א) 12819-11-15 מדינת ישראל נ' גיא בן צבי [פורסם בנבו]:

 

 

"לצערנו, איננו יכולות לומר דברים שלא נאמרו מפינו כבר בתיקים קודמים בנושא זה, לרבות האמירה כי אין בתקופה האחרונה שבוע דיונים שבו אין ניצבות לפנינו לפחות שתיים–שלוש מעבדות סמים הממוקמות במקומות שונים שמפיקות כמויות סמים גדולות. אותן כמויות סמים עלולות למצוא את דרכן לשוק הסמים, על כל התוצאות הנובעות מכך. תופעת מעבדות הסמים הפכה לרעה חולה שמדינת ישראל כנראה לא מצאה עדיין את הכלים הנכונים להתמודד עמה, בוודאי לא במלוא היקפה. הדרך להקמת מעבדת סמים כנראה איננה מורכבת ומסובכת במיוחד, ושמא משום כך מעבדות צצות כפטריות אחרי הגשם והיו למכת מדינה".

 

 (עיינו גם בעפ''ג (מחוזי ת"א) 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשווילי [פורסם בנבו] וכן עפ''ג (מחוזי ת"א) 17796-10-14 מדינת ישראל נ' אילן דדון [פורסם בנבו]).

 

המסקנה המצטברת היא, אפוא, שאיני מקבל עתירת בא כוח הנאשם לביטול ההרשעה ואני מורה כי הרשעת הנאשם תיוותר על כנה.

 

באשר לגזירת העונש, יש לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

כפי שפירטתי לעיל ניתוח נסיבות ביצוע העבירות והערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מכך מעלה כי מדובר במעשים בדרגת חומרה גבוהה. בהתאם לכך מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות סמים הינה נחושה המתבטאת בעונשים מוחשיים ומרתיעים.

 

באשר לעבירה של גידול סם מסוכן ולעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, שהן עבירות מסוג פשע אשר העונש המקסימלי הקבוע לצד כל אחת מהן בחוק הוא מאסר עשרים שנים, נוהגים בתי המשפט להטיל עונשי מאסר בפועל. כך במקרים אשר נסיבותיהם קלות יחסית הוטלו עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ואילו במקרים שנסיבותיהם חמורות נגזרו עונשי מאסר בפועל לתקופה ממשית מאחורי סורג ובריח. ראו בעניין זה רע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.10.13), רע"פ 7675/13 סעפין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.1.149), רע"פ 4512/15 הרוש נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.7.15), ע"פ 6313/14 איזנקוט נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.12.14), 2590/10 אלדר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.4.10).

 

אני סבור כי מתחם העונש במקרה שלפני- גידול 3 שתילי קנבוס במשקל של 132.10 גרם נטו באוהל מאובזר בתוך דירת מגורים וכן החזקת סם מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית בשקל של 168 גרם- נע בין מאסר בפועל אשר אפשר וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

 

באשר לעונש הראוי לנאשם בגדרי מתחם הענישה שקבעתי. התלבטותי, כפי העולה מתוך דברי לעיל, אינה אם להרשיע הנאשם אם לאו. התלבטותי במקרה שלפני היא במקום אחר. השאלה בה התלבטתי היא האם יש מקום לקבל הסדר הטיעון וללכת אחר עמדת המאשימה ולגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, או שמא עונש מאסר בפועל "ממש" אף שיהיה לתקופה קצרה. סופו של דבר שלא מצאתי לנכון, להיות קטגור יותר מהקטגור, ואלך אחר גישת המאשימה.

 

התחשבתי בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בכלל זאת התחשבתי בכך שהנאשם נשוי ואב לילדה כבת שנתיים, כי הוא נעדר עבר פלילי וכי למעט מעורבותו בביצוע העבירות בגינן הורשע בהליך זה ניהל הוא אורח חיים נורמטיבי לרבות שירות צבאי מלא בצה"ל. הנאשם הודה בביצוע העבירות, נטל אחריות בגינן והביע חרטה בפני שירות המבחן והתחשבתי אף בנסיבות חייו כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן ואשר בעלות השפעה על ביצוע העבירות. כמו כן התחשבתי בכך שהנאשם נעדר דפוסים עברייניים, כי הכיר בבעיית ההתמכרות, השתלב בטיפול שיקומי במסגרת היחידה לנפגעי סמים והוא מתמיד בו ובכך שבדיקות סמים שמסר נמצאו תקינות.

 

באיזון בין אלה לבין התכלית הענישתית בהרתעה, אני מוצא לגזור עונשו של הנאשם לפי הגבול התחתון של מתחם העונש ההולם.

 

ואלה העונשים אשר אני גוזר על הנאשם:

 

6 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות כפי חוות הדעת של הממונה על עבודות שירות בשב"ס שעותק ממנה מצוי בידי הנאשם, הוא יודע פרטיה לרבות מועד תחילת העבודות- 13.7.16.

 

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

 

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

 

אני מחייב הנאשם להיות בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

 

אני פוסל הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לרכב מנועי פסילה על תנאי והתנאי הוא שאם במשך 3 שנים מהיום יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים, יפסל כאמור למשך 12 חודשים.

 

כמו כן איני מוצא להשית על הנאשם קנס כספי לפי שאני מתחשב במצבו המשפחתי והכלכלי ובהשפעת עונש המאסר על יכולות תעסוקתו ופרנסתו.

 

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות בשב"ס.

 

ככל שהנאשם או מי מטעמו הפקיד סכום כסף כערובה לשחרורו בתיק מ"ת 44102-11-15 הרי הסכום יוחזר לאדם שהפקידו.

 

מוצגים: ייעשה בהם כפי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

<#2#>

 

ניתנה והודעה היום ט' אייר תשע"ו, 17/05/2016 במעמד הנוכחים.

 

Picture 1

 

אברהם הימן , סגן נשיאה 

הוקלד על ידי יפעת מינאי


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ