ת"פ 27278-03-14 מדינת ישראל נ' קסטן - פסקדין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מכתב-האישום ומהעבירה שיוחסה לו.

כתב-האישום מייחס לנאשם עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

נטען, כי בתאריך 30.4.2013 העסיק הנאשם בעבודות ריצוף, שני תושבי האזור, אשר שהו בישראל שהייה בלתי חוקית.

הנאשם מסר תגובה, במסגרתה טען, כי הוא לא העסיק את השוהים הבלתי חוקיים בביתו, אלא השניים הועסקו בין שני בתים הסמוכים לביתו של הנאשם ולא על-ידו (פרוטוקול יום 23.2.2015).

רס"ב אלי זילברמן, הינו העד המרכזי המבסס את ראיות המאשימה.

במסגרת עדותו הוגשו דוחות שסומנו ת/4 – ת/6, תמונות ת/3 תרשים של הזירה שערך בעת עדותו ת/8, דוח עיכוב ת/9.

מדוח הפעולה המרכזי (ת/4) (שכתוב ת/7) עולה כי העד הגיע אל המקום "בצמוד לבית עובד בתוך חצר מגורים של תושב המקום בשם ארי קסטן, נתפסו שני בני מיעוטים תושבי השטחים בגין שב"ח. לציין שמדובר באבא ובן תושבי כפר יאטה בחברון כאשר הם נראו על ידי בזמן עבודה. הבן עבד בכניסה לחצר הבית כאשר נראה מערבב בטון והאבא נראה על ידי בתוך חצר הבית ליד הבריכה שנמצאת במקום, כאשר הוא עובד בריצוף מסביב לבריכה".

לאחר שעיינתי בראיות שהוגשו, התרשמתי באופן ישיר ובלתי אמצעי מעדותם של העד הנ"ל והנאשם, הגעתי למסקנה, שהמאשימה לא הוכיחה, כנדרש בפלילים את אשמתו של הנאשם ונותר ספק סביר.

ואלו נימוקיי: