ת"פ 21106-07-15 מע"מ חדרה נ' ג'בארין ואח'

עניינה של החלטה זו בטענותיהם המקדמיות של ב"כ הנאשמים לפיהן יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת התיישנות העבירות וכנגד נאשם 2 גם בהיות כתב האישום כזה שאינו מגלה עבירה כלפיו, שכן מדובר במי ששימש כמנהל בעסק של יחיד ולא בחברה.

רקע

בתאריך 12.7.15 הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם שלוש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק").

הנאשמים, אב ובנו, אשר עסקו בתקופה הרלבנטית בעבודות בנין, כשנאשם 1 היה רשום כעוסק מורשה ואילו אביו היה מנהלו הפעיל של העסק, מואשמים בכך שבמהלך החודשים 09-10/2008,

11-12/2008 ו- 01-02/2009, הם לא הגישו את שלושת הדו"חות תקופתיים אותם היה עליהם להגיש בהתאם להוראת תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.

טענות ב"כ הנאשמים

• טענת ההתיישנות

  לטענת ב"כ נאשם 1, מאחר שהמועד החוקי האחרון להגשת הדו"ח האחרון נשוא כתב האישום היה 15.3.09 ואילו מועד פתיחת החקירה היה 31.5.15, דהיינו – כשנה ושלושה חודשים לאחר שחלפו 5 שנים, הרי מדובר בעבירות שחלה עליהם התיישנות.

• הטענה לפיה כתב האישום אינו מגלה עבירה כלפי נאשם 2

  ב"כ נאשם 2 טוען כי סעיף 119 לחוק מאפשר ייחוס עבירות למנהל פעיל רק במקרים בהם מדובר באישיות משפטית שהיא "חבר בני אדם" ולא במקרים בהם מודבר בעוסק יחיד, כפי שהיה במקרה זה.