ת"פ 20943-12-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' עזרא

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   • איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק")

   • תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת נשואים ומתגוררים יחד עם שלושת ילדיהם. בתאריך 16.6.14, במהלך ויכוח, הפך הנאשם את שולחן הסלון ודחף את המתלוננת בכתפה. בהמשך, משניסה להגן אחד מילדיהם (להלן: "המתלונן") על המתלוננת ואמר לנאשם שלא יגע במתלוננת, נטל הנאשם סכין מהמטבח והחל לרדוף אחר המתלונן, אשר הסתגר בחדרו. הנאשם בעט בדלת ואיים עליו באומרו "אני אדקור אותו עם הסכין אני אהרוג אותו".

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.

   תסקיר שירות המבחן

4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 2.9.15, הנאשם יליד 1961 נשוי ואב לארבעה ילדים, עובד במוסך ובתחנת דלק. הנאשם סיים 10 שנות לימוד, חווה קשיים לימודים ונשר מהלימודים כדי לעבוד ולסייע למשפחתו כלכלית. שירת שירות צבאי מלא ועבד במשך השנים כשכיר בעבודות שונות. לאחרונה אושפז בשל לחצים בחזה. לדבריו מצבו הרפואי מושפע ממצוקה כלכלית ושעות עבודה מרובות. הנאשם הכיר את המתלוננת בהיותו כבן 19 והם נישאו לאחר 4 שנים. הנאשם תיאר מערכת יחסים תקינה, המאופיינת בכבוד הדדי ללא קונפליקטים ושלל אלימות מכל סוג. בשיחה עם המתלוננת תיארה קשיים זוגיים כשברקע קשיים כלכליים. תיארה קושי של הנאשם עם המתלונן אך שללה אלימות כלפיה וכלפי ילדיהם. שירות המבחן התרשם כי התייחסותם של שני בני הזוג מאופיינת בצמצום וקושי לחשוף את הבעייתיות במערכת היחסים הזוגית והמשפחתית, וכן קושי ביכולתה של המתלוננת להציב גבול להתנהגות אלימה של הנאשם. בהתייחסו ליחסיו עם המתלונן תאר הנאשם מערכת יחסים מנוכרת וקשיי תקשורת שעיקרה באכזבתו מהתנהגות המתלונן בכך שאינו מסייע לכלכלת המשפחה. הנאשם שלל שימוש באלימות כלפי המתלונן. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה מודעות מועטה למצב של משפחתו והתקשה להתייחס לצעדים שאמור לנקוט כדי לשפר את תפקודו ההורי. המתלונן זומן לפגישה אולם סירב להגיע. בהתייחסו לעבירה מסר הנאשם כי על רקע קשיים כלכליים נוצר קונפליקט בינו לבין המתלוננת שהתפתח והסלים לכדי אלימות. במהלך הוויכוח ניסה המתלונן לגונן על המתלוננת והתערב באופן שליבה את כעסיו של הנאשם והוא התקשה לשלוט בהתנהגותו. שלל כי רדף אחרי המתלונן עם סכין. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בעל כוחות וכישורים לתפקוד תעסוקתי אך לצד זאת מאופיין בסגירות, נוקשות, קושי בביטוי רגשי והיעדר מיומנות של תקשורת מקדמת במצבי משבר ותסכול. נראה כי התקופה בה ביצע את העבירות אופיינה במצבי משבר ומתח. ניכר כי הנאשם מתקשה לגלות תובנה לקשייו ואינו מביע רצון לסיוע מקצועי על אף שקיימת חשיבות להתערבות טיפולית. הנאשם שלל צורך בטיפול ייעודי לשליטה בכעסים ועל כן לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו. נוכח מצבו הבריאותי של הנאשם והעובדה שהנאשם משקיע שעות רבות בעבודה והינו מפרנס יחיד למשפחתו נמנע שירות המבחן מלהמליץ על צו של"צ, והמליץ על ענישה מרתיעה ומציבת גבול.

   ראיות לעונש

5. המתלוננת העידה כי הנאשם לא תקף את המתלונן ולא הכה אותו, הוא גם לא השתמש בסכין. הנאשם רק רדף אחריו והמתלונן נכנס לחדר וסגר את הדלת. מאז האירוע היחסים בינה לבין הנאשם תקינים.

6. נ/1 – מכתב ממעבידו של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם עובד בחברה מיום 2.12.13 לשביעות רצון מעבידו.