ת"פ 1971-08-14 מדינת ישראל נ' יוהנס

א.רקע כללי:

1. הנאשם הורשע לפניי, לאחר שמיעת ראיות, בגין ביצוע עבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, לפי הוראות סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). הנאשם זוכה מביצוע עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי הוראות סעיף 413 לחוק העונשין.

2. פרטי העובדות נקבעו בהכרעת הדין ואין צורך לחזור עליהם כאן. בקצירת האומר ולצרכי גזר הדין בלבד יצוין כי ביום 29.7.14, בשעה 03:20 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם לדירה בבניין בתל-אביב, בה התגוררו באותה העת שני המתלוננים. הנאשם הורשע כאמור לאחר שבית המשפט העדיף את גרסאות המתלוננים על פני גרסת הנאשם, והכל מהטעמים שפורטו בהכרעת הדין (ר' בפסקה 25 ואילך להכרעת הדין). יחד עם זאת, הנאשם זוכה מהעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, בה הואשם בגין החזקת אופניים, שנתפסו ברשותו.

3. עוד יש לציין, ברקע הדברים, כי בהכרעת הדין נדחתה טענת ההגנה שביקשה לראות את שורשו של התיק בדעה קדומה כלפי הנאשם בשל היותו נתין זר ועל רקע גזעו וצבע עורו. כאמור בהכרעת הדין, מדובר במקרה שבו כל המעורבים הישירים – דהיינו: המתלוננים והנאשם – הינם כולם נתינים זרים מאפריקה. לפיכך, גם אם, כנטען על ידי ההגנה, "קיימת עוינות בין בני סודן (ובהם המתלוננים) לבין בני אריתריאה (ובהם הנאשם) – טענה שלא הוכחה לפניי – פשיטא כי אין מקום לקבל את הטענה שהמתלוננים התנכלו לנאשם בשל צבע עורו" (ר' בפסקה 34 להכרעת הדין).

    

   ב.הראיות לקביעת העונש ועיקר טיעוני ב"כ הצדדים:

4. כראיות לקביעת העונש הגישה ב"כ המאשימה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ע/1). כעולה מגיליון זה, לנאשם – נתין זר יליד 1988, שלפי דבריו שוהה בישראל (כיום) מזה כארבע שנים (ר' בפסקה 19 להכרעת הדין) – הרשעה אחת קודמת בגין אירוע דומה (להלן – התיק הקודם).

5. כעולה מגזר הדין, שניתן בתיק הקודם ביום 29.5.12 (ר' ע/2), הנאשם התפרץ לדירת מגורים, עת המתלונן דשם ואשתו ישנו, וגנב ממנה שני טלפונים ניידים וכסף מזומן. בגין התיק הקודם – שבו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון דיוני – נשפט הנאשם לעונש כולל של 12 חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי (שהינם בני הפעלה בתיק דנא), וקנס כספי בסך של 800 ₪.

6. ב"כ המאשימה עתרה להחמיר עם הנאשם. מדובר באירוע של התפרצות שבמהלכו נתקל הפורץ (הנאשם) במתלוננים (הקורבנות) ובכך יש, לשיטתה, כדי להעצים את המסוכנות שבאירוע. מדובר אם כן באירוע מסוכן ומחוצף, הכולל פגיעה בשלוותם של המתלוננים בביתם-מבצרם. בנסיבות אלה ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם, כמקובל בכגון דא במחוז שיפוטי זה, דהיינו: מתחם עונש הולם שבין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

7. באשר לגזירת דינו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, הדגישה ב"כ המאשימה את עברו הפלילי של הנאשם. גם אם נאלץ הנאשם להימלט מארצו בשל רדיפות, פשיטא כי עליו לחיות בגבולותיה של מדינת ישראל בהתאם לחוקיה, כפי שעשו המתלוננים, אשר הזעיקו את המשטרה ולא עשו בנאשם שפטים בעצמם. בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה לגזירת עונשו של הנאשם באמצעו של מתחם העונש ההולם.