ת"פ 19319-05-14 מדינת ישראל נ' רכאב

1.המבקש נאשם בביצוע עבירות שעניינן – תקיפת עובד ציבור שגרמה לחבלה וכן איומים כלפיו. העבירות בוצעו ביום 24.1.12, בחלקת אדמה בעוספיה, כלפי המתלונן דיזיצר, ששימש עפ"י האישום, כמפקח מקרקעין מטעם קק"ל (להלן: "המתלונן").

2.ב"כ המבקש טוען כי יש לבטל האישום מכוח הטענה המקדמית שעניינה – הגנה מן הצדק – הנקובה בסעיף 149 (10) לחסד"פ (נ.מ.) התשמ"ח-1982 (להלן: "הוראת החוק").

טענותיו מתמקדות בעיקר בהתרשלות המאשימה בבדיקת הסיטואציה הרלבנטית לאשורה וכן בעמדתה ה"מזגזגת", ללא הצדקה עניינית. ב"כ המבקש ציין כי תיק זה נסגר ע"י המאשימה מחוסר ראיות ונפתח מחדש, למרות שלא התווספו ראיות מסבכות נגד המבקש, אלא להיפך – גירסתו התחזקה. לטענת המבקש, פתיחת התיק מחדש והתנהלות המשיבה נבעו מהתערבות חיצונית מצד עוה"ד של קק"ל. בנסיבות אלה, נפגעו זכויות בסיסיות של הנאשם.

מחדלים מהותיים אלה ואחרים יש בהם, לטענתו, כדי לפגוע באופן ממשי בהגנת המבקש-הנאשם.

בנוסף לכך נטען, כי כתב האישום הוגש באיחור רב, כשנתיים וחצי לאחר מועד האירוע. גם עובדה זו עלולה לחבל באופן משמעותי באפשרויות ההגנה.

מן המקובץ עולה כי, לדעת המבקש, צירופם של שני צירי הטיעון המרכזיים שהועלו – הן השיהוי הבלתי סביר בהגשת האישום והן אופן ההתנהלות הבלתי סביר של המאשימה – גורם, במקרה זה, לכך שהגשת האישום וניהול התיק הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. נסיבות אלה, לדעתו, אמורות להביא לביטול האישום מכוח הוראת החוק.

3.ב"כ המשיבה השיבה בכתב, כי אין למצוא בהתנהלות המשטרה עילה לביטול אישום מטעמי צדק וכי המאשימה רשאית לשנות ולעדכן את עמדתה בהתאם לנסיבות. לדעתה, התנהגות המאשימה היתה סבירה וראויה בנסיבות העניין, ומכל מקום בוודאי שאיננה שערורייתית.

4.אשר למצב המשפטי שגובש בהוראת החוק.

בעקבות החקיקה – לצורך ביטול אישום – די בכך שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך המשפטי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות.

הוראת החוק איננה דורשת קיומה של התנהגות שערורייתית מצד הרשות.

המצב המשפטי שגובש בהוראת החוק מרחיב את ספקטרום הסיטואציות של קבלת ההגנה לעומת המצב בפסיקה שקדמה לה.

מצב משפטי זה עולה מעיון בהצעת החוק על גלגוליה, בטעמיהם של חברי הכנסת, כולל בועדת חוקה חוק ומשפט ובמסקנות ועדת נאור.