אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 12406-11-15 מדינת ישראל נ' אברג'יל(עציר) ואח'

ת"פ 12406-11-15 מדינת ישראל נ' אברג'יל(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 13/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
12406-11-15
06/03/2016
בפני השופט:
מרדכי לוי

- נגד -
המבקש:
משה אברג'יל (עציר) בא-כוחו רפי לוטן
עו"ד בא-כוחו רפי לוטן
המשיבה:
1. מדינת ישראל שירי פרל
2. פמת"א (פלילי)

עו"ד שירי פרל
החלטה

הבקשה – כללי

1.לפניי בקשה של עו"ד רפי ליטן, המייצג את נאשם 1 משה אברג'יל, לקיום דיון בפני שופט תורן (להלן: "הבקשה") בעתירה לגילוי ראיה חסויה, לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), שהוגשה במסגרת תיק מ"ת 12293-11-15 (להלן: "העתירה").

בקשה זו מעוררת שאלות עקרוניות בדבר זהות המותב אשר מוסמך לדון בעתירות לגילוי ראיות חסויות ואשר ראוי כי ידון בהן, וזאת כפי שיובהר להלן.

הרקע לעתירה ולבקשה

2.ביום 5.11.15 הוגש נגד המבקש-העותר (ונגד נאשם נוסף, שהוא אחיו התאום, דוד אברג'יל), כתב אישום המייחס למבקש (ולנאשם הנוסף) שני אישומים בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע ייצור נשק, ייצור נשק, החזקת נשק וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ.

ביום 23.2.16 החליט השופט התורן, כב' השופט ב' שגיא, להעביר את העתירה לעיון המותב הדן בתיק העיקרי; דהיינו, במקרה דנא – לעיוני.

ביום 24.2.16 הוגשה הבקשה ובה צוין, בין היתר, כי "...במסגרת העתירה צורפו ראיות בלתי קבילות אשר יש בחשיפתן בפני בית המשפט הדן בתיק העיקרי לפגוע למצער בעקרון של מראית פני הצדק..." וכן כי "מאחר וטרם החלו בשמיעת הראיות בתיק אין כל יתרון לבית המשפט הדן בתיק העיקרי על פני שופט תורן. ההפך, עסקינן בתיק נסיבתי מורכב מבחינה ראייתית, אשר נדון במסגרת המעצר בפני כב' השופט בני שגיא ואשר בחן הראיות, והינו בקיא בראיות ובאופן זה יוכל להחליט בבקשה זו ביתר יעילות".

ב"כ העותר הוסיף כי לפי הפסיקה, אין מניעה ששופט תורן ידון בעתירה לגילוי ראיות חסויות וכי "קיימת סמכות מקבילה, כאשר ישנם שני שיקולים מרכזיים מנחים שהינם שיקולי יעילות ושיקולי צדק ומראית פני צדק".

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה. בתגובתה לבקשה ציינה ב"כ המאשימה כי המותב הדן בעתירה לגילוי ראיה חסויה הוא המותב "הדן בתיק"; ולדעתה, זו הפרשנות ה"לשונית" המתבקשת של פקודת הראיות, פרשנות אשר "נתמכת גם בנימוקים מהותיים, ויש בה כדי לתרום לאינטרס (המשותף לנאשמים ולמאשימה) של עשיית צדק במשפט"; והמאשימה לא מצאה "לחרוג ממדיניות זו".

דיון

המסגרת הנורמטיבית

3.סעיף 45 לפקודת הראיות מורה כי "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל ראיה, אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם כן מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה".

נוסחת האיזון שקבע המחוקק באשר לגילוי ראיה חסויה, דהיינו "כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה", התפרשה בפסיקה באופן המבכר את זכותו של הנאשם להליך הוגן, וזאת "בעיניו של סניגור", על פני האינטרס הציבורי של ביטחון הציבור או המדינה, ובלבד כמובן שיש ממש בעתירה [ראו למשל: בש"פ 2489/09 בראודה נ' מדינת ישראל, בפסקאות ו-ז (7.6.2009); וראו והשוו: ע"פ 4765/98 אבו סעדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 832 (1999) וכן הפסיקה הנוספת הנזכרת להלן].

בפסיקה נקבע כי המבחן ביחס לשאלת חיוניותה של הראיה החסויה הוא האם טמון בראיה החסויה "פוטנציאל מזכה", קרי האם יש בה, כשלעצמה או בהצטרפותה לראיות אחרות, כדי להקים ספק סביר באשמתו של נאשם, וכי הדבר נבחן על רקע מכלול חומר הראיות הגלוי המצוי בתיק ועל רקע קו ההגנה של הנאשם [ראו למשל: בש"פ 120/10 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקאות 19-18 ו-23 (24.2.2010); בש"פ 8813/15 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 ׁ(21.2.2016)]

בעניין זהות המותב הדן בעתירה, בסעיף 45 לפקודת הראיות נקבע כי מדובר ב"בית המשפט הדן בדבר", ולאו דווקא בית המשפט הדן בתיק, כטענת המאשימה; ומכאן שמוסמך לדון בעתירה הן בית המשפט הדן בתיק (העיקרי) והן מותב אחר של בית המשפט הדן בדבר העתירה. עם זאת, כידוע, בעניין המותב הדן בבקשה להתיר עיון בחומר החקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (חסד"פ), נקבע במפורש, ב-ס"ק 74(ג), כי "במידת האפשר" הבקשה "תובא בפני שופט שאינו דן באישום"; והוראה דומה אינה קיימת בענייננו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ