החלטה בבקשה לקיום צוואה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש ליתן צו לקיום צוואת המנוחה, משנת 2005 לה נעשו שני עדכונים בשנים 2008 ו-2010. כמו כן, החלטה זו מהווה המשך ישיר של החלטה מיום 26.5.25.

ביום 26.5.25 ניתנה החלטה המפרטת לגבי הקושי שבקיום צוואת המנוחה (לרבות העדכונים לה) וזאת בשל מעורבותו של המבקש מר *****, בנה של המנוחה (להלן: "המבקש") בעריכת הצוואה, העולה כדי מעורבות פסולה כאמור בס' 35 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). על כן, הועברה הבקשה לתגובת יורשי המנוחה (הן בצוואה והן על פי דין).

ביום 3.6.25 הוגשה תגובת היורשים. עיון בתצהירי היורשים, מעלה כי, אין הם מתנגדים לקיום צוואת המנוחה כלשונה, דהיינו, הם אינם מתנגדים לזכייתו של המבקש על אף "מעורבותו" בעריכת הצוואה. עוד באותו היום, הועברה הבקשה לתגובת ב"כ היועמ"ש וזאת, בין היתר, בשל היות אחד היורשים קטין (הוא *****).

ביום 16.6.25 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש, בה הודיעה כי אין מניעה ממתן אישור ע"י אימו של הקטין. כמו כן, על אף הסכמת הזוכים בצוואה והיורשים ע"פ דין, יש להכריע האם קיימת מעורבות של המבקש בצוואה כאמור בס' 35 לחוק, ומה הנפקות של המעורבות.

ביום 18.6.25 הועברה תגובת ב"כ היועמ"ש לתשובת המבקש.

ביום 22.6.25 הוגשה תשובת המבקש. לטענתו, לא התקיימה כל "השפעה בלתי הוגנת" על המנוחה, בעת עריכת הצוואה, לא הוגשה כל התנגדות לקיום הצוואה, ב"כ היועמ"ש הודיע כי אין בכוונתו להתערב בהליכים. המבקש, עותר לקיום הצוואה, ע"פ יחס חלוקה המפורט בס' 4 לתשובתו.

לאחר שעיינתי בבקשה, הודעת ב"כ היועמ"ש, ושאר החומר שהונח לפניי, הגעתי למסקנות שלהלן:

ס' 35 לחוק קובע כי: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה". הוראות אלו קובעות "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, אפילו לא התקיימה השפעה שכזו. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ב עמ"ש (מחוזי מרכז) 17245-07-22 י. ו נ' ר. מ (נבו 30.1.2023):

 "הוראת סעיף 35 לחוק הירושה קובעת חזקה חלוטה לפיה מעת שנהנה ערך את הצוואה בה הוא נהנה או היה מעורב בדרך אחרת בעריכתה הרי שמתקיימת השפעה בלתי הוגנת על המצווה (ע"א 433/77 הררי נ. הררי [פורסם בנבו] (1979), ע"א 99/86 זיידה נ. זיידה [פורסם בנבו] (1986), ע"א 2098/97 בוסקילה נ. בוסקילה [פורסם בנבו] (2001) ועוד רבים אחרים). ודוק, ההוראה מניחה ללא כל אפשרות ערעור את קיומה של השפעה בלתי הוגנת ולפיכך, גם אם הוכח, הלכה למעשה, כי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת אין בכך ולא כלום (עניין הררי הנ"ל, ע"א 234/86 אמונה תנועת האישה דתית לאומית נ. בלר [פורסם בנבו] (1988), בע"מ 6349/08 פלוני נ. פלוני [פורסם בנבו] (2009))."

בהחלטה מיום 26.5.25 פורט לגבי אותה "מעורבות" של המבקש, שהוא עצמו הודה בה, ועולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה.

בתצהיר שהגיש המבקש, טען כי הוא "שהעלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב", הן בתחילה והן בעדכונים שנעשו בצוואה (ר' ס' 2, 4-5 לתצהיר):  

כפי שיפורט בהמשך, לא הוגשה כל התנגדות לצוואה. עם זאת, לאור הודאתו של המבקש, הרי שמתקיימת עילת הבטלות הראשונה המוזכרת בס' 35 לחוק "הוראת צוואה... המזכה את מי שערך אותה".

ביחס לעילה זאת נקבע בפסיקה, כי מדובר בפעולה הטכנית של הכנת הצוואה, יצירתו של המסמך, נטילת חלק בניסוחו או כתיבתו. ר' לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א 6496/98 מופק בוטו נ' סאמי בוטו, נד(1) 19 (2000):

 "הפרשנות המצמצמת באה לכלל ביטוי גם לעניין פרשנותה של עילת הבטלות הזו. "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה – בטלה" (סעיף 35 לחוק). "עריכת" הצוואה לעניין זה משמעותה "הכנתו הטכנית של המסמך" (ע"א 510/90 הנ"ל [9], בעמ' 225-226). "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך. הווה אומר, העריכה היא פעולה הקשורה ביצירתו, מבחינת התוכן או הצורה, של המסמך הקרוי צוואה" (הנשיא שמגר בע"א 99/86 הנ"ל [7], בעמ' 108). "פעולת עריכת הצוואה אינה מתחילה לפני שעורך-דין או אדם אחר המנסח אותה נכנס לפעולה" (השופט קיסטר בע"א 576/72 הנ"ל [6], בעמ' 378; השופט ברק בע"א 681/77 הנ"ל [3], בעמ' 11)"

מן האמור עולה, כי אפילו נניח שלא הייתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, או מעורבות כלשהי (בהתאם לעילה השלישית בס' 35 לחוק) ועל אף הסכמת היורשים, הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות, מאחר שהמבקש הודה כי "ערך את הצוואה" ומכאן שנוצרה חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת שלא ניתן לערער עליה.

גם אי הגשת התנגדות מצידם, ואף הסכמת היורשים למתן צו קיום צוואה כמו שהיא, אינה יכולה לעמוד בסתירה להוראות הדין (ר' תלה"מ (משפחה קריות) 37373-10-20מ.א.ז נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון(נבו 10.3.2024):

 "לבקשה למתן צו קיום לצוואה צורפו תצהירי שבעת ילדיו של המנוח אשר כולם הצהירו כי הם מודעים לצוואה ומבקשים לקיים את צוואתו של אביהם. אולם הסכמת יורשים על פי דין אינה מספיקה על מנת לתת תוקף לצוואה ועל הצוואה לעמוד בתנאים הקבועים בחוק הירושה. (ראו: ת"ע 13220/00 פיטר לוגן נ' מרק יקותיאל , [פורסם בנבו] ניתן ביום 27.11.03 פורסם במאגרים)."

כאמור לעיל, סעיף 35 לחוק קובע "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, חזקה שלא ניתן לערער עליה, ומכאן שהסכמת היורשים ואי התנגדותם, אינם מספקת לצורך עקיפת ס' 35 (ר' ת"ע (משפחה קריות) 63134-01-23ד' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון(נבו 7.3.2023)):

"ב"כ היועמ"ש, האפוטרופוס הכללי, ציין כי אין תצהירי עדים, דבר שהושלם, הפנה להוראת סעיף 35 לחוק הירושה, וציין כי למנוח מונה אפוטרופוס בזמן עריכת הצוואה. לא נמצא לכך תיעוד. ב"כ היועמ"ש הודיע כי לא יתערב בהליך, לאור היות הצדדים הרלוונטיים בגירים וכשירים.

6. נותני התצהירים צירפו מסמכים רפואיים והצהירו על כשירות המנוח לצוות, כך גם ציין עו"ד שערך את הצוואה. אין צורך לברר את העניין, לאור התוצאה כדלהלן.

7. סעיף 35 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה".

8.  הפסיקה קבעה כי בעניין מי שהיה עד לעשיית צוואה, מדובר בתנאי שאינו ניתן לפרשנות, כפי שמקובל ביחס לתנאי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה".   "אכן, מלכתחילה הובן כי סעיף 35 הוא סעיף שתוצאותיו קשות, ולכן הוחלט שלא לפרשו פירוש מרחיב (ע"א 529/69 רוזנהויזר נ' כהן [2], בעמ' 97; ע"א 631/69 ישיבת מדרש פורת יוסף בישראל נ' חומי [3], שניהם מפי השופט קיסטר). כעולה מן הסעיף, נכללות בו שלוש עילות בטלות כלפי הזוכה על-פי הצוואה ובן-זוגו – הוראה בצוואה המזכה (א) את עורכה או (ב) את מי שהיה עד לעשייתה או (ג) את מי שלקח "באופן אחר חלק בעריכתה".

שתי העילות הראשונות קשיחות. עם זאת השלישית, שבה ענייננו, מנוסחת באופן המאפשר לכלול בגדרה מגוון של מצבים ולא לכבול את בית-המשפט ברשימה סגורה של מעשים פסולים" (ע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב, פ"ד נט(3) 1 (2005), ההדגשה אינה במקור, ג.ס.ב).

9.      בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה לקיים את הצוואה, וקובעת כי אין בהסכמת היורשים על פי דין ותצהירי המבקש והעד הנוסף כדי להצדיק פסיקה בניגוד להוראות הסעיף המפורש ."

לנוכח כל האמור, דינה של הוראת הצוואה דנן ביחס למבקש ובת זוגו – להתבטל.  ולעניין יתר הוראות הצוואה –  עם זאת ועל אף האמור, ס' 38 לחוק שכותרתו "ביטול מקצת הצוואה" קובע כי:

"(א) נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.

(ב) בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו."

לאור הסכמת כלל היורשים למתן צו קיום הצוואה ללא כל טענת התנגדות, וכנגזרת מכך, המסקנה היא כי לא מתקיים אחד התנאים המצויים בסיפא של ס' 38(ב) לחוק, ולכן מצאתי כי ביטול הוראות זכייה למבקש ובת זוגו אין בהן לבטל את שאר הוראות צוואת המנוחה. כמו כן, מאחר שקיימת הסתלקות של אחד הזוכים (מר *****), וכן ביטול הוראות זכייה למבקש ובת זוגו, עולה על-פניו כי, ישנו צורך להוציא בנוסף לצו קיום צוואה גם צו ירושה על חלקי העיזבון שלא כלולים בצוואה (חלקים מהם הסתלק אחד הזוכים וכן ההוראות שבוטלו בעקבות התקיימות סעיף 35 לחוק).

לאור האמור, יגיש המבקש נוסח צו קיום צוואה לחתימה בהתאם לטופס 5 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, וזאת בתוך 14 יום כולל ימי מצב החירום המיוחד, כאשר יש לציין בצו את בטלות ההוראות המזכות אותו ובת זוגו (ככל שישנן) בשל הוראות ס' 35 לחוק. כמו כן, יש לציין את הסתלקותו של הזוכה מר ****** ולטובת מי הסתלק (ילדי המנוחה).

לאחר מכן, יועבר הנוסח לתגובה נוספת של ב"כ היועמ"ש וכן עמדתו לגבי הוצאת צו ירושה לחלקים הנוספים בעיזבון המנוחה.

יוער כי, לא נעלמה מעיני הסכמות כלל היורשים למתן צו קיום לצוואה AS IS, אך כאמור לעיל, מתן הצו חייב להיות בכפוף להוראות הדין, דבר שאינו מתקיים בענייננו. בכדי להביא לחלוקה בהתאם לצוואת המנוחה, יוכלו היורשים (לאחר מתן הצווים) לערוך ביניהם הסכם חלוקת עיזבון ע"פ ס' 110 לחוק ולהעניק למבקש מחלקם לה יזכו, ככל וירצו לקיים את הוראות הצוואה הנוגעות למבקש.

כמו כן, העובדה שהמבקש אינו יכול לרשת מכוח הוראות הצוואה לטובתו (אשר בוטלו עקב התקיימות ס' 35 לחוק), אינה מונעת ממנו לרשת את המנוחה כיורש ע"פ דין, כתוצאה מהסתלקות אחד היורשים (כפי שעשה אחד האחים). לעניין זה ר' הדברים בתמ"ש (משפחה נצרת) 42052-07-11 צ.מ נ' ל.ש (נבו 19.12.2012): "יובהר, כי אין בביטול ההוראות המזכות את ג. בצוואה מלפסול אותה לרשת על פי דין את חלקה היחסי בעזבון שנותר בעקבות בטלות אותן הוראות. זוכה בצוואה שנפסלה זכייתו בשל תחולת הוראת סעיף 35 לחוק הירושה, רשאי לרשת "באופן עקיף" בהיותו יורש על פי דין וסעיף 35 לחוק הירושה אינו חל על זכייה בעקיפין (ע"א 529/69 רוזנהויזר נ' כהן כד(2) 93, בעמ' 97 (1/12/1969), שילה בעמ' 309 לספרו, שוחט בעמ' 338-341 לספרו). לפיכך, מבחינת ג., התוצאה של פסק הדין תהיה בטלות הסעיפים המזכים אותה בצוואה אך מתן צו ירושה הקובע ומקנה לה זכויות בעזבון המנוחה כיורשת על פי דין, לפי חלקה היחסי."

סיכום

אשר על כן ולאור האמור – עפ"י סע' 35 לחוק הוראות הצוואה המזכה את המבקש ובת זוגו בטלות. יתר הוראות הצוואה עומדות בעיינן.

המבקש יגיש נוסח לצו קיום צוואה עם הערה המבטלת את ההוראות לזכותו (או לזכות בת זוגו, ככל שישנן).

לאחר מכן, יועבר נוסח צו קיום הצוואה לתגובת ב"כ היועמ"ש וכן הוא יידרש להתייחס לשאלת הוצאת צו ירושה על יתר חלקי העיזבון שאינם כלולים בצוואה.

הצדדים רשאים להגיש הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים (זאת ללא קשר לצווים הנדרשים).

המבקש יפעל כאמור בתוך 15 ימים.

למעקב המזכירות

הותר בפרסום

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ה, 21 יולי 2025, בהעדר הצדדים.