ת"ט 6507-11-15 נקדאי נ' איזאווי ואח'

בפני בקשה להתנגדות לביצוע שטר

נימוקי ההתנגדות

1. התנגדות מבקשת מס' 2 נסמכת על כך שהיא בעלת חשבון משותף עם בעלה – מבקש מס' 1, היא לא משכה השיק, ואילו התנגדות מבקש מס' 1 מבוססת על הטענה שהשיק הוצא ממנו במרמה ובהונאה על ידי אחד בשם רפאל אוחנה, אשר הוגש נגדו כתב אישום הכולל עבירות רבות שבוצעו כלפי המבקש וכלפי מתלוננים אחרים (ת"פ 44491-08-15 בביהמ"ש המחוזי בירושלים).

2. לטענת המבקש, השיק שמסר לאוחנה נועד לתשלום מסים והוצאות שונות שנבעו מרכישת נדל"ן עבור המבקש, רכישות שלא בוצעו בפועל והוצג לגביהן מצג כוזב באמצעות מסמכים מזויפים.

3. טענות המבקש מעלות סוגיות נכבדות לדיון שעיקרן: בחינת המרמה והונאה שהביאה למשיכת השיק, העדר אחיזה כשורה של המשיב וכשלון תמורה מלא מצד המבקשים.

    

   הדין הנוהג

4. כידוע, משהועבר כתב ההתנגדות לבית המשפט הפכה הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר וההתנגדות כבקשת רשות להתגונן (תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה-לפועל, תש"ם-1979).

5. בדיון בהתנגדות לביצוע שטר חלים הדינים החלים על הגנה בפני תביעה בסדר דין מקוצר. ההלכה הפסוקה קובעת כי די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן.

   ראה ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ,(9.12.2009, פורסם בנבו); ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518 (1982)).

    

   סיכום