ת"ד 2412-08-14 מדינת ישראל נ' רוימי

1.הנאשם עומד לדין בגין עבירות של סטיה מנתיב נסיעה ונהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה של ממש לאדם.

2.למקרא כתב האישום עולה כי הנאשם רכב על אופנוע ביום 3.5.14, בשעה 03:30 ברחוב אבן גבירול בתל אביב, מכיוון דרום לצפון והתקרב לבית מספר 50.

אותה שעה חנה במקום, בסמוך למדרכה הימנית, רכב פרטי מסוג סוזוקי.

נטען כי הנאשם נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב לדרך, נסע במהירות מופרזת, בדרך עירונית (72.66 קמ"ש), איבד שליטה על רכבו בכך שסטה ימינה מכיוון נסיעתו ותוך כך פגע בסוזוקי החונה ונעצר מתחת לגלגליו. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם חבלה של ממש, בדמות שבר ברגלו, שבר בידו, עבר ניתוח לקיבוע השבר ברגל, לאחר הניתוח הועבר לטיפול נמרץ ואושפז למשך 10 ימים. בנוסף, נוסעת שהיתה עמו, נחבלה חבלה של ממש, בדמות פצע בירך שנתפר וכלי הרכב ניזוקו.

3.הנאשם הודה בנהיגה במקום ובזמן ובחבלות שנגרמו בעטיה של התאונה, תוך שכפר באחריותו לתאונה. ההגנה טענה לסייג הכורח הקבוע בסעיף 34יב לחוק העונשין, שכן הוא נאלץ לפעול כפי שפעל, משום שהנוסעת שישבה מאחוריו משכה אותו לאחור.

משכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

פרשת התביעה

4.הבוחן המשטרתי זיו טרבלוס, העיד כי התקבל דיווח על תאונה של אופנוע שאיבד שליטה ופגע ברכב חונה ברחוב אבן גבירול בתל אביב. תיעד את הזירה בוידיאו (ת/9), בתמונות (ת/8, ת/10) וערך סקיצה ותרשים (ת/4). את האופנוע שחררו מתחת לרכב באמצעות ג'ק הידראולי (ת/2).

כלי הרכב לא הוזזו ממקום, האופנוע היה "נעוץ בעוצמה" מתחת לרכב החונה. נמצא בכביש סימן בלימה באורך של 53.3 מטרים שלאחריו ישנה חריצה באורך 6 מטרים שהוביל למקום עצירת האופנוע. דרך ממצאים אלה ביצע הבוחן חישוב של מהירות מנימאלית, שכן בהנחה שהרכב החונה לא היה במקום האופנוע היה ממשיך בהחלקה עד לעצירה. הבוחן הגיע בחישוביו למהירות מנימאלית משולבת (בלימה וחריצה) של 72.6 קמ"ש – ראו דוח בוחן, ת/3.

מסקנת הבוחן שהאופנוע איבד שליטה לאחר שבלם עם גלגל אחורי, שהוא נעול ואשר יצר את הסימן ולאחר מכן האופנוע התהפך על צדו השמאלי והחליק ובכך יצר את החריצה בכביש עד לפגיעה ברכב הסוזוקי החונה.

הבוחן הסביר כי סימן הבלימה מקורו מהגלגל האחורי של האופנוע, שכן הגלגל הקדמי לא היה משאיר סימן כה ארוך, כי אז האופנוע היה מתהפך קדימה – ע' 9, ש' 14-17.

הבוחן הבהיר, באשר להתאמה שבין סימן הבלימה לאופנוע כי רוחב הסימן היה 7 ס"מ ומדידת רוחב סולית הצמיג האחורי של האופנוע, העלה שרוחבה - 7 ס"מ – ע' 9, ש' 23-26.

בחקירתו הנגדית הסביר הבוחן כי המהירות המנימאלית מורכבת מסימני הבלימה והחריצה. שלל את טענת ההגנה כי האופנוע נסע במהירות של 23 קמ"ש (לפי סימני החריצה) – "...אם מסתכלים על התמונה הכוללת המהירות צריכה להיות הרבה יותר גבוהה מ- 23 קמ"ש כדי שאופנוע ינעץ בעוצמה מתחת לרכב ואנחנו נצטרך להרים את הרכב כדי לחלץ את האופנוע, המהירות הזאת לא הגיונית לתוצאות התאונה. ב- 23 קמ"ש אני מאמין שגם אם הוא היה בולם חירום הוא לא היה נופל" – ע' 10.

ההגנה הפנתה את הבוחן לתמונות 14-16 ללוח התצלומים – ת/8 וטענה כי קיימים שני סימני בלימה. הבוחן שלל טענה זו וקבע כי אין המדובר בסימן בלימה נוסף. מדובר במקום עם תאורה ויתכן ומדובר בצל של עמוד חשמל או חוטי חשמל. סימן הבלימה נמצא במרכז התמונה.

הסנגורית הטיחה בעד כי כאשר אופנוע משאיר סימני בלימה אז אין מגע בין הדופן לכביש, והעד השיב: "יכול להיות מצב שהוא בדיוק מתחיל את ההחלקה אז יהיה מגע גם של הדופן, אבל כשהוא שכוב לגמרי לא נתקלתי במצב שיש גם סימן בלימה וגם סימן חריצה" – ע' 10, ש' 31-32.