ביטול התחייבות ליתן במתנה מקרקעין ע"י צוואה

1.התובעת [להלן: "ט."], הנתבעת 2 [להלן: "ו."], ובעלה המנוח של הנתבעת 1 [להלן: "א."] הינם אחים, והילדים של המנוחים י. צ. [להלן: "האם"] וצ. [להלן: "האב"]. הנתבעת 1 [להלן: "ח."] הינה אלמנתו של א., ויורשתו. 

הדירה ברחוב ***[להלן: "הדירה"] רשומה במרשם המקרקעין בבעלות ההורים המנוחים בחלקים שווים.

ב – 13.5.90 האב הלך לבית עולמו, ואת עזבונו ירשו על פי צו ירושה: האם – 1/2, ט. – 1/6, א.א. – 1/6 ו. - 1/6 [ראו נספח 2 לכתב ההגנה]. ב- 30.10.10 האם הלכה לבית עולמה, ואת זכויותיה בדירה ירשו על פי צו קיום צואה: ט. - 1/3, א.א. – 1/3 ו. – 1/3 [ראו מוצג ת/7]. ב-5.12.11 א.א. הלך לבית עולמו, ואלמנתו ירשה את העיזבון.

2.ט. הגישה תובענה להצהיר על בעלותה בדירה מכוח עסקת מתנה שההורים ערכו ב-19.12.79 לטובתה [ראו מוצגים ת/3-ת/2].

ו. הסכימה לעתירה בתובענה.

ח. התנגדה לתובענה, וטענה שהמדובר בהתחייבות לתת מתנה שלא הושלמה, וההורים חזרו בהם מהמתנה. עוד הוסיפה, שעל חזרת האב מהמתנה ניתן ללמוד מראיות נסיבתיות, ואין לה ידיעה פוזיטיבית שהאב חזר בו מהמתנה [ראו עמ' 3 לפרוטוקול שורות 14-20]; ועל  חזרת  האם  מהמתנה  ניתן  ללמוד  מההוראה  בצוואתה מ-18.10.06 [ראו מוצג – ת/6], בה הורישה את הזכויות בדירה לשלושת ילדיה בחלקים שווים.

3.ב-19.12.79 ההורים חתמו בפני עו"ד על תצהיר מתנה, ובתצהיר נאמר: "הננו מעבירים את הדירה הנ"ל לבתנו הנ"ל [לט. – י.ג.] ללא תמורה בשלמות", וט. חתמה על תצהיר מקבלת המתנה [ראו מוצגים ת/3 – ת/2]. נחתמו גם הצהרות ההורים וט. לשלטונות מס שבח בעניין עסקת המתנה [מוצג ת/4].

עסקת המתנה מ-79' לא נרשמה במרשם המקרקעין, צו קיום צוואת האם מ-18.10.06, שניתן ב – 4.4.11 [מוצג ת/7], לא נרשם במרשם המקרקעין, והזכויות בדירה נותרו רשומות על שם ההורים.

4.המדובר בהתחייבות של ההורים משנת 79' לתת דירה במתנה לט., שלא הושלמה, וחלה לגביה הוראת סעיף 5 (ב) לחוק המתנה התשכ"ח – 1968. כל עוד לא הסתיימה העסקה ברישום רשאים נותני המתנה לחזור בהם, ואף אינם נדרשים לתת סיבה לחזרה מהמתנה.

ראו:ע"א 493/91 מזרחי נ' מזרחי פ"ד נ (1) 199.