ח.מ נ' דגש אביב לבניין בע"מ ואח'

רקע וטענות הצדדים

לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] התשכ"ח -1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") המבוססת על עוולת הרשלנות. הצדדים חלוקים הן לעניין החבות והן לעניין הנזק.

התובע, יליד 25.12.1965, כיום בן 53, עבד אצל הנתבעת בתור פועל בנין. לטענתו ביום 7.11.14 נפגע קשות בברך כשעמד על פיגום ונשברה מיטת הפיגום והוא נפל.

ביום 12.05.19 מונה מומחה מטעם ביהמ"ש שקבע כי לתובע היו 100% נכות זמנית מיום 07.11.14 ועד ליום 29.11.14, ונכות זמנית בשיעור 100% מיום 18.06.15 ועד ליום 30.10.15, ונכותו הצמיתה מהתאונה הועמדה בשיעור 10% בגין מצב לאחר כריתה חלקית של המניסקוס המדיאלי עם שינויים ניווניים קלים וכן 5% נכות בגין קרע חלקי/מתיחה של הרצועה הצולבת הקדמית, ובסה"כ נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 14.5%.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק, ביהמ"ש הכין הצעת פשרה, אך הצדדים לא הגיעו להסדר והתיק נקבע להוכחות.

ביום 27.07.21 התקיימה ישיבת פישור בפני כב' השופט יחזקאל הראל ובמהלכה הוצעה הצעה לצדדים אשר נדחתה ומועד ההוכחות שנקבע נשאר על כנו.

דיון ההוכחות התקיים בהקלטה ביום 07.10.21 בו העידו עדי התביעה מר מוחמד איברהים והתובע, ועדי ההגנה מר אשר אביב ומר אלון טנורי.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. התביעה ביום 21.12.21 וההגנה ביום 02.01.22.

לטענת ב"כ התובעת המלומדת, הנתבעת התרשלה בכך שלא סיפקה לתובע רצפה בעובי מתאים ושלא תמכה את הרצפה בתמיכות שימנעו את קריסתה, לא סיפקה לתובע רשת בטחון שהייתה מונעת את נפילתו, ובעצם העובדה שהפיגום נשבר מלמד שהנתבעת התרשלה שכן אם הייתה מתקינה פיגומים חדשים הם לא היו נשברים. אין זה משנה אם הנתבעת יכולה הייתה להבחין בפגם נסתר שכן אם הייתה מתקינה פיגומים חדשים התאונה לא הייתה מתרחשת.

לטענת ב"כ הנתבעת המלומד התובע לא הוכיח את נסיבות התאונה. יתרה מזאת, התובע הוא שמזמין את הפיגום מכוח תפקידו כמנהל עבודה ואחראי בטיחות מוסמך בדק את הפיגום לוודא תקינותו ולא ראה שהרצפה פגומה.

פסק דיני זה יהיה תמציתי כהנחיית תקנה 129 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשס"ח – 2018.

דיון והכרעה

הרחבת חזית