ת"א 61090-03-14 בן יוסף אברמוב נ' מדינת ישראל ואח' - פסקדין
|
ת"א בית משפט השלום באר שבע |
61090-03-14
16.1.2015 |
|
בפני השופטת: נעם חת מקוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: מלכיאל בן יוסף אברמוב |
הנתבעים: 1. מדינת ישראל2. גדליה ויימן3. צוריאל שוחט4. יצחק אבוקסיס |
| החלטה | |
|
ופסק דין בעניין נתבעים 2-4 |
-
התובע הגיש תביעה נזיקית נגד המדינה ונגד שלושה נתבעים נוספים שהיו שוטרים במשטרת ישראל במועד הרלוונטי להתרחשות האירועים נושא התביעה.
-
המדינה נתנה הודעה לפי סעיף 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") על קיומה של חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7א לפקודה (להלן: "הודעת החסינות") ובקשה לדחיית התובענה נגד הנתבעים 2-4.
-
התובע הגיש בקשה כי ייקבע כי לא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה והתובענה כנגד הנתבעים 2-4 (להלן: "הנתבעים") לא תידחה. לאחר תגובת המדינה ותשובת התובע, תינתן החלטה בבקשה. אציין כי התובע לא תמך בקשתו בתצהיר והמדינה לא תמכה תגובתה בתצהיר ועל כן אין מקום לקיים הליך של חקירות במסגרת בירור הבקשה וניתן לקבל החלטה על סמך הודעת החסינות עצמה וטענות הצדדים בבקשת התובע, תגובת המדינה ותשובת התובע.
טענות הצדדים
-
לטענת התובע, במקרה זה, מתקיים החריג לסעיף 7א לפקודה ועל כן אין מקום לתת חסינות לנתבעים. סעיף 7א קובע כחריג למתן החסינות כי: "הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור."
-
טוען התובע, כי הנתבעים, ביצעו את המיוחס להם בכתב התביעה ביודעין, מתוך כוונה לגרום לתובע נזק ברף החמור ביותר. לטענת התובע, די בצפייה ובהאזנה לאירוע כפי שנקלט במכשיר הסלולארי של התובע כדי לקבוע כי הודעת החסינות חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות ועל כן דין החלטה זו להתבטל.
-
התובע אינו חולק על כך שבחינת החלטת מתן החסינות נעשית על פי כללי המשפט המנהלי, אולם לטענתו בחינה כזו מובילה אף היא למסקנה כי דין ההחלטה להתבטל. התובע טוען בהקשר זה כי הנתבעים פעלו מתוך שיקולים זרים, פעולתם הייתה בלתי סבירה ובלתי מידתית ואף לא הגונה. עוד טוען התובע, כי הודעת החסינות לא התייחסה לנושא תיאום הגרסאות בין הנתבעים ולעובדה כי המדינה חזרה בה מכתב האישום נגד התובע.
-
המדינה בתגובתה טענה ראשית, כי התובע לא הצביע בכל דרך על כך שהודעת החסינות ראויה להתבטל על פי כללי המשפט המנהלי, כשבבקשתו הוא בוחן את מעשי הנתבעים בראי המשפט המנהלי ולא את הודעת החסינות, היא ההחלטה שנבחנת בבקשה זו. כמו כן מציינת המדינה, כי אין יסוד לטענת התובע כי בהודעת החסינות לא נלקחו בחשבון סוגיית תיאום הגרסאות בין הנתבעים וסוגיית החזרה מכתב האישום, באשר אלה דווקא נלקחו בחשבון.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|