ת"א 57881-06-13 מסאלחה נ' מועצה מקומית דבוריה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

המדובר בתביעה שהגיש המשיב (להלן: "התובע") כנגד המבקשת (להלן: "המועצה") על סך של 17,940 ש"ח שעניינה בחיובי ארנונה. על פי כתב התביעה, החל משנת 2009 מחזיק התובע בדירה, בהתאם לחוזה שכירות מיום 1.09.09 שנחתם בינו לבין אביו, לפיו הוא שכר חלק מדירת אביו בשטח של 40 מ"ר. לטענת התובע, בתקופה שבין השנים 2009-2013 פעלה המועצה בניגוד לחוזה השכירות, לדין ולמדידות שבוצעו על ידי מי מטעמה, וחייבה אותו בתשלום ארנונה בסכומים מופרזים.

על פי גרסת התובע, בשנת 2009 פנה למועצה באמצעות הגשת השגה ביחס לחיובים המופרזים והלה קיבלה את השגתו, אלא שבשנים לאחר מכן, המשיכה לחייב אותו בניגוד למדידות שבוצעו ולגודל השטח בפועל. התובע הגיש, לדבריו, מידי שנה, השגות על קביעת גדול הנכס אך המועצה התעלמה מהשגותיו והוא לא זכה למענה כלל.

במסגרת כתב ההגנה עתרה המועצה לדחיית התביעה על הסף. לטענתה, בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה זו שעניינה תקיפת חיובי הארנונה שעה שהתובע ידע כי הדרך לעשות כן היא באמצעות השגה לוועדת הערר של המועצה וכן, ובמידת הצורך, הגשת ערעור על החלטת ועדת הערר לבית משפט לעניינים מנהליים. על פי גרסת המועצה, השגותיו של התובע נענו על ידה והחלטתה בעניין השגותיו נמסרה לו בצירוף תכניות המודד שנערכו מטעמה, מהן עולה כי גודל השטח לצורך חיוב בארנונה אינו כפי שטוען התובע אם כי כפי שחויב.

ביום 29.4.15 התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים.

התובע טען באמצעות בא כוחו, כי ענייננו בתביעה כספית לכל דבר ועניין להשבת כספים ששולמו על ידו ביתר, זאת לאחר שהשגותיו אל המועצה בעניין זה לא זכו להתייחסות מצדה. מנגד, טען ב"כ המועצה, כי מהות הדרישה של התובע היא למעשה השגה על חיובי הארנונה אשר אינה בסמכות בית המשפט האזרחי.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין הסמכות העניינית, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.