ת"א 50521-06-11 ר. א נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ ואח'

כללי

התובעת, ילידת 20/01/53, פנתה לנתבעת 1 לשם ביצוע ניתוח שאיבת שומן. הניתוח בוצע על ידי הנתבע 3 בבית חולים השייך לנתבעת 2. לטענת התובעת הניתוח בוצע באופן רשלני וכתוצאה מכך לא רק שמצבה לא השתפר מבחינה אסתטית, אלא נגרמה לה נכות פיסית ונפשית. כמו כן, התובעת טוענת כי לא הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח וכי לא הוסברו לה כראוי הסיכונים הכרוכים בניתוח.

העובדות והתיעוד הרפואי

ביום 05/07/04 פנתה התובעת אל הנתבעת 1 במטרה לבצע ניתוח שאיבת שומן. התובעת מילאה שאלון למועמד לניתוח, בו ציינה כי היא מתעניינת ב-"שאיבת שומן ואולי עוד...". באותו מועד אף נפגשה התובעת עם הנתבע 3. בסיום הפגישה שילמה התובעת מקדמה בסך של 500 ₪ ונמסרה לה קבלה אשר בה נרשם כי התשלום התקבל בגין: "שאיבת שומן בינונית" (חלק מנספח 2 לתצהיר התובעת). ביום 08/08/04 התייצבה התובעת לניתוח. בטרם הניתוח חתמה התובעת על "טופס הסכמה – ניתוח לשאיבת שומן", בו נכתב כי התובעת קיבלה מהנתבע 3 הסבר על: "ניתוח שאיבת שומן מאזור בטן, ירכיים, מותניים". כן נרשם בטופס כי הוסבר לתובעת ש: "... לעיתים השאיבה לא תשיג את התוצאות הרצויות ו/או שתתבטא בהתכווצות לא אחידה של העור והופעת גומות או בליטות על פני השטח. בשאיבת שומן דו צדדית עלולה להיווצר אסימטריה" (ראו – נספח א' לתצהיר הנתבע 3). אחרי כן בוצע הניתוח. בגיליון הניתוח (חלק מנספח 2 לתצהיר התובעת), נכתב כי התובעת סובלת מ: "עודף שומן בולטת (כך במקור – א.ר.), בבטן, ירכיים, מותניים". כן נרשם כי: "בוצע שאיבת שומן מבטן, מירכיים חיצוניות+פנימיות ומותניים, מהלך תקין...". מגיליון הניתוח עולה כי בסך הכול נשאב מגוף התובעת שומן בנפח של 5,150 סמ"ק. התובעת שוחררה לביתה למחרת הניתוח, והוזמנה לביקורת שבועיים לאחר מכן. ואולם, לאחר שבוע אחד מיום הניתוח שבה התובעת לנתבע 3 והתלוננה בפניו על קוצר נשימה ועל כאבים בירכיים ובבטן שהחלו כשבוע לאחר הניתוח. הנתבע 3 בדק את התובעת ורשם כך:

"בדיקתי, במצב כללי טוב, ללא מצוקה נשימתית. בבטן וירכיים ללא עדות .... (מילה לא ברורה – א.ר.) למרות זאת, עקב תלונות לקושי בנשימה הופנתה למיון תל השומר לאשפוז".

בהמשך לכך אושפזה התובעת במחלקת כירורגיה פלסטית בתל השומר למשך ארבעה ימים, במהלכם נשלל חשד לתסחיף ריאתי. בתום האשפוז שוחררה התובעת כשהיא: "מרגישה טוב, במצב כללי טוב, אזור ניתוח תקין ללא סימני זיהום" (ראו – מכתב שחרור שצורף כחלק מנספח 2 לתצהיר התובעת). ביום 23/08/04 שבה התובעת לביקורת אצל הנתבע 3, אשר רשם ברשומה הרפואית כך:

"... מרגישה טוב, ללא חום. שוחררה מבית החולים; בבירור לא היה P.E. ולא זיהום בפצעים. ביקורת בעוד שבוע".

חרף הנחיית הנתבע 3 לא שבה אליו התובעת לאחר שבוע, אלא רק לאחר כשנה ושמונה חודשים. את הביקור הזה סיכם הנתבע 3 כך:

"נותחה ב-08/2004. מאז לא הייתה במעקב. כיום מספרת ש ..... (מילה לא ברורה – א.ר.) כל הזמן בדיכאון ובטיפול אצל פסיכולוג"