ת"א 50263-05-14

המבקשת עותרת לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, על-פי תקנה 519 לתקנות סדר- הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הבקשה נסמכת על מספר אדנים:

האחד, אי תשלום הוצאות שנפסקו בתביעה נוספת שניהלו המשיבים נגד אחות המבקשת, אשר יוצגה בידי המבקשת, ובגינן נפתח תיק הוצל"פ נגד המשיבים.

השני, סיכוייה הקלושים ביותר של התביעה, לשיטת המבקשת, לאור דחיית טענות המשיבים בתביעה נגד אחותה. נטען על-ידי המבקשת כי הראיות שהובאו בפני בית המשפט קמא וקביעותיו העובדתיות בפסק הדין שם, ישמשו תשתית לתביעה דנן.

השלישי, עיתוי הגשת התביעה נגד המבקשת, על גבול מועד ההתיישנות, והשיהוי, כביכול המלמד, לטענת המבקשת, על חוסר תום לב מצד המשיבים וניסיון להוציא ממנה כספים לאחר כישלון התביעה נגד האחות.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענת המשיבים, מהווה בקשה זו משום ניסיון נוסף לחסום את בירור התובענה לגופה, לאחר מהלך דומה שנעשה במסגרת התביעה הנוספת, ונדחה.

המשיבים טוענים כי שאלת חבותה של המבקשת כלל לא נדונה בתביעה הנוספת. מה גם שלדבריהם, בית המשפט שם התייחס (ולא באופן חיובי) לכישוריה ומיומנותה המקצועית של המבקשת.