ת"א 48544-01-14 רלבג נ' מדינת ישראל

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1. עניינה של התובענה שלפנינו, אשר הוגשה ביום 23.1.14 בדרך של המרצת פתיחה, בקשה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הליך גביית קנס שהוטל על התובע במסגרת גזר דין מיום 3.4.05, בת.פ. 12847/04 בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (להלן – הקנס) , התיישן ואינו ניתן עוד לביצוע.

2. נגד התובע הוגש כתב אישום בת.פ. 12847/04 בשל ביצוע עבודות בנייה ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 145(א) ו – 204 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק התכנון והבניה).

התובע הורשע על פי הודאתו , וביום 3.4.05 ניתן על ידי כב' השופט גד ארנברג, בנוכחות התובע, גזר דין לפיו על התובע לשלם קנס בסכום של 15,000 ₪, אשר ישולם ב – 15 תשלומים חודשיים , שווים של 1,000 ₪ כל אחד, החל ביום 1.5.05 (להלן – גזר הדין).

עוד נקבע בגזר הדין, כי במקרה של אי תשלום אחד מהתשלומים במועד – תעמוד כל יתרת הקנס לתשלום מידי, ובמקרה של אי תשלום הקנס - ייאסר התובע למשך 150 ימים.

3. התובע מודה כי לא שילם את הקנס במועד, ולמעשה לא שילם דבר עד כה.

בבקשתו מיום 23.5.13 לעיכוב ביצוע צו המאסר שהוצא נגדו טען התובע , כי היה מצוי בקשיים כלכליים וכתוצאה מכך נשתכח ממנו החיוב בקנס.

4. במקביל לבקשה למתן פסק דין הצהרתי , הגיש התובע גם בקשה לסעד זמני של ביטול הליכי העיקול, לרבות צו המאסר, עד להכרעה בבקשה העיקרית.