פלוני נ׳ יצחק בטאט ואח׳

לפניי תביעת נזיקין שעניינה בתאונת עבודה שארעה ביום 2.7.07 ואשר בה נגרמו לתובע נזקי גוף. התאונה ארעה בעת שהתובע היה עובדו של נתבע 2 והוא עסק בעבודות בנייה בביתו של נתבע 1.

התובע, יליד 21.1.63, פועל בניין המתגורר באזור רמאללה, נשוי ואב לשישה ילדים. התאונה ארעה בעת שהתובע עבד מטעמו של נתבע 2 בבניית תוספת של חדר לדירת נתבע 1 במודיעין עילית. התובע נפל מפיגום שעליו עמד ונפגע באופן קשה. הוא היה מאושפז בבית חולים במשך כחצי שנה, ומאז התאונה לא שב לעבוד.

התובע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. במל"ל נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 100%, וכן נקבעה נכות תפקודית מלאה. בעקבות הכרתו של התובע כנפגע עבודה הוא מתקיים מקצבה שאותה הוא מקבל מהמל"ל.

טענת נתבע 2 בדבר ויתור התובע על זכותו להגיש תביעה נגדו

בטרם אדון בשאלת האחריות לאירוע התאונה, יש לדון תחילה בטענת נתבע 2 כי ביום 8.12.08 נכרת בינו לבין התובע הסכם שבו התובע ויתר על זכותו להגיש נגדו תביעה. לטענת נתבע 2, כנגד ויתור התובע להגיש נגדו תביעה, נתבע 2 ויתר על זכותו הנטענת לקבל בחזרה מהמל"ל כספים שהוא נתן לתובע במהלך תקופה של כ-13 חודשים לאחר התאונה, ואשר הגיעו לסכום מצטבר של כ-60,000 ₪. בנוסף, בהתאם לקבוע בהסכם, נתבע 2 חתם עבור התובע על טפסי מעסיק לצורך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. על פי הנטען, ההסכם נערך על ידי עו"ד פכטהלט, לבקשת נתבע 2 ובהתאם להנחיותיו, והוא נחתם על ידי התובע במעמד עו"ד פכטהלט.

לנוכח ההסכם הנטען, נתבע 2 טוען כי יש לדחות על הסף את התביעה שהתובע הגיש נגדו. לדברי נתבע 2, ביום 8.12.08 הוא הגיע בליווי עו"ד פכטהלט לכפר חרבתא שבו התובע מתגורר, והתובע חתם על ההסכם בנוכחות עורך הדין. נטען, כי ההסכם נחתם על גם על ידי אשת התובע וקרוב משפחה נוסף, והחתימות אושרו על ידי עו"ד פכטהלט.

במבוא להסכם שהוגש כראיה נכתב: "מאחר ודוד ברטל עשה מאמץ על אנושי והוגן בכל נושא התאונה ולא נמצא כבר תביעה ע"י מוסדות המדינה מתחייב בזאת xxxxשלא לתבוע את ברטל דוד בשום תביעה אזרחית כדי שנהיה נקיים בפני אלוקים ואדם". בגוף ההסכם נכתב, כי נתבע 2 יחתום על כל מסמך הנדרש לשם תשלום דמי פגיעה או תגמולי מל"ל, וכי במעמד החתימה על ההסכם נתבע 2 יחתום על אישור המעביד בטופס הודעה על תאונת עבודה. בהסכם נקבע כי נתבע 2 יאשר למוסד לביטוח לאומי לשלם את כל ההחזרים ישירות לחשבון התובע. בסעיף 3(ב) להסכם נכתב: "העובד מוותר בזה על כל זכות תביעה, מכל סוג שהוא, הן בענייני עבודה, הן בענייני נזיקין, והן מכל סוג שהוא. העובד מתחייב בזה שלא לתבוע את המעביד בגין כל עילה שהיא, ולהחזיר למעביד כל סכום שיתקבל כתוצאה מתביעה כאמור, וזאת כמחוה של רצון טוב".

התובע טוען, שיש לקבוע כי ההסכם פסול ובטל. לטענת התובע, נתבע 2 החתים אותו על ההסכם תוך ניצול מצבו הרפואי הקשה ותוך ניצול המצוקה הכספית שבה הוא היה שרוי בשל התאונה. בכתב התשובה שהוגש מטעם התובע נטען, כי "התובע נזקק לכסף מאחר ולא עבד עקב תאונת העבודה. מאחר והמעביד נתבע 2 לא חתם על טפסי ביטוח לאומי שמעביד צריך לחתום לצורך הגשת תביעה כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי לא טיפל בתובע עד הגשת המסמכים הנחוצים עם חתימת המעביד... נתבע 2 ניצל לרעה את מצבו הקשה של התובע והחתימו על וויתור תביעות כנגדו ללא כל תמורה ממשית וכתנאי להסכמתו לחתום על טפסי הביטוח הלאומי" (סעיפים 7 ו-8 לכתב התשובה).

התובע טוען, כי הוא ואישתו אינם דוברי השפה העברית וכי ההסכם תורגם על ידי שכן שאינו יודע לקרוא ולכתוב בעברית. התובע מפנה לעדותו של עו"ד פכטהלט שממנה ניתן ללמוד, כי הוא לא שוחח עם התובע, לא בירר את מצבו ואת כשירותו, וכי הוא הכין את ההסכם לבקשת נתבע 2 מבלי להעמיק בדברים.