פלוני נ' אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ ואח'

זה עניינו בשאלת סיווג התאונה בגינה הוגשה התביעה, בגדרו יש להכריע האם מדובר באירוע העונה להגדרת "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1985 (להלן: "חוק הפיצויים").

העובדות בתמצית וטענות הצדדים

1. התובע, יליד 1962, נהג אוטובוס במקצועו, החליק, לטענתו, בתחנת דלק במהלך תדלוק האוטובוס בו נהג. בכתב התביעה המקורי, סיווג התובע את האירוע כאירוע נזיקי והתביעה הוגשה אך נגד הנתבעות 1 ו-2, מעבידת התובע, האחראית גם על תחנת הדלק והמבטחת שלה.

   בעקבות טענתן של הנתבעות 1 ו-2, כי יש לסווג את האירוע כ"תאונת דרכים" כמשמעו בחוק הפיצויים ביקש התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את מבטחת האוטובוס (הנתבעת 3) כנתבעת בתיק.

   בכתב הגנתה, טענה הנתבעת 3, כי אין לסווג את האירוע כ"תאונת דרכים" כמשמעו בדין, ומשכך, עקב המחלוקת בין הנתבעות בנוגע לסיווג האירוע, יש להכריע לכתחילה בשאלת סיווג התאונה.

2. לאחר שהצדדים לא הגיעו לעמק השווה הוגשו בתיק ראיות בשאלת סיווג התאונה בלבד, נשמעו הוכחות והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

3. מטעם התובע, נשמעה עדותו שלו ועדות עד ראיה לתאונה. הנתבעת-3, הגישה תיק מוצגים מטעמה ושתי הנתבעות חקרו את התובע והעד מטעמו.

4. אקדים ואציין, כי עדותו של התובע מהימנה בעיני, ניכר שהתובע מספר את שארע ואין לו אינטרס לסווג את התאונה באופן כלשהו, שהרי לכל סיווג יתרונות וחסרונות בצידו. עדות העד מטעם התובע, נהג אוטובוס אחר שגם הוא שהה בתחנה ושאין לו היכרות מיוחדת עם התובע והינו עד אובייקטיבי לצורך העניין, תמכה בעיקרה בגרסת התובע בנוגע לאופן בו התרחשה התאונה, גם אם היו אי אלו ניאונסים חסרי חשיבות בין גרסאות השניים.

   ב"כ הנתבעת-3, הדגיש הבדלים בין גרסת התובע בפני גופים רפואיים והמוסד לביטוח לאומי ואולם בחינת הדברים מעלה שגרעין הגרסה – שענייננו פגיעה עקב החלקה בתחנת דלק - הינו אותו גרעין ומובן לגמרי שבמסגרת טיפול רפואי ואפילו בפני המוסד לביטוח לאומי לא נדרש התובע לדקדק בפרטי פרטים של האירוע לצורך סיווג התאונה, שכן הדבר כלל לא רלוונטי לצורך ההליכים שם.

   ב"כ הנתבעת-3 הוסיף וטען לקיומו של נזק ראייתי, כאשר האירוע היה אמור להיות מתועד במצלמות התחנה ואולם התובע לא דאג לקבל את הסרט, דא עקא שמעדותו של התובע עלה שניסה לקבל את הסרט ונאמר לו שבאותה שעה המצלמות לא עבדו. אכן התובע לא ידע לפרט מתי ניסה לברר ומי נתן לו את התשובה, ואולם בהיות הסרט קודם כל בשליטת הנתבעות 1 ו-2, ניתן היה לצפות שהן אלה שידאגו לאספו ולהביאו כראיה. מכל מקום, העובדה שהסרט לא הוצג אינה גורעת מגרסת התובע שעה שהתובע נחקר בחקירה נגדית ונמצא כי גרסתו מהימנה.

5. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, אני קובעת, כי התאונה התרחשה בנסיבות הבאות:

   א.התובע עובד כנהג אוטובוס בשירותה של הנתבעת-1. בתאריך 22/7/14, נהג בקו שהוקצה לו, סיים את הנסיעה בשעה 6:50 לערך וחזר לחניון האוטובוסים של הנתבעת-1, בשעה 07:20 לערך.

   ב.התובע נוכח שחסר לו דלק להשלים את הנסיעה הבאה, לפיכך נסע לכיוון תחנת התדלוק שבתוך החניון, כאשר אמור היה לצאת לנסיעה הבאה בשעה 7:45.