הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ נ' עיריית הרצליה - פסקדין

לפני בקשה מכוח סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") לפסלות שופט.

רקע

1. התובעת מפעילה מועדון כושר בנכס בעיר הרצליה. הנתבעת הינה הרשות המקומית אשר גובה ארנונה מהתובעת בגין החזקתה בנכס.

2. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת במסגרתה היא טוענת כי הנתבעת גבתה ממנה ארנונה ביתר.

   כתב התביעה מבוסס על מהלך הטיעון כדלקמן:

   בנכס התובעת קיימת קומה חלקית אשר התובעת טוענת כי קומה זו מהווה "גלריה" או "יציע".

   מכאן טוענת התובעת, כי היות ובשנים 2010-2016 לא נכללה בצו הארנונה של הנתבעת הגדרה לקומת "גלריה" או "יציע", הרי לנתבעת אין זכות לגבות ארנונה בגין שטחי "גלריה".

   התובעת בטיעון זה מסתמכת על פסק הדין בתיק עמ"נ (ת"א) 200/02 מנהל הארנונה של עיריית הרצלייה נ' אברהם יהודית [פורסם בנבו] (25.5.2003) אשר קבע כי גביית ארנונה בגין שטחי גלריה אסורה.

   כמו כן, מסתמכת התובעת על פסק הדין שניתן בתובענה הייצוגית בתיק ת"צ (ת"א) 9539-06-12‏ דוד נוה נ' עיריית הרצליה [‏פורסם בנבו] (22.1.2015), אשר קבע אף הוא כי עד לתיקון צו הארנונה בשנת 2017 לא ניתן היה לגבות ארנונה בגין שטחי גלריה.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט, במסגרתו טוענת הנתבעת בין היתר, כי מותר היה לה לגבות ארנונה בגין שטחי "גלריה" וכי הקומה החלקית בנכס התובע אינה מהווה "גלריה".

4. במקביל לתביעה זו שלפניי הוגשו תביעות דומות של בעלי נכסים אחרים בעיר הרצליה כנגד הנתבעת וזאת בטענה דומה להשבת תשלומי ארנונה ששולמו בגין שטחים אשר התובעים השונים מכנים כ- "גלריה".

   אחת התביעות שהוגשה התנהלה בפני מותב זה, וזאת במסגרת ת.א. (שלום הרצליה) 13042-10-17 מסעדות אל גאוצ'ו הרצליה (2000) בע"מ נ. עיריית הרצליה (להלן: "עניין אל גאוצ'ו").

   עוד אציין כי תביעות אלו כנגד הנתבעת הוגשו על ידי אותו משרד עורכי דין, כאשר עד למועד זה לא הוגשה בקשה לאיחוד התביעות או מי מהן.

5. ביום 29.8.19 ניתן פסק הדין בעניין אל גאוצ'ו. במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי אכן אסור לנתבעת לגבות ארנונה בגין שטחי "גלריה". עם זאת, בית המשפט קבע שיש צורך להגדיר מהי אותה "גלריה" שבגינה אסור לגבות ארנונה.