ב.ח. נ' מועצה אזורית באר טוביה

רקע וטענות הצדדים

לפני תביעה נזיקין המבוססת על עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה. התובע, יליד 1999, בן 17 בעת התרחשות התאונה, טוען שבמהלך משחק כדורגל שנערך בבית הספר ביום 07.12.16, וכתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקי גוף קשים. הצדדים חלוקים הן לעניין החבות והן לעניין הנזק.

לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת מומחה מטעמו ולפיה עולה כי לתובע 20% נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בגין הגבלה בתנועות יד וכתף שמאל. ההגנה כפרה בחבות ולחילופין הגישה חוות דעת רפואית מטעמה ממנה עולה כי לתובע נותרה נכות צמיתה מהתאונה בשיעור של 10% בלבד.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה נכותו של התובע הינה 15%. לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק הצעתי לצדדים הצעה אך משלא השכילו הצדדים להגיע להסדר, נקבע התיק להוכחות.

דיוני ההוכחות התקיימו ביום 06.05.21 בו העידו עדי התביעה: התובע, מר רון ועקנין ומר ריף גראדי וביום 09.06.21 בו העידו עדי ההגנה: מר אבנר לוינסון ומר יונתן טרובק וביום 04.07.21 בו העיד עד התביעה מר אופיר מוסקוביץ. הצדדים הגישו, על פי בקשתם, סיכומיהם בכתב. התביעה ביום 04.11.21 והנתבעת ביום 10.01.22.

התובע טוען שבמשחק שנוהל ואורגן ע"י המורה לספורט בבית הספר, במהלך שעות הלימודים ובתחומי בית הספר ושנערך לזכר בוגר בית הספר שנהרג במהלך שירותו הצבאי, נתקלו התובע ושחקן מהקבוצה שכנגד שהיה מבוגר ובעל מבנה גוף גדול ממנו באופן משמעותי ונפצע קשות. כמו כן טוען ב"כ התובע כי חל עיכוב משמעותי במתן טיפול רפואי לתובע, דבר שהחמיר את מצבו.

לטענת ב"כ התובע המלומד, הנתבעת התרשלה כשאפשרה קיום טורניר בתנאים שכאלו ואף הפרה את ההנחיות שכן לפי סעיף 3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך 9.3 -19 אין לערב שחקנים מקבוצות גיל שונות במהלך טורניר.

לטענת ב"כ הנתבעת המלומד, התובע שינה את גרסתו, נסיבות התאונה שונות מנסיבות התאונה שגורס התובע, התובע שיחק עם הכדור ונפל על הכתף כך שאין כל קשר לגילאי השחקנים וצוות בית הספר טיפל כראוי במקרה.

פסק דיני זה יהיה תמציתי כהנחיית תקנה 129 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשס"ח – 2018.