אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בעמ נ' אייסברג 21 בע"מ ואח'

בנק מזרחי טפחות בעמ נ' אייסברג 21 בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
45013-03-13
15/05/2018
בפני השופטת:
כוכבה לוי

- נגד -
תובעים:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד דוד בטאט
נתבעים:
1. אייסברג 21 בע"מ
2. לידר ארקדי

עו"ד משה קרייצברג
פסק דין

 

ניתן היום, א' סיוון תשע"ח, 15 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 

 
    1. בפני תביעה כספית שהגיש התובע בנק מזרחי טפחות בע"מ כנגד הנתבעים 1 ו-2 , בסדר דין מקוצר, לתשלום יתרת חוב בסך של 116,805 ₪ אשר הצטברה בחשבון העו"ש של הנתבעת 1 – חברה בע"מ בסניף בת ים של התובע.

      עילת התביעה סומכת על לפי כתב התביעה על הסכמים שנחתמו בין הבנק לנתבעת 1 ובין הבנק התובע לערב – לענייננו – הנתבע 2- סעיפים 4 ו-7 לכתב התביעה

       

    2. על פי סעיף 2 לכתב התביעה נפתח חשבון הבנק של הנתבעת 1 אצל התובע ב - 13.8.2008.

      התביעה הוגשה גם כנגד הנתבע 2 בהסתמך על חתימתו כל כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כלחוב של הנתבעת 1 – חתימה מיום 14.3.10- ניספח 3 לכתב התביעה.

      זאת לציין כי התביעה הוגשה במקור גם כנגד הנתבע 3 לנגר מרק בהסתמך על כתב ערבות בחתימתו מיום 14.4.2008.

       

    3. על פי מסמכי התביעה הסתכם חובה על הנתבעת 1 – החברה הנערבת לסך של 116,805 ₪ ליום 20.3.2013. כתב התביעה הוגש ב4.4.2014!.

    4. הנתבע 2 הגיש בקשת רשות להתגונן וטענות הגנה העיקריות שהעלה :

      • כי לא חתם על כתב הערבות נספח 3 לכתב התביעה.

      • כי במסגרת פעולות שבוצעו בחשבון הנתבעת 1 בוצעו פעולות שלא כדין על ידי הבנק לרבות כיבוד 11 המחאות שלא כדין שסיכום סכומם עולה בהרבה על סכום התביעה..

    5. לטענת הנתבע ,2 נרשמה בתחילת 2011 גריעת חתימתו של מרק לנדר (שהיה מורשה חתימה של הנתבעת 1 במועד פתיחת חשבון הבנק של החברה בבנק) כמורשה חתימה בשם החברה – הנתבעת 1. לעניין זה טען כי הבנק רשם גריעה זו ביום 14.3.2011. זאת בעקבות העברת מניות החברה שהחזיק מרק והעבירם לנתבע 2.

    6. אסמכתא לגריעת מורשה החתימה "מרק לנדר" צורפה כנספח 1 לתצהירו של הנתבע 2 שהוגש בתמיכה לבר"ל – להלן "מסמך הגריעה".

      למקרא נספח זה שמהווה מסמך בנקאי ,ניתן ללמוד חד משמעית כי בתאריך 14.3.2013 שעה 13:28 בוצעה גריעת מורשה החתימה כאמור בשם החברה.

      עוד נירשם במפורש במסמך זה : "הרכב החתימות בחשבון : חתימת מורשה חתימה יחיד".

    7. הנתבע 2 גם תומך טענתו זו בפרטיכל החברה לעניין זכות חתימה בלעדית בשם הנתבעת 1 שהעניקה הנתבעת 1 לנתבע 2 מתאריך 10.3.2011 ואילך .

      לטענת הנתבע 2 הוראת הגריעה ופרטיכל זה אומצו על ידי הבנק התובע ונרשמו אצלו ביום 14.3.2011.

      ברם, למרות פרטיכל החברה והוראת הגריעה המפורשת שקיבל הבנק מאת לקוחתו – הנתבעת 1, פעל המשיב שלא כדין , וכחצי שנה לאחר תאריך מסמך הגריעה כאמור , בחודשים ספט' אוק' 2011 ,כיבד 11 המחאות בניגוד להוראות החברה המחייבות אותו – סעיפים ב', ג' לתצהיר הנתבע 2. בפועל כיבד המחאות שנמשכו מחשבון הנתבעת 1 אלא שלא נחתמו על ידי הנתבע 2!!!.

      הנתבע 2 מונה ומפרט בתצהירו את ההמחאות אשר לטענתו כיבד התובע שלא כדין בסעיף ו' לתצהירו. זמני פירעון ההמחאות מ5.9.2011 ואילך, סכומיהם נעים בין 696 ₪ להמחאה ועד כ-25,000 ₪ להמחאה.

      בסך הכל מסתכם סכום ההמחאות אשר כיבד התובע שלא כדין מחשבון החברה לטענת הנתבע 2 – לסך של 236,838 ₪!.

      על מנת לחדד את התמונה אדגיש כי גריעת מורשה החתימה הנוסף כמורשה חתימה של הנתבעת 1 בוצעה במרץ 2011. ואילו השיקים אשר לטענת הנתבעים 1 ו-2 כובדו שלא כדין על ידי הבנק התובע, כובדו כחצי שנה ומעלה לאחר מועד הגריעה- בחודשים ספט' אוק' 2011!.

       

      הנתבע 2 גם טרח וצירף את צילומי 11 ההמחאות נשוא הגנתו אשר לטענתו כאמור נחתמו כולם שלא על ידו , זמני פירעונם לאחר שנכנסה לתוקף גריעתו של לנדר כמורשה חתימה בחשבון, ולמרות כל זאת כובדו על ידי הבנק !.

       

    8. ולא זאת אף זאת אלא שכיבוד חלק מהמחאות אלה נעשה תוך חריגה מאשראי !.

       

    9. ואם לא די בכך הרי שלטענת הנתבע 2, לאחר שכיבד הבנק שלא כדין את 11 ההמחאות כאמור, הוא מימש פק"מ בסך של 25,000 ₪ שנועד לגבות ערבות למשרד הבריאות שהפקידה הנתבעת 1!.

    10. לטענת הנתבע 2 בתצהירו שהוגש בתמיכה לבר"ל לא שקטו הנתבעים 1ו- 2 על זכויותיהם ושלחו , בסמוך לאחר כיבוד שיקים אלה כאמור , באמצעות בא כוחם ,מכתב אל התובע ביום 11.10.2011 שכותרתו "פעילות זרה ואסורה בחשבון ..." הנתבע 1!. – נספח ד' לתצהיר שהוגש בתמיכה לבר"ל.

      משלא נענה מכתב זה, שלחו הנתבעים באמצעות בא כוחם מכתב נוסף מיום 16.12.2012בנושא.

      כן הוגשה תלונה למשטרה – ניספח ו' לתצהיר התומך בבר"ל.

       

      בהמלצת בית המשפט הסכים הבנק למתן רשות להגן למבקש.

       

      התובע, מצא לנכון להגיש כתב תשובה בתאריך 16.10.2013 לאחר שניתנה רשות להגן לנתבעים ואישר כי ביום 14.3.2011 "הופק מסמך גריעת מורשה החתימה מרק לנדר מהחשבון אלא שיחד עם זאת כיבד 8 מתוך מתוך 11 השיקים המפורטים בהגנת הנתבעים.

      לטענתו כיבוד שיקים אלה "בוצע כדין" – סעיף 1 לכתב התשובה.

      עוד נטען בכתב התשובה כי 8 השיקים שבמחלוקת שכאמור כובדו על ידי התובע, כובדו "בסיכום עם הנתבעים " שבקשו למנוע נזקים לנתבעת 1 הואיל והם נמסרו ללקוחות ספקים קבועים של הנתבעת 1, וחלקם בטרם גריעת לנדר מהחשבון .- אשר להערה האחרונה יודגש כבר עתה , כי טענה זו שהועלתה בכתב התשובה לא בא זיכרה בתצהירי וראיות התובע. לשון אחרת , לא הובאה בפני כל ראיה שתעיד כי השיקים נשוא הגנת הנתבעים נמשכו או נמסרו על ידי הנתבעת 1 עוד בטרם גריעת לנדר כמורשה חתימה של הנתבעת 1!

       

    11. עדויות ותצהירי עדות ראשית מטעם התובעת ובעיקר נוכח טענות ההגנה של הנתבעים 1 ו-2:

       

      מטעם התובע הצהירה והעידה הרפרנטית ויקטורה יעקובסון , מנהלת תחום בנקאות עסקית בסניף בת ים של בנק מזרחי טפחות בע"מ.

      כן הצהירה והעידה הגב גני פגיס שבזמנים הרלבנטיים הייתה פיקדה בתחום בנקאות עסקית בסניף בת ים של התובע.

       

      לגרסתה של ג'ני פגיס בתצהירה חתם הנתבע ביום 14.3.2011 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב של הנתבעת 1 לתובע. עוד הצהירה כי הנתבע 2 היה מוכר לה היטב מפעילות הן בחשבון נושא תביעה זו והן בחשבונות אחרים. לגרסתה הוא נהג לבקר בסניף תדירות, שוחח עימה טלפונית תדירות ואף נתן לה הוראות טלפוניות תדירות!.

      הגב' פגיס הכחישה את טענת הנתבע 2 כי לא חתם על כתב הערבות נספח א' לתצהירה והדגישה והצהירה כי הנתבע 2 מעולם לא הכחיש את ערבותו לחובות הנתבעת והיה מודע לכך שהאשראי שקיבלה הנתבעת הותנה בערבותו!.

       

      אשר לטענה בדבר כיבוד המחאות שנמשכו מחשבון הנתבעת 1 שלא כדין – טענה כי הנתבע 2 פנה אליה במרץ 2011 בבקשה לבצע שינוי זכויות החתימה בחשבון ואף קיבל לידו את המסמכים והפרטיכלים שעליהם יש לחתום לצורך שינוי מורשי החתימה בחשבון.

      לשיטתה בסעיף 5 לתצהירה ,הנתבע 2 "אף קיבל לידו את המסמכים והפרוטוקולים עליהם יש לחתום לצורך שינוי מורשי החתימה בחשבון". "ביום 14.3.2011 הפקתי לבקשת הנתבע מסמך שינוי זכויות חתימה", "לאור הבטחת הנתבע כי יעביר לי את הפרוטוקולים החתומים בתוך מספר ימים". לטענתה אלה לא נמסרו לבנק "למיטב זכרונה" - סעיף 6 לתצהירה.

       

      עוד הצהירה כי עצם העובדה שמסמכים אלה אינם מצויים ב"תיק מסמכי המקור של הבנק" והעובדה שמסמך גריעת מורשי החתימה שמציג הנתבע אינו חתום על ידה ואינו כולל דוגמאות החתימה של מורשה החתימה מטעם הנתבעת "מחזקים את זכרונה כי המסמכים לא נמסרו לבנק"- סעיף 6 לתצהירה.

      בכל מקרה הצהירה העדה מפורשות כי הנתבע ביקש ממנה במפורש להמשיך ולכבד המחאות שנחתמו על ידי מרק לנדר – זאת מבלי לפרט לאלו המחאות מתייחס תצהירה במדויק "הואיל והמחאות אלה מיועדות לטענתו לגורמים מוכרים איתם הנתבעת מצויה בקשר עסקי". ומבלי לפרט מתן ניתנו לה הנחיות אלה – כל זאת בשים לב לעובדה כאמור שההמחאות נשוא ההגנה כובדו על ידי הבנק במהלך תקופה של כחצי שנה לאחר מסמך הגריעה !.

       

      במסגרת חקירתה הנגדית על תצהירה הובהר, כי למועד חקירתה כאמור כבר לא עבדה שנתיים בסניף. גם זיכרונה בעניין ניהול החשבון נושא התביעה לא היה מן החדים בלשון המעטה. יחד עם זאת הגב' פגיס אישרה כי היא זו שהקלידה למחשב הבנק את מסמך הגריעה!. – שורה 27 עמ' 5 לפרטיכל.

       

      אשר לתכולת "תיק מסמכי המקור של הבנק " אודות תכולתו העידה כאמור – העידה כי תיק זה לא היה בידיה . לא למותר להדגיש כי תיק זה לא הוצג בבית המשפט לתמיכה בטענתה העובדתית בתצהירה זאת גם בניגוד לכלל הראיה הטובה ביותר. לשון אחרת , המסמכים המקוריים שנמצאים לטענת העדה בתיק מסמכי המקור של הבנק לא הוצגו במהלך הדיון !!. עד לרגע זה נותרה התעלומה – אילו מסמכים מצויים בתיק מסמכי המקור של הבנק!

       

      כאשר נשאלה מדוע לא צירפה את מסמך הגריעה המקורי המצוי בידי הבנק – מילאה פיה מים. למעשה "לא ידעה" למה לא צירפה את המסמך המקורי- עמ' 6 לפרטיכל שורות 17-22.

       

      עוד יודגש כי העדה עומתה עם תצהיר גילוי מסמכים של הבנק בגדרו לא הוצהר כי קיים "תיק לקוח בבנק" – אותו תיק לכאורה עליו הסתמכה העדה. גם בעניין זה לא ידעה העדה להסביר את הסתירה!.

       

      כאמור, העדה שזיכרונה היה "לא חד" בלשון המעטה טענה כי "למיטב זיכרונה" לא נמסרו לה הפרטיכלים המשנים את זכויות החתימה בחשבון החברה הנתבעת 1. והעידה "את המסמכים האלה לא ראיתי למיטב זכרוני" – שורה 12 עמ' 6 לפרטיכל.

       

      יחד עם זאת טענה כי "בוודאות" היא זוכרת כי נתבקשה לכבד שיקים שכבר נמסרו לספקים למרות גריעת מורשה החתימה מחשבון הנתבעת 1.

      כאשר נשאלה לפרטים לעניין גרסתה זו, הפכה גרסתה עמומה. כך בעמוד 9 לפרטיכל לא זכרה האם שוחחה על הנתבע 2 ומתי, ובהתייחס לאלו שיקים בדיוק והעידה בשורה 14 "צלצלתי בזמן שהשיק היה נכנס. ראיתי בשיק.....לא זוכרת בדיוק מתי היה. היו כמה פעמים שצלצלתי לשאול" ובהמשך טענה :"צלצלתי בתקופה". ..."באופן כללי".

       

      עוד תירצה וטענה כי השיקים כובדו "בגלל שזה לקוח ותיק והשיקים נמסרו לספקים". שורה 24 עמ' 9 לפרטיכל. אלא שבהמשך בעמוד 10 שורה 19 אישרה כי טיפלה ב400 לקוחות עיסקיים במחלקה העיסקית. היא אינה זוכרת את כל מה שדיברה עם מי מהלקוחות העיסקיים כאמור . הגם שאת השיחות לעניין כיבוד השיקים טענה שהיא זוכרת בוודאות – אישרה שאינה זוכרת בקשר לאיזה שיקים נתקיימה ולא כל שכן מתי התקיימה השיחה. משכך , ויהא אשר יהא תוכן השיחה ברור כי לא ניתן לייחס אותה , ככל שנתקיימה לצ'קים נשוא הגנת הנתבעים!

       

      הגב' פגיס נחקרה נגדית לעניין כיבוד שיקים שנמשכו מחשבון הנתבעת 1 בחריגה ממסגרת אשר בעמ' 13 לפרטיכל אלא שלא נתנה תשובה משביעת רצון לנסיבות כיבוד השיקים כאמור שנחתמו שלא על ידי מורשה החתימה של הנתבעת 1 ותוך חריגה ניכרת ממסגרת האשראי שלה עד ליתרת חובה של מעל 100,000 ₪ והסתפקה בתשובות סתמיות ובלתי מבוססות לנסיבות כיבוד השיקים כאמור. ע 11 לפרטיכל שורות 23 ואילך.

      כל זאת בנסיבות בהן אישרה כי הנתבע 2 לא חתם על השיקים נשוא ההגנה – עמ' 16 שורה 10 לפרטיכל.

       

    12. כאמור, בנוסף, הצהירה והעידה מטעם הבנק הגב ויקטוריה יעקובסון שהעידה על עצמה שהייתה מנהלת עסקים אצל התובע .

      גם מצהירה זו נמנעה מלהביא עמה לעדותה את מסמך הגריעה המקורי שמצוי כנראה בתיק הבנק – עמ' 20 לפרטיכל שורה 10. למרות שטרחה והביאה מסמכים רבים אחרים!.

      עדה זו גם אישרה כי במחשב הבנק לא הייתה כל הערה כי גריעת חתימתו של מרק לנדר כמורשה חתימה של החברה מותנית בתנאי כלשהו – שורה 7 עמ' 22 לפרטיכל.

       

      אחת מהגנות הבנק בתשובה לטענה כי כיבד שיקים שלא נמשכו כדין על ידי החברה הייתה כי כנגד השיקים שנמשכו בוצעו גם הפקדות. ברם, המצהירות מטעם הבנק לא בדקו את זהות המפקידים גם לא המציאו כל אסמכתא לזהות המפקידים. לשון אחרת , לא בדקו ולא וידאו כי צד ג – ייתכן ומרק לנדר שנגרע מהחשבון או שמא צד ג מתערב כלשהו שלא כדין , משך צ'קים שלא כדין מחשבון החברה ואף דאג, ולוּׁ בהתייחס לחלקם, להפקיד הפקדות לכיסוין.

       

      מעיון בתצהירה של הגב יעקובסון עולה טענה שלמרות שהופק מסמך גריעת מורשה החתימה מרק לנדר במרץ 2011 , היה מסמך זה כפוף להעברת פרוטוקולים ומסמכים של החברה כדין לתובע . ברם , טענה זו נטענה מהפה ומהתצהיר אל החוץ!. היא עומדת בניגוד למסמך גריעת מורשה החתימה שהפיק הבנק , ולא בא זכרה במסמך כלשהו או ברישומי מחשב של הבנק! – כך בפירוש העידו המצהירות מטעם הבנק!.

       

      לגרסת מצהירה זו מבין 11 השיקים נשוא הגנת הנתבעים בפועל כובדו 8 שיקים בלבד !. 3 שיקים נותרים שמספריהם 430,434,439 וסכומיהם בהתאמה :24,959,25040,16040 לא כובדו על ידי הבנק.

      בבחינת דפי החשבון שצורפו כנספח ת15 לתצהירה ניתן אכן ללמוד כי 3 שיקים אלה שסכומם הכולל 67,039 לא כובדו על ידי הבנק.

      מאידך , יתרת השיקים נשוא הגנת הנתבעים שסכומם הכולל 169,799 ₪ כובדו גם כובדו על ידי הבנק שפרע אותם מחשבון הנתבעת 1 למרות שבהחלט נוכחתי שחשבון הנתבעת 1 נקלע לחריגה משמעותית!.

      עוד אדגיש ואציין כי הגם שידוע כי הבנקים נוהגים לאפשר חריגה זמנית ממסגרת אשראי על ידי הגדלה זמנית של המסגרת , לא נוכחתי בכל דרך באמצעות אסמכתא בנקאית כי כך אמנם נהג הבנק!.

       

    13. תצהירו ועדותו של הנתבע 2:

      הנתבע 2 הגיש תצהיר עדות ראשית שהוגש בתמיכה לבר"ל. רק בשלב מאוחר יותר ולאחר שהומצאו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע הגיש תצהיר עדות ראשית משלים .

      לגרסתו של הנתבע 2 לעניין תקפות גריעת מורשה החתימה הנוסף בשם הנתבעת 1 הצהיר כי פרטיכל החברה שצורף לתצהיר עדות ראשית מטעמו לעניין גריעת מרק לנדר כמורשה חתימה של החברה בוצע ונרשם על גבי טופס שמסר לו הבנק !- עוד לפני הגריעה ! – סעיף 6 לתצהיר המשלים !.

      לגרסתו מעולם לא ביקש לפרוע את השיקים שבמחלוקת , אשר לא נחתמו כדין על ידי הנתבעת!.

      הנתבע 2 אישר אומנם בחקירתו במסגרת הדיון בבר"ל כי השיקים שבמחלוקת נמשכו כולם לספקים עימם עבדה הנתבעת 1 יחד עם זאת טען בנחישות "לי לא היה ידוע על השיקים האלה, במיוחד שלא חתימתי עליהם . אני לא החלטתי לתת את השיקים האלה לאותם חברות" – ע 2 שורות 7-12 לפרטיכל.

      עוד טען ביחס לטענת הבנק כי כנגד השיקים שכיבד הבנק בוצעו הפקדות כי כאשר ביקש לראות את ההפקדה על סך 50,000 ₪ (בפועל היה סכום השיק 51,500) הפקדה שהביאה את הבנק להסתמך עליה לצורך פרעון שיקים תוך חריגה ממסגרת אשראי – נמנע הבנק מלחשוף את מסמכי ההפקדה למרות טענות הנתבע 2 כי לא הוא שהפקיד את השיק בחשבון הנתבעת 1. לשון אחרת – הבנק נמנע מלהזים את הטענה כי צד ג זר , , ביצע ברשות הבנק ,פעולות שלא כדין בחשבון הנתבעת 1 , הפקיד שיקים לחשבון , שאחד מהם לפחות סורב , על מנת ליצור אשליה של כיסוי לשיקים שהכניסו את חשבון הנתבעת 1 לחריגה ואף משך שיקים לטובת צדדים שלישיים שכובדו מחשבון הנתבעת 1 בניגוד להוראות בדבר החתימות המחייבות את החברה !.

      בע 41 לפרטיכל ולאחר שעומת עם חילול 3 מבין 11 השיקים נשוא הגנתו אישר כי הגנתו מתייחסת הלכה למעשה ל8 שיקים שסכומם הכולל 166,799 ₪!. – ע 41 שורה 32 לפרטיכל.

      הנתבע 2 אישר בחקירתו הנגדית כי היה מחובר לאינטרנט – חיבור שאפשר לו להתעדכן בפעילות השוטפת בחשבון הבנק של הנתבעת 1 – ע 48 לפרטיכל.

      יחד עם זאת הבהיר כי התקופה במהלכה כיבד הבנק שיקים שלא כדין מחשבון הנתבעת 1 הייתה תקופת חגים . "באיזה שלב כנראה פספסתי או כנראה לא נכנסתי לחשבון " – שורה 21 ע 48 .

      לטענתו כאשר גילה את הפעילות החריגה בחשבון הנתבעת 1 "הגעתי לבנק , וניסיתי לברר מה קורה לפני שהגעתי לעו"ד. לפני זה הבנק סירב לשתף איתי פעולה , אפילו את תדפיסי החשבון לא קיבלתי. סגרו לי את הגישה לאינטרנט בתקופה של ספט אוק."

      אדגיש כי בניסיון הבנק להסתיר עובדות לרבות את זהות או מקור ההפקדות לזכות חשבון הנתבעת 1 – נוכחתי גם אני במהלך ניהול התיק!.

      הגם שעסקינן בשיק ע"ס 51,000 ₪ שהופקד פעמיים לזכות חשבון הנתבעת 1 וסורב פעמיים, סירב הבנק לאפשר ולחשוף את עקבות המפקיד . לכאורה נתונים שברשותו אותם בחר להסתיר באשר גילויין – לרעתו!. הבנק הודיע אומנם בהודעה שסומנה כנ/4 כי למרות שחיפש – "ללא הצלחה". ברם , קשה מאוד לקבל הודעה זו . זאת גם נוכח הוראות הרגולטור לעניין החוק לאיסור הלבנת הון!.

      לא יעלה על הדעת כי הבנק פותר עצמו מאחריות לעניין פעולות המבוצעות בחשבון תאגיד על ידי מאן דהוא בטענה כי מסמך הפקדת השיק לזכות חשבון הנתבעת – לא אותר!.

       

       

    14. אשר לטענת הכחשת חתימת הנתבע 2 על כתב הערבות ניספח 4 לכתב התביעה:

      עסקינן בכתב ערבות שנחתם לכאורה ביום 14.3.11 על ידי הנתבע 2 לידר ארקדי , בחתימת שרבוט (מקוצרת) בפני הבנקאית פגיס ג'ני. יוער כי תאריך זה הוא תאריך גריעת מורשה החתימה הנוסף ברישומי הבנק בשם החברה.

      לכתב ערבות זה צורף גם טופס גילוי נאות לערב שנחתם לכאורה על ידי הערב – הנתבע 2 , המונה 3 עמודים.

      בתצהיר שהוגש בתמיכה לבר"ל, הצהיר בסעיף 2ב לתצהירו כי אינו חתום על כתב הערבות ו"מדובר בחתימה מזויפת".

      כן טען כי החתימה על כתב הערבות אינה זהה לחתימתו על המסמכים הבנקאיים, ותנאי ניהול החשבון של החברה .

      כאשר נחקר עניינית האם הוא עומד על טענת הזיוף בחקירתו הנגדית על תצהירו השיב "אני לא מזהה את החתימה שלי " – ע 40 שורה 15. יחד עם זאת אישר כי לא הגיש תלונה ממוקדת על זיוף חתימתו על כתב ערבות – תלונה המתייחסת למי מאנשי הבנק התובע שאישרו לכאורה שחתם בפניהם.

      כאשר נשאל האם במעמד מסירת המסמכים נוכח גריעת בעל המניות הנוסף כבעל זכות חתימה בשם החברה השיב " "אני לא זוכר אם ביקשו ממני לחתום. אני לא זוכר איזה מסמכים היו באותו זמן".

      בהתייחס לחתימתו על כתב הערבות הגיש הבנק התובע חוות דעת מומחה.

      בשלב ראשון הוגשה חוות דעת מומחה – של המומחית יאנה גרבר אשר נאלצה למסור חוות דעתה בהתייחס לחתימה מקוצרת – חתימת שרבוט בהשוואה לחתימות שונות להשוואה שהומצאו לה – "חתימות מלאות". או אז מסרה חוות דעת על פיה מצאה התאמה בתכונות כתיבה ובווריאציות שונות של מרכיבי החתימות "בדרגת וודאות 4" זאת מאחר והחתימות שבמחלוקת היו מצומצמות בכמות ובאיכות הכתיבה שבהן.

      ברם , לאחר שמסרה חוות דעתה ביום 16.11.2014, איתר התובע חתימה אותנטית מקוצרת של הנתבע 2 שאינה במחלוקת – עת חתם על אישור מסירת מסמכי תיק הוצאה לפועל בפני שליח מבצע מסירה מר נדב דולב ביום 13.7.2015.

      בנסיבות אלה ולאחר שבידי התובע הייתה חתימה מקוצרת של הנתבע 2 שלא הייתה שנויה במחלוקת עתר הבנק להגשת חוות דעת מעודכנת מטעם המומחית מטעמו, אשר נערכה ב16.8.2015.

      בשלב זה בחנה המומחית את החתימות שבמחלוקת על כתב הערבות וטופס גילוי נאות לערב מ14.3.2011 אל מול דוגמאות חתימה אקראיות שקיבלה מאת בא כח התובע ומהנתבע 2 ובנוסף דוגמת כתב יד אקראית של הנתבע 2 אותה קיבלה ב11.8.2015 וסומנה ל/38.

      בשלב זה הייתה מסקנתה בדרגה גבוהה יותר לאמור "סביר מאוד שהחתימות שבמחלוקת נכתבו על ידי הנתבע 2.

      לשון אחרת, המומחית בהחלט מצאה כי החתימות המקוצרות שבמחלוקת התאימו בצורתן לחתימה המקוצרת ל/38 . בשלב זה ולאחר בדיקה מדוקדקת הגיעה למסקנה כי סביר מאוד שהחתימות המקוצרות שבמחלוקת נכתבו על ידי הנתבע 2!.

      אדגיש כי המומחית שנחקרה בחקירה נגדית הייתה מאוד אמינה עלי. חוות דעתה לא קרסה. גם לא עדותה על פיה עת ביקשה מהנתבע 2 לחתום בפניה חתימות מקוצרות לצורך הכנת חוות דעתה – הוא סירב – עמ' 32 לפרטיכל שורה 16,17.

      בהקשר זה אעיר כי הנתבע 2 נמנע מלהביא חוות דעת מומחה מטעמו לסתור את חוות הדעת מטעם התובע!.

      לסיכום לעניין זה אני דוחה את טענת הנתבע 2 כי לא חתם על כתב הערבות ומסמך גילוי נאות לערב - נספחים ת/4 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע!.  ככל שיימצא כי לנתבעת 1 חוב לבנק התובע על פי כתב התביעה הרי שהנתבע 2 ערב לפרעונו!

       

    15. דיון והכרעה לעניין טענת הקיזוז העיקרית של הנתבעים לעניין כיבוד שיקים על ידי הבנק התובע אשר נחתמו בניגוד להוראות הנתבעת 1!

       

      ראשית אדגיש כי עדותה של העדה פגיס מטעם הבנק לא הייתה אמינה עלי.

      עדה זו, העידה לאחר שכבר שנתיים לא עבדה בסניף. הגם שהצהירה לכאורה על סמך מסמכים שהיו "בתיק מסמכי המקור של החברה " -הנתבעת 1 בבנק , נמנעה מלהציג תיק זה !.

      לשון אחרת , בניגוד לכלל הראיה הטובה ביותר , לא הוצגו המסמכים המקוריים שעל פי תצהיר גילוי מסמכים אין חולק שהיו ברשות הבנק!.

      לא זאת אף זאת , טענת העדה שלא בא זכרה במסמך בנקאי כלשהו על פיה היא נתבקשה וגם נענתה לכבד שיקים משוכים מחשבון החברה הגם שלא נחתמו על ידי מורשה החתימה של החברה , וכל זאת כחצי שנה לאחר ששונתה החתימה המחייבת של החברה היא טענה תמוהה ביותר ואינה מקובלת עלי!.

      לא ראיתי ולא למדתי על כל מניעה להחתים את הנתבע 2 ככל שהיה ממש בטענה זו על הוראה בכתב אל הבנק!.

      בעניין זה אני קובעת כי עדותה אינה אמינה , היא "עדות מטעם" בלבד, אינה נתמכת בכל אסמכתא והיא מנוגדת למעשה למסמכים הכתובים שאין חולק שברשות הבנק – מסמך גריעת מורשה חתימה בשם החברה.

      לעניין זה אינני מקבלת את הגירסא והטענה על פיה הותנה מסמך הגריעה בהמצאת פרטיכלים של החברה שלא הומצאו בפועל!. שאם לא כן היה מקום לצפות שה"תנאי" הניטען יופיע בספרי הבנק – והרי נוכחתי שבספרי הבנק לא נרשם כל תנאי כאמור , לא כל שכן לא נוכחתי במסמך דרישה להשלמה מסמכים לצורך מתן תוקף למסמך הגריעה!.

      לעניין זה אני בהחלט מקבלת את טענת בא כח הנתבעים בסיכומיו לאמור כי עסקינן בגירסא כבושה שהובאה בניסיון להתגבר על מחדל הבנק נוכח מסמך הגריעה. ולראייה תשובת הבנק מיום – 10.1.2012 - ת/8 לפניית בא כח הנתבעים במכתבו- בסעיף 8 לאמור : "ההמחאות נחתמו על ידי מורשה החתימה בחשבון".

       

      השאלה הנשאלת הנוספת היא האם ניתן לראות בעצם העובדה שהשיקים כובדו לטובת "ספקים , של החברה הנתבעת 1 נסיבות שיש בהן לאיין את טענת הקיזוז של הנתבעים . ובנוסף , האם בעצם העובדה שמרבית השיקים שכיבד הבנק כאמור , "כוסו" על ידי שיקים נגדיים שהופקדו לכאורה לכיסוי שיקים אלה – יש בה למזער את טענת הקיזוז של הנתבעים ?

      ראשית אדגיש כי כפי שפורט לעיל, הבנק לא בדק ושמא עצם עיניים במכוון בהתייחס לשאלה מי הפקיד את השיקים לזכות חשבון הנתבעת 1!.

       

      לשון אחרת, למרות שאחת מטענות ההגנה של הבנק מפני טענת הקיזוז של הנתבעים בדבר כיבוד שיקים בניגוד להוראות הייתה כי שיקים אלה כוסו בשיקים נגדיים שהופקדו לזכות החשבון נמנע הבנק מלבדוק ולעקוב אחר זהות המפקיד/ים כאמור . ושמא בדק ונמנע מלהציג כראיה.

      אני סבורה כי בנתונים אלה אין כדי להגן את חומרת העובדות כפי שנסתברו בניהול חשבון הנתבעת 1 אצל התובע.

       

    16. שאלת היקפה של חובת הזהירות בה חב הבנק כלפי לקוחו, באשר לחובתו כפורע שיקים, המצב הנורמטיבי:

      שאלה זו נדונה בהרחבה בדנ"א 1740/91 בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ נ' קוסטמן, פ"ד מז(5) 31 (1993). ואומצה חזור ואמץ במהלך למעלה מ20 שנות הפסיקה האחרונות .ההלכה הפסוקה נכון להיום מורה :

      "חובתו העיקרית של בנק כלפי לקוחו היא למלא אחרי הוראות הלקוח כפי שהן מעת לעת. במסגרת זו תימצא החובה לכבד שיקים שמשך הלקוח לזכותו של צד שלישי, וחובה זו על הבנק למלא במהירות, ביעילות ובשלמות (הנחתנו היא, כמובן, שהלקוח מצדו מילא כל חובותיו כלפי הבנק, כגון שבחשבונו יתרת זכות המצדיקה משיכת אותו שיק שמשך וכיוצא בזה). למותר לומר כי הפרתה של חובה זו – אי-כיבודו של שיק עלולה לגרום ללקוח נזקים שקשה לשערם מראש – הן נזקים כספיים הן נזקים לשמו הטוב – וממילא עלולה היא לחשוף את הבנק לתביעה מצד הלקוח בעילה של הפרת חוזה. בצד חובה זו, ואף בגדריה, מוצאת את מקומה חובתו של הבנק כלפי לקוחו לנקוט אמצעי זהירות ראויים ולעשות ככל הניתן והראוי כדי למנוע אפשרות שפלוני ירמה את לקוחו ויגזול את רכושו. שתי חובות אלו – אם נדחק כל אחת מהן לקצה – עשויות להתנגד זו בזו: החובה הראשונה מחייבת כיבוד רצונו (הנחזה) של הלקוח – למשל, כיבוד אותו שיק שמשך מנהל חברה על חשבון החברה – במהירות וביעילות, ואילו החובה השנייה, חובת הזהירות כלפי החברה, עלולה להביא מאליה להפרת החובה הראשונה, בין על דרך השהיית כיבודו של השיק ובין באי-כיבודו מכול וכול. כך עלול הבנק למצוא עצמו נמשך לשני כיוונים נוגדים, והוא בין יוצרו לבין יצרו. החלטתו של הבנק אם ינהג כך ואם ינהג אחרת חייבת להיעשות בנסיבות שהאמת בשלמותה אינה ידועה לו, וכל מעשה שיעשה עלול לגרור בעקבותיו סיכון; שאם לא יכבד את השיק (או אם ישתהה בבירורים) עלול הוא להתחייב בהפרת ההסכם עם הלקוח, ואילו אם יכבד את השיק ולאחר מכן יתברר כי השיק נמשך ברמייה (כגון בידי מנהלי חברה שביקשו לגזול מכספי החברה), עלול הוא להתחייב ברשלנות – שאף היא הפרת הסכם – כלפי הלקוח.

      בסבך זה חייבת ההלכה לפרוץ לעצמה דרך מלך, והיא בפשרה ובאיזון ראוי בין אותם שיקולים סותרים: לאפשר פעילות שוטפת ובלתי מופרעת של הבנק, ובעת ובעונה אחת ליצור כלי שיגן ככל הניתן על הלקוח מפני רמאות."

       

    17. במקרה שבפניי לא עלתה טענה מטעם הבנק כי לא היה ער לכך שהשיקים אינם חתומים בידי מורשה החתימה של הנתבעת 1. טענת הבנק שקרסה כאמור היא כי מסמך הגריעה לא נכנס לתוקף מאחר ולא הומצאו מסמכים נוספים שנדרשו – טענה אותה אני דוחה מכל וכל ועומדת בניגוד מוחלט למסמך הגריעה שהפיק הבנק!. הוא הדין בהתייחס לטענה הבלתי מבוססת אותה אני דוחה לפיה ביקש הנתבע 2 מהבנק לכבד שיקים אלה למרות שלא נחתמו על ידי מורשה החתימה של החברה. דין זה גם לטענה על פיה השיקים כובדו לטובת ספקים מוכרים של הנתבעת 1- טענה אותה אני דוחה גם כן!.

       

    18. מסקנתי אם כך היא כי הבנק התרשל התרשלות חמורה תוך הפרת חובת תום הלב שלו כלפי הנתבעים 1 ו-2 בכך שכיבד שיקים בסכום כולל של 166,799 אשר נחתמו שלא על ידי מורשה החתימה של הנתבעת 1 בהתעלמות מהוראות הנתבעת 1 .

      לאור נימוקי דלעיל אני מקבלת את הגנת הנתבעים 1 ו-2 שהועלתה על דרך טענת קיזוז אותה אני מקבלת כאמור בסכום של 166,799. מאחר וסכום טענת הקיזוז שהתקבלה כאמור עולה בהרבה על סכום התביעה דין התביעה להידחות!.

      לשון אחרת , ככל שהבנק לא היה מכבד השיקים בסכום זה, בניגוד להוראות הנתבעת 1 ושלא כדין, לא הייתה עומדת כל יתרה לחובת הנתבעת 1 בערבות הנתבע 2!.

      סוף דבר

      התוצאה היא שדוחה את התביעה.

      מחייבת התובעת בהוצאות הנתבעים ביחד ולחוד בסך של 23,400 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל!

      המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים ותסגור התיק.

       

 
 

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ