ת"א 4434-06-13 שבתאי ואח' נ' שרון

1.לפניי תביעה לפינוי מושכרים בעילת נטישה.

2.העובדות הרלוונטיות לענייננו הינן כדלקמן:

בשנת 2008 רכשו התובעים במשותף, את הבניין הנמצא ברחוב נורדאו 7 בחיפה, הידוע כחלקה 11 בגוש שומה 10862 (להלן "הבניין"), וביום 13.5.14 נרשם הבניין כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, כפי שעולה מסיכומי התובעים.

הנתבע שהינו בן 80 שנה, נכה רדיפות הנאצים ומוכּר כנכה של הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר, מחזיק כדייר מוגן, בשלושה מושכרים בקומת הקרקע של הבניין, לפי הפירוט שלהלן.

3.ביום 16.3.1986 רכש הנתבע מהבעלים הקודמים "צימרמן נכסים בע"מ" (להלן "הבעלים הקודמים"), את זכות הדיירות המוגנת בחנות + שירותים, הממוקמת בחצר הבניין שבקומת הקרקע, ומאז ועד היום הוא מפעיל בחנות הנ"ל את עסקו לייצור ומכירת וילונות ואביזרים נלווים (להלן "החנות").

4.חצר הבניין נמצאת במפלס נמוך מהכביש, ובשל כך היא שימשה אתר לנרקומנים וטיפוסים שליליים כדברי הנתבע.

על מנת למנוע את השימוש הנ"ל, רכש הנתבע ביום 31.3.1992 את זכות הדיירות המוגנת בנכס נוסף בחצר הבית שכלל "חדר–חנות בקומת החצר בצפון מזרח ומולו חדר קטן ששימש מטבח + רחבת כניסה + מחסן קטן" (ראה חוזה השכירות שצורף כנספח ג' לכתב התביעה). נכס זה הרשום בפנקס הבתים המשותפים כחלקת משנה 11/3, הינו צמוד לחנות, והכניסה אליו היא דרך דלת המחברת בינו לבין החנות. לנכס זה כניסה נוספת מחצר הבית (נכס זה יכונה להלן "מושכר 1").

5.ביום 25.11.1993 רכש הנתבע מהבעלים הקודמים את זכות הדיירות המוגנת בנכס נוסף בחצר שכלל חדר אחד (ראה חוזה השכירות שצורף כנספח ב' לכתב התביעה). נכס זה נמצא במרחק של כשלושה מטרים מהחנות, ורשום בפנקס הבתים המשותפים כחלקת משנה 11/14 (נכס זה יכונה להלן "מושכר 2").

6.לטענת הנתבע, הוא השקיע מכספו בשיפוץ המושכרים 1 ו-2 והכשרתם למגורים, וכי בעבר, הושכרו מושכרים אלה על ידו בשכירות משנה, בהסכמתם של הבעלים הקודמים.