ת"א
בית המשפט המחוזי
|
43942-03-14
24/11/2015
|
בפני השופט:
אורן שוורץ
|
- נגד - |
התובעת:
שוגון תיקים ומוצרי עור בע"מ עו"ד דניאל בוסתנאי ו סופיה מאירוביץ'
|
הנתבעים:
1. אפולו - אדקס בע"מ 2. פרומו פולו בע"מ 3. פולו אוניברסל בע"מ 4. חנן אורן
עו"ד ליאור פרי
|
פסק דין |
הרקע לתביעה
1. עניינה של התביעה שלפניי בחמישה דגמי תיקים אותם מייצרת ומשווקת התובעת. אליבא התובעת, הנתבעים העתיקו באופן שיטתי ונרחב דגמים מובילים של מוצריה, תוך הפרה של כללי התחרות ההוגנת, וכתוצאה מכך התעשרו שלא כדין על חשבונה. מכאן התביעה שלפניי שעילתה בדיני עשיית עושר ולא במשפט ובעוולת הרשלנות. במסגרת התביעה נתבקשו סעדים של צו מניעה האוסר על הנתבעים לייצר, לייבא, להפיץ ולמכור את דגמי התובעת; צו עשה לאיסוף הדגמים המפרים; צו למתן חשבונות וכן פיצוי כספי בסך 600,000 ₪.
עיקר טענות התובעת
2.התובעת, שוגון, תיקים ומוצרי עור בע"מ (להלן: "שוגון"), היא חברה מובילה ובעלת מוניטין רב בתחום הפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרי תיקים ותרמילים. בין המוצרים אותם מעצבת ומשווקת התובעת, מצויים חמישה דגמי תיקים, הנחשבים כמוצרים מובילים של החברה, ואלו הם: דגם גב מיאמי 7690 ; דגם גו (GO) 1588; דגם רחצה פראג; תיק רחצה בריסטול; תיק רחצה לונדון (להלן: "דגמי התיקים"). דגמי התיקים הם מקוריים, חדשניים וייחודים, פרי עיצובה הבלעדי של התובעת, אשר הושקעו בהם משאבים רבים לצורך פיתוחם ושיווקם.
3.הנתבעות 3-1 הן חברות שפועלות יחדיו, כמקשה אחת, תחת שליטתו הבלעדית של הנתבע 4, מר אורן, ותחת המותג "פולו סטאר", שהינו סימן מסחר רשום בבעלותיהן. הנתבעים עוסקים, בין היתר, בייבוא ובשיווק תיקים והינם מתחרים עסקיים של התובעת. בין שוגון לנתבעים התקיימה בעבר פעילות עסקית, במסגרתה רכשו ממנה הנתבעים את דגמי התיקים. מכאן, שהנתבעים היו מודעים למידת הפופולריות שזכו להם דגמים אלה.
4.במהלך שנת 2013, התברר לשוגון שהנתבעים העתיקו ממנה את דגמי התיקים, אותם רכשו מספר חודשים לפני כן. הנתבעים החלו למכור את דגמי התיקים במחיר מוזל, בין היתר, ללקוחותיה של שוגון.
5.שיטת הפעולה של הנתבעים הייתה העתקה מדויקת, מאסיבית ושיטתית של דגמי התיקים, בבחינת "מעשה קוף", לרבות עיצובם וסידורם של האלמנטים המרכיבים אותם (כגון: אופן חלוקת התא ומיקומו, מערכת הצבעים, אביזרים נלווים וכיו"ב). כל זאת, במטרה "לרכב על גבה" של התובעת. שיטת פעולה זו מהווה תחרות בלתי הוגנת ומנוגדת לכללי המסחר ההוגן. שיטת פעולה זו החלה לאחר שהנתבעים הפסידו בתביעה דומה שעניינה בחיקוי דגם פרי עיצובם, ועל רקע הבנתם שמדובר בתחום פרוץ של "לית דין ולית דיין".
6.ביום 18.3.2013 פנתה שוגון במכתב, אשר כותרתו "גניבת עין, הפרת זכויות יוצרים והתעשרות שלא כדין". בפנייתה, דרשה שוגון מהנתבעים לחדול מפעילותם המפרה, ביחס לשלושה דגמי תיקים נשוא התביעה. הנתבעים דחו את טענותיה וסירבו להיענות לדרישתה. ביום 27.5.2013 שלחה שוגון מכתב נוסף אל הנתבעים, במסגרתו ציינה בין השאר את הנזקים שנגרמים לה בגין התנהגותם ודרשה מהם בשנית לחדול לאלתר מהתנהגות זו. הנתבעים לא השיבו לגופו של מכתב זה. לאחר מכן, וטרם הגשת התביעה דנן, ניסתה שוגון לפנות אל הנתבעים במטרה להגיע עימם לפתרון מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם הנתבעים נמנעו משיתוף פעולה.
7.מעשי הנתבעים גרמו לשוגון נזקים רבים בגין אובדן הכנסות ואובדן לקוחות. יש במעשיהם משום התעשרות בלתי מוצדקת על חשבונה, תוך הפרה של כללי המסחר ההוגן. מכאן זכותה של שוגון כי יינתן כנגד הנתבעים צו מניעה האוסר עליהם לייצר, לייבא, להפיץ ולמכור את דגמי התיקים המועתקים וכי יינתן צו עשה לאיסופם. בנוסף, זכאית שוגון לצו למתן חשבונות ולפיצוי כספי בסך 600,000 ₪.