פלוני נ' חמי יואב תיירות (1992) בע"מ ואח'

עניינה של תביעה זו נזק גוף שנגרם לתובע בעקבות נפילתו במתחם אתר נופש שהפעילה הנתבעת 1, שבו בריכות, מדשאות ומקומות התרווחות לציבור המבקרים (להלן: "האתר" ו-"הנתבעת", בהתאמה).

המחלוקת

1.ביום 30.9.14, בעת שהותו באתר, נחבל התובע, יליד 1962, ונפצע. התובע ובת זוגו נפשו במהלך אותו יום באתר. בשעות הערב המאוחרות, לקראת הסגירה, יצאו התובע ובת זוגו מבריכת המים המינרלים, בכוונה להתארגן ולעזוב. בת הזוג הלכה להביא את התיקים, ובינתיים, לגרסתו, התיישב התובע בצד הבריכות על ערסל/כסא נדנדה שצורתו מעין בננה או חצי עיגול עם מוט ברזל בצדו (להלן: "הערסל"). כשראה התובע את בת הזוג חוזרת עם התיקים בדרכה אליו, ניסה לקום מהערסל כשהוא אוחז במוט הברזל שבצד הערסל, שלא היה מקובע לקרקע, והערסל "התמוטט" (כך בתצהירו; "התהפך עליו" בכתב התביעה); כתוצאה - נפל התובע ארצה בעוצמה ונפצע (להלן: "התאונה").

2.בבית החולים אובחן אצל התובע שבר בחלק המרוחק של עצם הרדיוס וידו קובעה בגבס למשך כחודשיים. מטעם התובע הוגשה חוות דעת רפואית שנתן מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית, לפיה הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור 35.2% בידו הימנית, הדומיננטית. התובע גורס כי בגין התאונה איבד את יכולתו לעבוד כגנן, מקצוע שבו השתלם ועסק משך שנים.

3.עוד מעיד התובע, כי ביום המחרת הגיע שוב לאתר על מנת להחזיר מפתח של הלוקר כנגד קבלת הפיקדון שהשאיר, ולא מצא באתר את הערסל שהתמוטט, כאמור. מעדותו עולה שהבחין שכבר קודם להגעתו "דאגו להוציא את הערסלים ממתחם אתר הנופש". התובע טוען, כי בהיעדר "הדבר האמתי", כאמור, נאלץ להסתפק בצירוף תמונה מהאינטרנט של ערסל דומה לערסל שהתמוטט בעניינו [נספח ו' לתצהירו]; בתמונה: קונכיית נצרים מעוגלת (עמוקה, ובתוכה כרית ישיבה למילוי), שמתערסלת תלויה בשרשראות ברזל קצרות ממוט ברזל אנכי מעוקל בצורת בננה, שמרותך בבסיסו למעמד עגול מברזל המונח אופקית על הרצפה.

4.התובע טוען כי מהראיות והעדויות עולה שהנתבעת הציבה באתר מתקן ישיבה (ערסל/כיסא נדנדה) שהוא פגום או רעוע, המהווה מפגע בטיחותי. ועוד נטען מטעמו כי מדובר במתקן ישיבה, שהוא בעצם משמש ככסא, שבניגוד להוראת הדין לגבי בטיחות במקום ציבורי, לא חובר חיבור של קבע לקרקע; ומכל האמור עולה, לשיטתו, כי הנתבעת התרשלה ו/או הפרה חובה חקוקה כלפיו; מה שגרם לו נזק גוף.

5.הנתבעות מכחישות את הטענה שהערסל התמוטט ("נשבר" – כלשונן), וגורסות כי הערסלים שהיו אותה עת במתחם היו רק כאלה שמחוברים בשרשרת אל קורה שבגג המבנה. שרשרת כזאת, לשיטת הנתבעות – לא יכולה להינתק כך סתם. הנתבעות טוענות כי "אין בפני בית המשפט כל ראיה לכך שהתובע נפל עקב פגם בערסל או בנדנדה", וכי, התובע לא הרים את הנטל להוכיח רשלנות או הפרת חובה חקוקה מצד הנתבעת. עוד טוענות הנתבעות כי, מכל מקום, נפילת התובע היא תוצאה של חוסר תשומת לב של התובע לנסיבות, עת ניסה לקום מהמושב בו ישב. לחילופין, טוענות הנתבעות לאשם תורם מצד התובע.

6.מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת רפואית נוגדת שנתן מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית, לפיה בגין התאונה לקה התובע בנכות צמיתה בשיעור 5% בלבד בגין שבר בידו הימנית; זאת, אף שהתובע לא העביר לעיונו את צילומי הרנטגן.

7.לנוכח הפערים בין חוות הדעת שהוגשו, מונה כמומחה מטעם בית המשפט רופא מומחה לכירורגיה אורתופדית, אשר קבע לתובע בגין התאונה: נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלה בתנועות שורש כף יד ימין, ונכות נוספת בשיעור 2.5% בגין פגיעה בעצב המדיאנוס (לאחר ניכוי מחצית).

8.מהעדויות עולה שהצדדים אינם חלוקים באשר לעצם נפילתו של התובע באתר, אלא באשר לאופן וסיבת הנפילה ובאשר לצורתו וטיבו של מה שהתובע מכנה "הערסל". בעוד שהתובע טוען כי נפל עקב ערסל פגום, רעוע ולא בטיחותי, ועל כן יש להטיל אחריות על כתפי הנתבעת, טוענות הנתבעות כי התובע נפל מחוסר תשומת לב וללא כל מפגע או רשלנות – מצד הנתבעת.

9.לנוכח האמור, בעצם עלי לדון ולהכריע בענייננו בין עמדות הצדדים בשאלות הבאות:

א.האם התובע נפל בגין פגם בטיחותי בערסל שעליו ישב, שגרם או שתרם

לקרות התאונה? ואם כן -

ב.האם התאונה נגרמה או לא נמנעה בשל התרשלות הנתבעת ו/או הפרה חובה חקוקה כלפי התובע? ואם כן -

ג.האם יש לייחס לתובע אשם בגין התאונה? ואם כן - האם אשם כלשהו או אשם

מכריע?

ד.מהם נזקיו של התובע בגין התאונה ומה הפיצוי שיש לקבוע לתובע בגינם בנסיבות?

ממצאים