בנק דיסקונט לישראל,יהודה הלוי 27,תל אביב 65136 נ' ב' (המנוח) ואח'

 תביעה לתשלום חוב לבנק.

רקע

התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: הבנק) הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, נגד ------ ז"ל (להלן: המנוח) בגין יתרת חוב בחשבון המנוח שהתנהל בבנק. המנוח נפטר ביום 16.2.2019, לאחר הגשת התביעה ובטרם הגיש בקשת רשות להתגונן. לאחר מות המנוח ביקש הבנק לתקן את כתב התביעה ולהחליף את התובע ביורשי המנוח על פי דין: האלמנה ושלושת ילדי המנוח (להלן: היורשים הפוטנציאלים).

היורשים הפוטנציאלים התנגדו לבקשה וטענו "שלא ירשו דבר" משום שלמיטב ידיעתם הנכס היחיד שהיה למנוח הוא זכויות במחצית בית המגורים של המשפחה ביישוב ---- (להלן: הנכס), ועל זכויות אלו רובצים משכנתא ועיקולים בגין חובות בשיעור העולה על שווי הזכויות של המנוח בנכס. לכן טענו היורשים הפוטנציאלים שניתן להגיש את התביעה רק נגד מנהל עיזבון ולא נגדם. בהחלטה מיום 9.8.2020 אישרה הרשמת את תיקון כתב התביעה כך שיוגש נגד היורשים הפוטנציאלים וציינה כי הנתבעים יוכלו להעלות את טענותיהם במסגרת בקשת הרשות להתגונן. בהחלטה מיום 21.9.2020 נעתרה הרשמת לבקשת הרשות להתגונן וציינה כי די בטענת הנתבעים לפיה מאחר שהם לא ירשו דבר, לא ניתן לתבוע אותם אלא יש להגיש את התביעה נגד מנהל עיזבון, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן.

בהמשך לכך, ועל מנת שנתוני האשראי של ילדי המנוח, שהינם צעירים בתחילת דרכם התעסוקתית, לא ייפגעו עקב ניהול הליך משפטי נגדם, הסתלקו ילדי המנוח מירושת אביהם. בעקבות כך שוב תוקן כתב התביעה כך שהתביעה הוגשה נגד האלמנה בלבד (להלן: הנתבעת).

הצדדים אינם חולקים על גובה החוב של העיזבון כלפי הבנק (3,082,799 ₪ נכון ליום 28.6.2020). המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם החוב ייגבה מנכסי העיזבון - כטענת הנתבעת, או מתוך כלל נכסיה (עד לגובה שווי נכסי העיזבון העומד על 1,600,000 ₪) - כטענת הבנק.

1. חוק הירושה קובע הסדר שונה בקשר לחובות של עיזבון שחולק לעומת חובות של עיזבון שטרם חולק. כאשר העיזבון טרם חולק, ניתן לגבות את חובות העיזבון רק מנכסי העיזבון וכאשר העיזבון חולק ניתן לגבות את חובות העיזבון מתוך נכסיהם האחרים של היורשים. הבנק טוען כי במקרה שבו יש רק יורש אחד כבענייננו, ממילא לא נדרשת חלוקה של הנכסים בין היורשים ולמעשה נכסי העיזבון עוברים ליורש היחיד מיד במות המוריש, וחלה ההוראה לפיה ניתן לגבות את החוב מתוך נכסיה האישיים של הנתבעת.

2. כפי שיפורט בהרחבה להלן, בחינת ההסדרים בחוק הירושה מובילה למסקנה לפיה המשמעות שיש לתת למונח "חלוקה" בכל הנוגע לחובות העיזבון, איננה חלוקה של נכסי העיזבון בין היורשים, אלא מדובר באקט שבו נכסי המוריש מתמזגים עם נכסי היורש. לכן, גם כאשר מדובר ביורש יחיד ולא מתבצעת חלוקת נכסים בין היורשים, אין לומר שהעיזבון חולק מיד במות המוריש, אלא יש לבחון האם בוצע אקט שהביא למיזוג נכסי היורש עם נכסי המוריש, ורק במקרה שבו הנכסים מוזגו, ניתן לגבות את חובות העיזבון מן היורש מתוך נכסיו האחרים של היורש.

3. להלן תפורט המסגרת הנורמטיבית ממנה יש להסיק כי "חלוקה" לעניין חובות העיזבון היא מיזוג נכסי היורש עם נכסי המוריש ולכן גם במקרה של יורש יחיד יש לבחון האם בוצעה חלוקה אם לאו. לאחר מכן אבחן האם נכסי העיזבון מוזגו עם נכסי הנתבעת וניתן לגבות את החוב גם מתוך נכסיה האחרים.

4.  

5. המסגרת הנורמטיבית