פלוני נ' פז עצים ורעפים בע"מ

בפניי תביעה שעניינה נזקי גוף שאירעו לתובע בתאונת עבודה שהתרחשה ביום 20.10.09 בעת שעבד אצל הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) המבוטחת אצל הנתבעת 2.

עקרי העובדות

1.התובע יליד 67 החל לעבוד אצל הנתבעת, במפעל עצים שבבעלותה, ביום 1.9.09. עבודתו כללה, בין היתר, חיתוך עצים לנסורת.

ביום 20.10.09 עבד התובע, במסגרת עבודתו, על מכונה מסוגUnimat 23 EL (להלן: המכונה). בשלב מסוים נתקעה קורת עץ בין גלגלי השיניים של המכונה. התובע ניסה לתקן את המכונה ובמהלך ניסיון התיקון נתפסה כף י דו הימנית (והדומיננטית) בגלגלי השיניים וכך נפצע בידו באצבעות 2-5 וכן נגרם לו שבר בשורש כף היד.

התובע פנה מיידית לבית החולים זיו בצפת, ואושפז עד ליום 30.10.09. ידו קובעה ובהמשך, ביום 9.12.09 עבר ניתוח נוסף להוצאת המסמרים. ביום 21.7.10 נזקק התובע לניתוח נוסף (שלישי) לצורך קיבוע שברים בעצם הסירה. הוא אושפז עד ליום 25.7.10 ונזקק לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק בהמשך.

גרסאות וטענות הצדדים

2.לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת אשר לא סיפקה לו הדרכה והסברים באשר לאופן הפעלת המכונה המסוכנת, שכן בעת התאונה היה עדיין עובד חדש בעל וותק של חודש וחצי בלבד, והיה על הנתבעת להדריך אותו כיצד יש להתנהל במקרים בהם מכונה מסוג זה נתקעת. לטענתו, עבודתו הופסקה עקב תקלה, לאחר שקורה נתקעה בין גלגלי השיניים של המכונה. לטענתו, הוא ניסה למשוך את הקורה במטרה לחלץ אותה מבין גלגלי השיניים על מנת שהמכונה תוכל לשוב לעבוד ולפעול ובעשותו כן יד ימינו (הדומיננטית) נתפסה בסכיני המכונה ונגרמה לו פציעה קשה.

התובע צירף שתי חוות דעת רפואיות, האחת בתחום כירורגית כף יד, מאת ד"ר רוסו וכן חוות דעת פסיכיאטרית מאת ד"ר תודר עליהן נעמוד בהמשך.

3.הנתבעות מכחישות אחריותן לתאונה. לטענתן, התובע החל בעבודתו לאחר שניתנו לו הדרכות והסברים מפורטים לצורך ביצוע העבודה, והיה עליו לדעת כיצד לבצע את עבודתו בבטחה ומהם כללי הזהירות שיש לנקוט בביצועה. משנמנע מלפעול על פי כללי הבטיחות, הרי שפעל ברשלנות או באי זהירות או בפזיזות ועליו לשאת בנזקיו. התובע, כך טוענות הנתבעות, פעל באופן עצמאי ורשלני בכך שלא מנע, ככל האפשר, את התאונה, פעל על דעת עצמו בחילוץ הקורה מהמכונה תוך סיכון עצמי בלתי סביר, לא רק שלא היה הדבר על דעת מעסיקיו, אלא שהמעביד לא יכול היה לצפות התנהגות שכזו. הנתבעות מוסיפות כי ככל שכן תוטל על הנתבעת אחריות לתאונה, יש להשית על התובע אשם תורם מלא. באמצעות העד מטעמן, מר נדב רואש, המשמש כמנהל עבודה במנסרה של הנתבעת משנת 2000 טענו הנתבעות כי מדובר במפעל וותיק ומנוסה, המקפיד על בטיחות עובדיו. למפעל יש ממונה בטיחות המעביר לכלל העובדים הוראות בטיחות וכללי התנהגות במפעל, כל עובד חדש עובר הדרכת בטיחות המתייחסות באופן מפורש לעבודה עם מכונות החיתוך ואוסרות על מי שאינו מוסמך לטפל בתקלות. התובע היה עובד חדש ולא היה מוסמך לטפל בתקלה במכונה תקינה הפעילה עד היום. בתצהיר העד מטעם הנתבעות נטען כי בכלל לא היתה זו המכונה של התובע שנתקעה, אלא מכונה אחרת, תוך שהתובע התבקש שלא לסייע, אולם התעקש לסייע בניגוד להוראות וכך ארעה התאונה.

האחריות

4.לאחר שהתרשמתי מהעדויות שנשמעו בפניי אני מבכרת את גרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות התאונה.

לכל אורך הדרך מסר התובע גרסה אחת, הגיונית, באשר לאופן התרחשות התאונה. בכתב התביעה תואר כי: "עבודתו הופסקה עקב תקלה לאחר שקורה נתקעה בין גלגלי השיניים של המכונה. התובע ניסה למשוך את הקורה ויד ימינו (ידו הדומיננטית) נתפסה בסכיני המכונה ונגרמה לו פגיעה קשה.." (סעיף 5א לכתב התביעה). על גרסה זו חזר התובע גם בתחשיבו (ס' 1) ובתצהירו (ס' 4). בעדותו פירט, במענה לשאלות ב"כ הנתבעות, כי עבד על מספר מכונות, הן נטו להתקלקל ולכן רובן היו פתוחות באופן קבוע על מנת לחסוך בזמן. כשאירעה תקלה התבקש לנקות את שבבי העץ מגלגלי השיניים ורק אם תיקון זה לא הועיל וגם לאחריו המכונה עדיין לא עבדה, היו קוראים למכונאי שיתקן. תקלות כגון זו שהתרחשה ביום קרות התאונה אירעו על בסיס יום – יומי כאשר היו ימים שהמכונה היתה נתקעת 7-10 פעמים וכך העיד:

"אני אסביר, העץ נתקע, יש כפתור אדום שהוא כפתור חירום של המכונה לעצור את המכונה, זה כפתור חירום אדום גדול ובולט. אני לחצתי עליו, אף אחד לא אמר לי שאחרי הלחיצה לא שומעים, הרי אם לא היה את הרעש האדיר שם, היית שומע את המכונה ממשיכה לעבוד. אני לא ידעתי, היה עץ תקוע בחלק של העץ שהיה אמור להוציא את הלייסטים, ואז כל מה שעשיתי זה באתי לצד, משכתי את העץ החוצה. את הלייסט בעצם החוצה מהגלגל, לא רואים אותו אגב כי הוא מלא בנסורת עץ. לא רואים את כל החלק הפנימי בכלל. משכתי את כל החלק של העץ, וכשמשכתי זה כנראה השתחרר ואז זה נבלע בחזרה פנימה ביחד עם היד שלי. אני ניסיתי להשתחרר, ברחתי, זה שבר לי גם את היד לצד השני, היד נשברה ושלוש אצבעות רוטשו. למעשה פה בזמן הזה הגיע המכונאי, ראה את האצבעות, הוא קרא לנדב שכשנדב ראה את האצבעות הדבר היחיד שהוא עשה זה רץ, כאילו הוא ראה נחשי קוברה. רץ בחזרה למשרד. לא הוזמן לי אמבולנס, המכונאי עצמו העלה אותי לאוטו שלו ומשם נסענו לבית החולים. ד"א הפעולה היחידה שעשיתי זה כשלחצתי על כפתור הייתה לי כפפה, הוצאתי אותה, למזלי. אם הכפפה הייתה, אז כל כף היד הייתה הולכת לי. במקרה, ממש בהיסח דעת הוצאתי את הכפפה (עמ' 12 ש. 27 – עמ 13 ש. 5).