פלוני נ' רשות ניקוז כנרת - מנהלת הכנרת ואח'

לפני תביעה לפיצויים בשל נזקי הגוף שנגרמו לתובע, יליד 1976, מורה לחינוך גופני במקצועו, בעקבות תאונה שאירעה בתאריך 9.6.2014.

התביעה הוגשה נגד רשות ניקוז כנרת- נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), וכנגד ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ-נתבעת מס' 2, שהייתה, במועדים הרלבנטיים לתביעה, המבטחת של רשות הניקוז בביטוח צד ג'.

התביעה

1. על פי הנטען בכתב התביעה:

   "ביום 9.6.2014 בשעה 16:00 או בסמוך לה, הגיע התובע לנופש בחוף שקמים, ובעת שהתובע חפץ לרדת למים, תוך כדי ירידה במדרגות המובילות למים, מעד במדרגות החלקות, החליק ונפל עם כל משקלו על ברך שמאל. כתוצאה מכך נחבל התובע ונגרמו לו חבלות חמורות שבעקבותיהן הובהל לביה"ח פוריה שבטבריה (להלן: "התאונה")" (סעיף 4 לכתב התביעה).

    

2. לאחר התאונה, הובהל התובע לבית חולים פוריה באמצעות אמבולנס של מד"א. שם הוא עבר סדרה של בדיקות וטיפולים ואובחן כסובל משבר בפיקת ברך שמאל ומקרע בגיד שריר ארבעת הראשים (קוואדריצפס) בירך שמאל. בתאריך 11.6.2014, עבר ניתוח לשחזור וקיבוע של השבר בפיקה ולתיקון גיד הקוואדריצפס הקרוע. לאחר הניתוח השבר קובע עם 2 סדי גבס. התובע אושפז עד לתאריך 12.6.2014.

   עיקר טענות התובע

3. טוען התובע, כי לא הייתה לו ידיעה או יכולת לדעת מה הן הנסיבות שהביאו לנזק וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעת הייתה שליטה עליו, וכי אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעת לא נקטה זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהיא נקטה זהירות סבירה ועל כן עליה נטל ההוכחה שלא התרשלה.

   לחלופין טוען התובע, כי התאונה ארעה עקב רשלנותה של הנתבעת, בשל מעשים ומחדלים שפורטו בכתב התביעה, ובין היתר, הימנעות הנתבעת מלנקוט אמצעי בטיחות מתאימים לשם מניעת התרחשות התאונה או הקטנת ממדיה (סעיף 18).

   עוד טען התובע, כי הנתבעת הפרה חובות חקוקות המוטלות עליה ואשר נועדו לטובתו ולהגנתו וההפרה האמורה גרמה לו נזק מסוגו ומטבעו של הנזק שאליו נתכוונו החיקוקים.

   בסיכומיו (סע' 9, 14) טען התובע, כי הוכח כי אירוע התאונה התרחש בחוף השקמים הצמוד לחניון חוף השקמים, והוכח, כי הנתבעת היא האחראית על ענייני התחזוקה והניקיון של החוף, ונמנעה היא מלהגיש ולהציג דוחות המשקפים ביצוען בפועל של ביקורת בטיחות או תחזוקה.

   ההגנה

4. הנתבעות מכחישות את נסיבות התרחשות התאונה, אחריותן ואת הנזק הנטען. בין היתר, טענו הנתבעות, כי התאונה התרחשה בשל אחריותו הבלעדית ורשלנותו התורמת של התובע. וכי במידה וקיימת רשלנות כלשהי מצד הנתבעת, הרי שהקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין התאונה נותק על ידי מעשים או מחדלים או חוסר זהירות של התובע.