אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 38670-01-14 ק' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

ת"א 38670-01-14 ק' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
38670-01-14
04/06/2015
בפני השופט:
שי משה מזרחי

- נגד -
התובע:
י' ק'
הנתבעת:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
פסק דין
 

 

לפני תביעת התובע כנגד הנתבעת, בטענה כי הנתבעת הפרה את תנאי הפוליסה אותה רכש הימנה, בכך שדחתה את תביעתו לקבלת "תגמולי ביטוח מיוחדים".

 

א. רקע עובדתי -

  1. התובע, יליד 1970, סבל מאי ספיקת כליות.

  2. ביום 29.9.13 עבר התובע ניתוח השתלת כליה מן החי בבית החולים "בילינסון" בפתח תקווה. ניתוח ההשתלה מומן על ידי קופת החולים "מכבי" באמצעות טופס 17.

  3. עובר לניתוח ההשתלה, רכש התובע מן הנתבעת פוליסת ביטוח בריאות מסוג "בריאות מושלמת TOP" הכוללת, בין היתר, כיסוי להשתלות בארץ ובחו"ל, וכן כיסוי לניתוחים בארץ. (להלן: "הפוליסה").

  4. לאחר הניתוח, קיבל התובע מן הנתבעת "גמלת החלמה" בסך 5,675 ₪ לתקופה של 24 חודשים, בהתאם להוראות פרק ד' לפוליסה, אשר כותרתו הינה "השתלות בארץ ובחו"ל וטיפולים מיוחדים בחו"ל".

  5. התובע פנה אל הנתבעת בתביעה לקבל "תגמולי ביטוח מיוחדים", בהתאם לתנאים הקבועים בפרק א' לפוליסה, אשר כותרתו היא "ניתוחים פרטיים בארץ", ואשר לפיהם זכאי הוא, לטענתו, לקבלת תשלום בגובה מחצית מערכו של טופס ה-17.

  6. תביעה זו נדחתה על ידי הנתבעת בנימוק לפיו שעה שאושר תשלום בהתאם לפרק ד' לפוליסה, לא יאושר פיצוי נוסף על פי פרק א' לפוליסה ובזו הלשון (כך במקור):

    "בהמשך לפנייתך מתאריך 11/11/2013 בנושא פיצוי בגין ההשתלה לפי פרק א' סעיף 2.91, תביעתך אושרה לפי פרק ד'- השתלות בארץ ובחו"ל וטיפולי מיוחדים בחו"ל. בהתאם לכך משולמת גמלת החלמה לאחר ההשתלה למשך 24 חודשים על סך 5,675 ₪ (לא ממודד), סך התשלום הכולל המשוער נכון לתאריך המכתב הינו 178,409 ₪. לפי כך מאחר ואושר לפי פרק זה, לא יאושר פיצוי נוסף מפרק א'-ניתוח פרטי בארץ.

    לאור האמור לעיל, אנו נאלצים לדחות את בקשתך".

  7. בשל כך הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט, בטענה כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח המיוחדים להם הוא זכאי מכח הפוליסה.

     

    ב. טענות הצדדים-

    טענות התובע-

  8. על פי סעיף 9.9 לתנאי הפוליסה הכלליים מבוטח הזכאי לשיפוי על פי הוראות פרק ד' לא יהיה זכאי לשיפוי בגין אותו מקרה ביטוח לפי פרק א' ו/או ב'.

  9. לטענת התובע, המגבלה הקבועה בסעיף 9.9 הנ"ל חלה רק כאשר מדובר בשיפוי, בעוד שאין מניעה לקבלת פיצוי על פי שני הפרקים. כאשר לא מדובר בשיפוי על פי פרק ד', אלא בגמלת החלמה, אין מניעה לקבל תשלום על פי פרק א'.

  10. התובע עונה על התנאים הקבועים בפרק א' לשם קבלת תגמולי ביטוח מיוחדים, שכן עבר ניתוח, לפי הגדרתו בפוליסה, והמציא לנתבעת טופס 17 מטעם קופת החולים בה הוא חבר לכיסוי הוצאות הניתוח, והנתבעת לא השתתפה במימון הניתוח. 

  11. סעיף 9.9 הנ"ל מעגן את הגישה הנהוגה בדיני הביטוח, המבחינה בין פיצוי לשיפוי. בשונה מפיצוי, מטרת השיפוי היא להחזיר את המבוטח למצבו הקודם, על ידי החזרת הוצאות ותשלומים שהוציא עד גובה הנזק בפועל. אם למבוטח מספר פוליסות המאפשרות שיפוי, הסכום הכולל שישולם לו לא יעלה בכל מקרה על סכום ההוצאות שהוציא בפועל. פיצוי, לעומת זאת, יינתן ללא קשר להוצאות ונזקים שנגרמו למבוטח, כך שיתאפשר פיצוי מכח כמה פוליסות שונות, ללא תלות בגובה ההוצאות.

  12. מאחר והתובע לא קיבל שיפוי בעבור השתלת הכליה שעבר, זכאי הוא הן לגמלת ההחלמה שקיבל על פי פרק ד' והן לפיצוי על פי פרק א'.

  13. גמלת ההחלמה ניתנה לתובע בגין מצבו הרפואי לאחר ניתוח ההשתלה ולצורך החלמה בתקופה שלאחר ההשתלה, ולא בגין ההשתלה עצמה. אין בקבלת גמלת החלמה חודשית כדי למצות את מקרה הביטוח על פי פרק ד' והיא אינה מאיינת את זכותו של התובע לקבל שיפוי או פיצוי מכח הפוליסה.

  14. התובע מציין כי בנוגע לפרשנות הפוליסה, יש להעדיף פירוש המיטיב עם המבוטח והפועל לחובת המבטח בשל כללי הפרשנות הבאים: א. כלל הפירוש נגד המנסח המיושם בהרחבה לגבי פוליסות ביטוח בשל היותן חוזים אחידים, בשל פערי הכוחות בין המבטח למבוטח ובשל העובדה כי חברת הביטוח היא המנסחת היחידה של חוזים אלה; ב. העדפת פירוש מקיים על פני פירוש מבטל על פי סעיף 25(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

  15. ישנן פוליסות של הנתבעת אשר מחריגות באופן מוחלט תשלום תגמולי ביטוח מכח שני פרקים שונים. מן העובדה כי הפוליסה אותו רכש התובע דנה רק בשיפוי ולא בתגמולי ביטוח בכללותם, יש ללמוד על כוונת הנתבעת. ככל שהיה בכוונת הנתבעת לבצע החרגה, היה עליה לכתוב זאת במפורש.

  16. על פי תעריפון משרד הבריאות הנכון ליום הגשת התביעה, עלות השתלת כליה הינה 252,718 ₪, כלומר על הנתבעת לשלם לתובע מחצית מסכום זה, בצירוף הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה- 128,502 ₪.

  17. התובעת עיכבה שלא כדין את תשלום תגמולי הביטוח, ובהתאם לחוק חוזה הביטוח חובת ההוכחה היא על הנתבעת להראות שעיכוב תגמולי הביטוח נעשה כדין.

     

    טענות הנתבעת-

  18. התובע אינו זכאי לקבל תגמולי ביטוח נוספים מכח הפוליסה, שכן זכאותו מוגבלת לפרק הרלוונטי בפוליסה בהתאם למקרה הביטוח, שבעניינו אין חולק כי מקרה הביטוח הוא השתלה, ואין הוא זכאי לקבל תגמולי ביטוח מכח שני פרקים שונים בגין מקרה ביטוח אחד.

  19. ניכר כי תביעת התובע הוגשה בניסיון לקבל תגמולי ביטוח שלא על רקע ממשי של מימוש זכות או כיסוי הוצאה, אלא על רקע ניסיון לשעבד פרשנות דחוקה על מנת לזכות בתגמולים נוספים על אלו שכבר התקבלו. ניתוח ההשתלה מומן במלואו על ידי קופת החולים, וכן התובע קיבל כבר גמלת החלמה בהתאם לפוליסה.

  20. תביעתו של התובע הינה על פי פרק א' לפוליסה שכותרתו "ניתוחים פרטיים בארץ", אלא שהתובע לא עבר ניתוח פרטי, אלא נותח במסגרת בית חולים ציבורי. התובע הוא שטוען לפרשנות דווקנית, ולכן אינו יכול לטעון לפיצוי על בסיס פרק של ניתוח פרטי, כשנותח במסגרת ציבורית.

  21. התביעה לוקה בחוסר תום לב והתובע מנסה באמצעות פרשנות של מילה אחת לזכות בתגמולי ביטוח כפולים, כאילו מדובר בשני מקרי ביטוח שונים שעל הנתבעת לשלם תגמולי ביטוח בגין כל אחד מהם בנפרד. לא לכך התכוונו הצדדים, ובפרט הנתבעת, מקרה הביטוח הוא אחד ולא ניתן לומר שהתרחשו שני מקרי ביטוח.

  22. לא ניתן ל"פרק" את אירוע ההשתלה כך שיחשב הן כניתוח שהוא מקרה ביטוח אחד, והן כהשתלה, שהיא מקרה ביטוח נוסף, שהרי ברי כי השתלה מתבצעת באמצעות ניתוח. פירוק לגורמים של כל הליך רפואי יביא למספר רב של מקרי ביטוח ולא לכך התכוונו הצדדים.

  23. לפרק ההשתלות יוחדו תשלומי ותגמולי ביטוח נפרדים. הואיל ואירע מקרה הביטוח, הלא היא ההשתלה, שילמה הנתבעת בהתאם לפרק הרלוונטי (פרק ד') את מלוא הסכומים להם היה זכאי התובע על פי תנאי הפוליסה, ללא היסוס.

  24. הפרשנות לפוליסת ביטוח צריכה לאמץ אופציה פרשנית אפשרית המלמדת על כוונתם של הצדדים ויש בה סבירות ואיזון. בעת פרשנות פוליסת ביטוח יש לקחת בחשבון הן את החובות החוקיות המוטלות על המבטח, והן את תכלית חוזה הביטוח המסוים. כמו כן, יש לבחור באותה פרשנות המונעת תוצאה בלתי סבירה או אבסורדית.

  25. מתנאי הפוליסה ומחלוקתה לפרקים שונים ניתן ללמוד כי תכלית הפוליסה הינה לפצות את המבוטח בגין הליך רפואי שעבר. פרק א' לפוליסה דן בניתוחים בעוד פרק ד' דן בהשתלות. ברי כי לא ניתן לבצע השתלה ללא ניתוח, ולכן לא ניתן לומר שתכלית הפוליסה הייתה לפצות כל מבוטח שעובר השתלה הן בתגמולי ביטוח בגין הניתוח שעבר והן בתגמולים בגין ההשתלה. פיצוי כפול זה הינו משום תוצאה אבסורדית ובלתי סבירה.

  26. יש לדחות את טענת התובע לפיה גמלת ההחלמה שקיבל הינה בגדר פיצוי ולא שיפוי, שכן מקום בו רצתה הנתבעת לשלם "פיצוי" כתבה המפורש כי מדובר בפיצוי, וכן מטרת התשלום עולה בקנה אחד עם מטרות השיפוי שכן גמלת ההחלמה נועדה למעשה לתת למבוטח סכום המהווה החזר בגין הוצאותיו בתקופת החלמתו מן ההשתלה.

  27. קבלת פרשנות התובע תביא למדרון חלקלק ותפתח פתח לריבוי תביעות באשר לפעולות רפואיות שניתן לחלק אותן באופן מלאכותי ולא ראוי למספר מקרי ביטוח, שהצדדים לא התכוונו אליהם מלכתחילה.

  28. ברי כי לו היה התובע עובר את ניתוח ההשתלה באופן פרטי, היה תובע תשלומים מכח פרק ד' הדן בהשתלות ולא מכח פרק א' הדן בניתוחים, שכן התשלומים על פי פרק ד' לפוליסה מקיפים יותר. לפיכך אינו יכול לטעון גם בנסיבות העניין כי פרק א' חל בעניינו.

     

     

     

     

     

     

     

     

    ג. דיון והכרעה-

    פוליסת הביטוח:

  29. על פי רשימת הביטוח אשר צורפה לכתבי הטענות של הצדדים, פוליסת הביטוח שרכש התובע מכסה ביצוע ניתוחים ו/או טיפולים רפואיים, הכל כמפורט בתנאים הכלליים של הפוליסה.

  30. עיון בנספח 932 לפוליסת הביטוח עצמה ("הז'קט"), הוא הנספח הרלבנטי לתובענה הנדונה, מעלה את ההגדרות הבאות הרלוונטיות להכרעתי בפרק ה"מבוא":

    "1.10- ניתוח- כל פעולה פולשנית- חודרנית...אשר מטרתה ריפוי מחלה או פגיעה ו/או תיקון פגם או עיוות. במסגרת זו יראו ניתוח גם פעולות פולשניות-חודרניות לאבחון-טיפול שהן: הראיית אברים פנימיים, צנתור, אנגיוגרפיה, וכן ריסוק אבני כליה או מרה".

    " 1.11- ניתוח אלקטיבי- ניתוח אליו הופנה המבוטח על ידי רופא מומחה ממרפאה לרבות מרפאות חוץ של בית חולים, כאשר קבלה לבית החולים לצורך ביצוע הניתוח אינה נעשית באמצעות חדר המיון כמקרה דחוף".

    "מקרה ביטוח: אירוע כמוגדר בכל אחד מפרקי הפוליסה, לפי העניין, בגינו זכאי המבוטח לקבל מאת המבטח תגמולי ביטוח, הכל בכפוף לתנאים, לחריגים ולסייגים בפוליסה".

  31. עוד נכתב בפרק זה בסעיף 9.9 כי "מבוטח הזכאי לשיפוי לפי פרק ד' לא יהיה זכאי לשיפוי בגין אותו מקרה ביטוח לפי פרק א' ו/או פרק ב'".

  32. בפרק א לפוליסה-המוגדר כ"ניתוח פרטי בארץ", נקבעה בסעיף 2.9 הוראה מיוחדת בדבר "תגמולי ביטוח מיוחדים":

    "2.9.1: המציא המבוטח לביה"ח טופס 17 מטעם קופת החולים בה הוא חבר, לכיסוי הוצאות הניתוח המבוצע בבית החולים, והמבטח לא השתתף במימון הניתוח (כאמור בסעיפים 2.1-2.8 לעיל, כולם או מקצתם), ישלם המבטח למבוטח סכום השווה למחצית ערכו של הטופס ובלבד שהניתוח שבוצע הינו ניתוח אלקטיבי". (ההדגשות במקור).

  33. לא למותר לציין כי הוראות פרק א' הנ"ל אינן באות בגדר פרק החריגים וההחרגות לתנאי הפוליסה.

  34. עוד נציין כי בפרק זה סעיפים הדנים בהתחייבות הנתבעת לשאת בהוצאות הקשורות במקרה הביטוח, אם ישירות לגורם אשר נתן את הטיפול ואם לתובע אשר נשא בהן.

     

     

     

     

     

    על תכליתו והגיונו של סעיף 2.9.1 לפוליסה:

  35. "תכליתו והגיונו של סעיף זה הם להמריץ את המבוטח לסייע למבטחו להימנע מהוצאות הניתוח. הסעיף מעניק תמריץ כספי למבוטח שאכן בחר שלא להשתמש בחוזה הביטוח שלו ובכך חסך למבטחו את הוצאות הניתוח, בהן נשאה קופה"ח של המבוטח. בסעיף זה אומר למעשה המבטח למבוטחו: אם תחסוך ממני את הוצאות הניתוח ותגלגל אותן לפתחה של קופת החולים שלך (שאף היא מבטחת במהותה), כי אז נחלוק שנינו בשלל בחלקים שווים. מחצית מן הסכום ששילמה קופת החולים שלך (ושלא שילמתיו אני, המבטחת) לביה"ח - תקבל אתה, המבוטח, ממני. זוהי ציפייתו הסבירה של המבוטח למקרא סעיף 4(י)". (ת.א. (ת"א) 17726/00 פלוני נגד מגדל חברה לביטוח, פס"ד מיום 17.1.2001, פורסם במאגרים).

    דבריו של כב' השופט יפרח נאמרו לעניין פוליסת ביטוח של חברת הביטוח "מגדל" אולם עיקרם יפה גם לענייננו.

    "מבחן הציפיות הסבירות של המבוטח - מנקודת מבטו של מבטח סביר ניתן לומר כי הוא ביקש לתת תמריץ בדמות פיצוי, למבוטח שלא הפעיל את הפוליסה נוכח הרווח שלו מכך שלא ישא בכל הוצאות הניתוח כמפורט בסעיפים 2.1 - 2.8 בפוליסה. מנקודת מבטו של המבוטח הסביר, הוא בוחר שקופת החולים תשא בהוצאות הניתוח ואילו הוא יקבל פיצוי בגובה מחצית החסכון של המבטח. במילים אחרות, הציפייה הסבירה של המבוטח היא שהוא והמבטח יתחלקו בשווה בסכום שחסך המבטח באופן שהמבטח יוותר עם מחצית החסכון והמבוטח יקבל תגמולים מיוחדים באותו שיעור, מצב בו לכאורה שני הצדדים יוצאים נשכרים... המבוטח יודע שאם הוא אינו מפעיל את הפוליסה יזכה גם בניתוח -על חשבון הקופה, וגם בכסף לפי סעיף 2.9.1 בפוליסה. ואילו אם יפעיל את הפוליסה, לא יקבל כיסוי מהקופה (שכן סביר שלא יבקשו) וגם לא יקבל את התגמולים המיוחדים." (תצ(מרכז) 564-04-09 קדישמן נגד מנורה חברה לביטוח, פס"ד מיום 16.8.2012, פורסם במאגרים, בר"ע 7930/12 על פסק הדין נדחתה על ידי כב' הנשיא א. גרוניס).

    דבריה של כב' השופטת נד"ב כוונו הישר אל הסעיף נשוא המחלוקת המשפטית שלפניי.

  36. אכן, מילים כדורבנות, אשר למקראן אין לי אלא להסכים לאמור בהן וכל מילה נוספת תגרע מכובד משקלן.

     

     

     

     

     

     

    על פרשנות חוזה ביטוח- ההלכה הנהוגה:

  37. את מושכלות היסוד בפרשנות חוזה ביטוח ניתן לסכם כדלקמן:

    א.בפרשנות חוזה ביטוח, כבפרשנות כל חוזה ככזה- יש להפעיל, בראש ובראשונה, כללים רגילים החלים בפרשנות חוזה, לרבות אומד דעת הצדדים.

    ב.על אומד הדעת ניתן ללמוד מלשון החוזה ומן הנסיבות החיצוניות לו.

    ג.תכליתו של חוזה הביטוח תקבע על פי התכלית הסובייקטיבית והתכלית האובייקטיבית (כוונתם של הצדדים והכוונה הסבירה).

    ד.בעת פרשנותו של חוזה ביטוח יש להיעזר בכלל המדבר על פרשנות כנגד המנסח.

    ה.במקרה של ספק בדבר הפרשנות הראויה לחוזה הביטוח, יש להעדיף את הפרשנות המובילה לזכאות המבוטח.

    ו.בהיעדר אומד דעת משותף לצדדים לחוזה הביטוח, יש לבחון את פרשנותו לפי ציפייתו הסבירה של המבוטח בדבר פרשנות החוזה.

    ז.מתוך קשת המשמעויות הלשוניות האפשריות שהחוזה נוקט בהן, יש לברור את המשמעות המגשימה בדרך הראויה ביותר את התכלית החוזית.

    גופו של עניין:

  38. במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, העדפתי את עמדתו של התובע.

  39. את התהליך הפרשני אתחיל בכותר הנספח הביטוחי אותו רכש התובע- "פוליסה לכיסוי הוצאות רפואיות בארץ ובעולם". כותר זה מדבר על הוצאות רפואיות ובהיעדר תכלית סובייקטיבית, הרי שהתכלית האובייקטיבית בכותר זה מובילה למסקנה כי המדובר בהוצאות רפואיות שהוצאו בפועל ולא בכוח. תימוכין למסקנה זו מצאתי גם בהוראות הפוליסה עצמה. למשל, מסעיף 9 לפוליסה המדבר על "תביעות ותגמולי ביטוח" ניתן להעלות כי התחייבות הנתבעת הינה לתשלום תגמולי ביטוח כנגד קבלות מקוריות ובאם ערך המבוטח ביטוח לכיסוי הוצאותיו אצל יותר מחברת ביטוח אחת, הרי שימחה את זכויותיו למבטח "על חלקו היחסי של המבטח בהוצאות שהוצאו בפועל" (ס"ק 9.3+9.11).

  40. כך גם עולה מהוראות פרק א' "ניתוח פרטי בארץ", שבו נכללת התניה נשוא כתב התביעה. עיון בפרק זה, סעיף 2, כמשל, מעלה כי הנתבעת התחייבה לשלם את שכרו של המנתח אם ישירות למנתח עצמו או "בגובה הסכום ששולם על ידו בפועל" (קרי, על ידי המבוטח- הערה שלי, ש.מ.מ.). הדברים יפים גם לעניין פרק ד' באותו נספח, משל סעיף 3 המדבר על שיפוי על ידי המבטח את המבוטח "בגין ההוצאות הממשיות שהוציא בפועל עבור שירותים רפואיים...".

  41. עיון בשני הפרקים מעלה כי על חברת הביטוח לשפות את המבוטח ו/או לשאת בהוצאות כדלקמן, בהתאמה:

     

    פרק א'-ניתוח בארץפרק ד'-השתלה

    שכר מנתחתשלום לרופאים ומוסדות בגין בדיקות

    שכר רופא מרדיםתשלום עבור אשפוז בחו"ל

    הוצאות אשפוז בבי"ח פרטיתשלום עבור ביצוע ניתוח

    הוצאות חדר ניתוח בב"ח פרטיתשלום לצוות הרפואי

    הוצאות בגין בדיקה פתולוגיתתשלום כרטיס הנסיעה לחו"ל

    תותבת אביזר מושתלתשלום עבור הוצאות שהייה

    שכר אח/ות פרטי/תתשלום עבור טיפולי המשך

    שירותי אמבולנס(גמלת החלמה)

    (תגמולי ביטוח מיוחדים)

     

  42. עינינו הרואות: למעשה המדובר בשיפוי או נשיאה בהוצאות דומות, אם כי לא זהות, הן לפי פרק א' והן לפי פרק ד'. בשני הפרקים נושא המבטח בהוצאות המבוטח בעבור הטיפול הרפואי שקיבל. ההבדל העקרוני בין שני הפרקים הינו בתגמולים הנוספים, קרי, בהתאם לפרק א' מקבל המבוטח תגמולי ביטוח מיוחדים כאמור בתניה, ובפרק ד' יקבל המבוטח גמלת החלמה בסכומים הנקובים בתניה.

  43. אלא שלא רק על שיפוי מדבר הנספח. כבר בפרק ה"מבוא" לנספח ידע המבטח לנסח את תנאי הפוליסה כך שיסבירו את מחויבותו של המבטח כלפי המבוטח; נקבע כי "ישפה המבטח את המבוטח ו/או ישלם ישירות לספק/י השירות ו/או יפצה את המבוטח-הכל בהתאם למחויבויות המבטח על פי כל אחד מפרקי הביטוח". אכן, המבטח אשר ניסח את הפוליסה ידע להבחין הבחן היטב בין שיפוי המבוטח ותשלום ישירות לנותן השירות לבין פיצוי המבוטח (ועל כך עוד בהמשך).

  44. ואם סבר מאן דהוא כי נכשל המבטח בלשונו או כי המדובר בלשון גנרית, באות שלל הוראות הנספח ומצביעות על כי המבטח ידע היטב את מלאכת ניסוח הפוליסה. כך למשל, בסעיף 9.8 הבא קודם הסעיף המצוי במחלוקת בין הצדדים, נקבע כי "המבוטח לא יהיה זכאי לתגמולי ביטוח העולים על אלה המצוינים בכל פרק לפי הענין", משמע תגמולים הכוללים בחובם פיצוי ושיפוי גם יחד; ובסעיף 9.10 נקבע כי "היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות שיפוי כלפי צד שלישי..." רוצה לומר זכות מסוג מסוים בלבד; וסעיף 9.12 אף ברור יותר עת קובע כי "המבוטח לא יהא זכאי לתגמולי ביטוח נוספים מסוג שיפוי בשל פוליסות אחרות..." כך שברור לקורא כי תגמולי ביטוח נחלקים למספר סוגים ובהם שיפוי או פיצוי ולו לשיטת מנסח הפוליסה.

  45. אכן, המבטח היה מודע, כמנסח הפוליסה, למשמעותן של המילים ובחר לנסח את הפוליסה אותה רכש המבוטח כך שהוראותיה תתאמנה, למצער, לכוונת המנסח.

     

    סעיף 9.9- היעדר זכאות לשיפוי כפול:

  46. ומכאן להגיונה וכוונתה של תניית ס"ק 9.9 המדברת ב" מבוטח הזכאי לשיפוי לפי פרק ד' לא יהיה זכאי לשיפוי בגין אותו מקרה ביטוח לפי פרק א' ו/או פרק ב' ".

  47. ראשית מדברת התניה על "אותו מקרה ביטוח", קרי, יוצאת מנקודת הנחה כי מקרה יכול ויענה על שתי הגדרות הנמצאות בפוליסה. ואין בכך תימה. ולענייננו: ההשתלה שעבר התובע אינה אלא "ניתוח שעבר המבוטח בישראל" מצד אחד, העונה לתניות פרק א', ומן הצד השני ברי כי עונה גם על תניות פרק ד' הדן "ברחל בתך הקטנה" בהשתלה המתוארת כ"השתלת איבר אחר...". גם הנתבעת מסכימה כי השתלה אינה אלא ניתוח.

  48. מכאן ברי כי מי שזכה בשיפוי לפי פרק ד' דווקא, לא יוכל לזכות בשיפוי לפי פרק א'- ולא להיפך. קרי, הסעיף רומז כי השתלה כמוהה כניתוח ואילו ניתוח ככזה יכול ולא יכלול בתוכו השתלה. מכאן גם ברורה כוונת הסעיף שלא צין בסופו "ולהיפך" שכן מי שזכה בשיפוי לפי פרק א' בגין ניתוח שאינו השתלה, לא יוכל לזכות לעולם בתגמולי ביטוח לפי פרק ד' הדן באופן ספציפי בהשתלה (כמו למשל תגמולים בגין החלמה).

  49. אלא שקריאת הנספח מעלה מסקנה אחת ברורה נוספת: מאף לא אחת מתניותיו וכולן כאחד עולה כוונת המנסח לגרוע מתניות הפוליסה כאשר מדובר במי שעבר השתלה ולא ניתוח "סתם"- למעט קביעה אחת ברורה: מבוטח הזכאי לשיפוי לפי פרק ההשתלה לא יהיה זכאי לשיפוי בגין אותו מקרה ביטוח לפי פרק הניתוח. והגיונם של דברים בצידם. מי ששופה על תשלום לרופאים, אשפוז, ניתוח או שהיית המלווה לצדו בחו"ל לפי פרק ד', לא יוכל לתבוע מאת המבטח גם שיפוי לפי הוראות פרק א' הכולל שיפוי בגין הוצאות שאינן נכללות בפרק ד' (כגון שכר אחות פרטית, שירותי אמבולנס וכיוצא באלה). הבחירה בידיי המבוטח.

  50. לו רצה המבטח לשלול כליל את זכותו של המבוטח לתובע זכותו על פי יותר מפרק אחד בנספח הפוליסה, היה עליו לעשות כן באופן מפורש. שעה שלא עשה כן, עליו לעמוד מאחורי תניות ההסכם אשר הוציא תחת ידיו. פרקי הפוליסה אינן אלא איבריו של אותו גוף כולל, הוא הנספח. לא מצאנו בהוראותיו כל קביעה כי כל איבר בפני עצמו עומד עד שלא ניתן להפעילו ביחד עם איבריו האחרים של הגוף.

  51. אכן, לא מצאנו בפוליסה כל תניה השוללת מן המבוטח את הזכות לתבוע את תגמולי הביטוח המיוחדים אשר בפרק א' מקום בו עבר השתלה וקיבל גמלת החלמה לפי הוראות פרק ד'. שיפוי נשלל; פיצוי ו/או תגמולי ביטוח מיוחדים- לא.

  52. ודוק: דומה כי גם הנתבעת היתה מודעת לכללם של דברים; סעיף 2.9 מדבר ב"תגמולי ביטוח מיוחדים", קרי, כאלה שאינם מסוג פיצוי או שיפוי רגילים ועל כן גם בחרה להכתירם בכותרת מיוחדת, תרתי משמע.

  53. זאת ועוד זאת, מן הפסיקה שהובאה לעיל בדבר תכליתו והגיונו של סעיף 2.9 עולה כי דרישתו של התובע בדין יסודה. התובע בחר בטופס 17 תחת הפעלת פרק א' לפוליסה ואף פרק ד' (למעט קבלת תגמולי החלמה) ובכך חסך מהנתבעת את הוצאות הניתוח המגיעות כדי מאות אלפי שקלים. בכך פעל על פי רוחה של הפוליסה אשר תמרצה ועודדה אותו שלא לדרוש מהנתבעת את מימון הוצאות הניתוח וחסך הימנה את ההוצאות האמורות. מדוע להפטירה כעת כליל מהתחייבותה "לחלוק בשלל" כדברי הפסיקה דלעיל? סיבה אמיתית לא מצאתי.

     

    ד. סוף דבר-

  54. אשר על כן תישא הנתבעת בהתחייבותה כלפי התובע ותעביר לידיו את סכום התביעה (עליו לא חלקה הנתבעת) בסך 132,961 ₪ נכון להיום וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

  55. לא יועבר הסכום במועד שנקבע, תישא הנתבעת בהפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

  56. לא מצאתי סיבה ממשית להטיל על הנתבעת ריבית עונשית, נוכח העובדה כי המדובר בעניין שלא עלה לדיון עד היום והעלה שאלה פרשנית לגיטימית.

  57. הנתבעת תישא בהוצאות התובע לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

     

    ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ה, 04 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ