פלוני ואח' נ' בית חולים אלי"ן - מרכז לשיקום ילדים ונוער

1. מדובר על תביעת עזבון בטענה לרשלנות רפואית. התובעים 1 ו-2 הם הוריו ויורשיו של בנם המנוח, יליד 1986.

2. המנוח (שיכונה לחלופין גם " ר' ") היה רווק וסבל בחייו ממחלת ניוון שרירים ע"ש דושן. למרבית הצער, מדובר על מחלה קשה וחשוכת מרפא, ההולכת ומתקדמת עם השנים.

3. המנוח היה מילדות במעקב תקופתי בביה"ח הנתבע, והיה מגיע מידי מס' חודשים לביצוע בדיקות מעקב. במהלך בדיקות המעקב, היה מונשם ומנוטר.

4. המנוח נפטר בגיל 25, ביום 27.9.11, עת שהה בביה"ח הנתבע, במסגרת אשפוז שלצורך ניטור מצבו, וכיול מכשיר ההנשמה לפי התוצאות שתתקבלנה בלילה. הוא היה אמור להיות מונשם באמצעות מכונת ההנשמה: הן לאור הצורך בהנשמה שהיה קיים ממילא, והן לאור העובדה שאשפוזו היה כאמור לצורך ניטור תוצאות ההנשמה. תביעה זו הוגשה לאור העובדה שהמנוח נמצא מת במיטתו בבוקר בעודו מחובר למכשיר ההנשמה (שנמצא פועל), כאשר לפי הרישום אף מכשיר הניטור צפצף. לשיטת הוריו מדובר בהתרשלות של ביה"ח הנתבע, בו טופל מילדות.

אקדים ואציין כי ראיתי לקבל התביעה ולטעמי האחריות ברורה בנתוני המקרה, כפי שיפורטו. מאידך, לאור מחלתו המתקדמת ונתוניו הרפואיים של המנוח עת נפטר, הרי שאלמלא ההתרשלות שגרמה לפטירה , עמדה תוחלת חייו לעת מותו על 5 שנים (כפי שהסכימו הצדדים). נתון זה מקרין בהכרח ואף ממשית, על גובה הנזק הלא ממוני.

5. העדויות הראשיות נשמעו בע"פ. התובעים הגישו מסמכים מתיקו הרפואי של המנוח בביה"ח הנתבע. ביה"ח הנתבע ציין כי אף הוא מסתמך על תיקו הרפואי של המנוח אשר צורף לתיק מוצגי התובעים.

במהלך ישיבת ההוכחות הראשונה התבקש צו שיורה לבית החולים להמציא הגיליון הסיעודי, ופרוטוקולי ועדת בדיקה של בית החולים (ודאי מסקנות) , ככל שהתקיימה. ניתנה הסכמה מן העבר שכנגד, וניתן הצו. הודע כי לא נמצאה אסמכתא לכך שהתקיימה ועדת בדיקה.

6. הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם: התובעים הגישו חוות דעת של פרופ' פרוכטר והנתבעים של פרופ' קרמר. התובע 1 העיד מטעם התביעה. התובעת 2 ביכרה שלא להעיד מטעם התביעה. ב"כ הנתבעת חקר אותה כעדה מטעמו. חקירת ההורים לא הוסיפה הרבה על הידוע, כפי שעולה מן החומר הרפואי. בהסכמת הצדדים, לאור אילוצי מומחה הנתבעת, הוקדמה חקירתו, כך שנחקר לפני מומחה התובעים.

אפתח בהצגת עיקרים רלבנטיים בסדר כרונולוגי, מתוך הראיות, שעיקרן תיקו הרפואי של המנוח :

7. לדברי אבי המנוח, אובחנה המחלה כשהיה המנוח לערך בגיל 7 או 8. המחלה הלכה והחמירה לאורך השנים כפי שאישר גם האב , וכפי שעולה באופן ברור מהתיעוד הרפואי. בהערכה מיום 30.11.98 , כשהיה ר' בן 12 נרשם שמציג מחלת שרירים מתקדמת, מטופל בסטרואידים וקלציום, הולך ונחלש תפקודית, לא יכול לקום בצורה עצמאית, הפרעות נשימה בשינה. לומד בכיתה מקדמת, בלב לא נמצאו איוושות, כניסת אוויר טובה לשתי ריאות. חולשה פרוקסימלית יותר מדיסטלית. מצליח עדיין ללכת על קצות האצבעות תפקודי ריאה ערך FVC 80%. בהערכה הפיזיותרפית צוין כי מתהלך עצמאית, ומתחילים קיצורים בעיקר בירכיים ובגיד אכילס. הילד מתנגד לשימוש בסדין הומלצה פעילות ספורטיבית מסוימת. צויין הצורך בהתאמת גישה לבית.